קצר - מושג אחד ליום. והפעם: עץ הקטלב
- Nir Topper
- 9 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
הקטלב המצוי (Arbutus) הוא אחד העצים המרשימים והייחודיים בחורש הים-תיכוני. בישראל ניתן למצוא את הקטלב באזורים ההרריים של הגליל, הגולן, הכרמל, הרי שומרון והרי יהודה, וכן בשפלה, כשגבול תפוצתו הדרומי בשמורת עדולם. העץ מוכר בזכות גזעו בעל הקליפה האדומה והחלקה, המתקלפת ונושרת מדי שנה בראשית הקיץ, ומתחתה נחשפת קליפה ירוקה חדשה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הקטלב הוא עץ עמיד הגדל בעיקר על קרקעות חוואריות וגיריות, וצמיחתו מבשרת לעיתים קיום מעיינות שכבה בסביבתו. פירותיו האדומים והעגולים, המבשילים בסוף הסתיו ובתחילת החורף (נובמבר–ינואר), הם אכילים ומהווים חלק מהמערכת האקולוגית המקומית. בניגוד לרוב פירות הבר בארץ, המבשילים בקיץ, פירות הקטלב "סוגרים" את עונת פירות הבר — ועיקר פרסומו של העץ נובע מהניגודיות העזה בין הקליפה האדומה-חומה של גזעו לבין הירוק העמוק של עלוותו.
השם "קטלב", הנשמע כמו "קטל האב", והמראה ה"חשוף" של הגזע בעת ההתקלפות הקנו לו מקום מיוחד בתרבות המקומית ובמסלולי הטיולים ברחבי ההר הארצישראלי. הנפוצה שבאגדות העממיות מספרת על רועה שרב עם אביו, ובמהלך המריבה הניף מטה על אביו והרגו. המטה הוכתם בדם והצמיח עץ שגזעו אדום וחלק — ומכאן השם "קטלב", קטל-אב. לצד אגדה זו קיימות אגדות נוספות: אחת מקשרת את העץ למקום מותו של אבשלום שמרד באביו דוד, ואחרת מספרת על עץ שהתאהב בציפור פצועה ונעשה אדום מהמאמץ להצטרף אליה כשהמשיכה בדרכה. מקור השם העברי "קטלב" הוא בערבית, ומשמעותו גם שם "קטל-אב"; שם דומה, "קטל אבוהי", מופיע גם בסורית. הסבר חלופי מייחס את השם לתכונה בוטנית של העץ — "קטל באיבו" — נטייתו לייבש ענפים שאינם מגיעים לאור, כלומר לקטול אותם בטרם בגרותם. בין כך ובין כך, האגדה על שמו כ"קטל-אב" נשתמרה בנוף הטיולי הארצישראלי, כשהיא מסופרת על ידי מדריכות ומדריכים בואדיות נחלי הצפון, ובשאר המקומות בהם נתקלים בגזעו האדום המרשים של הקטלב.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
תמונה 1 - קטלב מתקלף בגליל התחתון. צילום: ניר טופר
תמונה 2 - קטלב מצוי בהרי ירושלים. מקור: י.ש. at Hebrew Wikipedia, CC BY-SA 3.0
תגובות