מדבר יהודה מטריף את הדעת: דוד בורח משאול, ישוע מתמודד עם השטן ונזירים רואים בו גן עדן. וזה עוד לפני שדיברנו על ים המלח ועל הבנג'י שעושים העננים.
- Nir Topper
- 10 ביולי
- זמן קריאה 6 דקות
ישראל, על אף שטחה הקטן, מתאפיינת במגוון עשיר של אזורים גיאוגרפיים ואקלימיים. רק כמה דוגמאות למגוון הזה: מישור החוף, שפלת ההר, שדרת ההר המרכזי, עמקי הצפון, הרי הגליל, רמת הגולן. האזור הגאוגרפי הגדול מכולם בישראל הוא: המדבר, המהווה כ-2/3 משטח המדינה.
מה זה מדבר?
ההגדרה המקובלת בעולם למדבר היא אזור עם כמות משקעים ממוצעת שנתית נמוכה מ- 200 מילימטרים.
איפה יש מדבר בישראל?
בישראל קיימים מספר אזורי מדבר הנבדלים זה מזה במאפייניהם הגיאוגרפיים והאקלימיים:
הנגב: המדבר הגדול ביותר בישראל, המשתרע על פני כ-13,000 קמ"ר, מהווה כ-60% משטח המדינה. הוא מחולק לאזורי משנה כמו צפון הנגב, הר הנגב, והערבה. הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית. זוהי רצועה של מדבריות המקיפה את כדור הארץ באזור קווי הרוחב 20-30 מעלות צפון ודרום, ונוצרת כתוצאה מתהליכים אקלימיים גלובליים. דוגמאות למדבריות נוספות הנמצאות ברצועה זו הן מדבר סהרה באפריקה, מדבר סונורה בצפון אמריקה (ארצות הברית ומקסיקו) ומדבר אטקמה בדרום אמריקה.
הערבה: עמק צר וארוך המשתרע מים המלח ועד אילת. זהו האזור הצחיח והחם ביותר בישראל.
מדבר יהודה: מדבר ייחודי הממוקם ממזרח להרי יהודה וירושלים, וגובל בים המלח ובבקעת הירדן. כפי שתיכף אסביר - הוא מוגדר כ"מדבר בצל גשם".
מדבר יהודה
מדבר יהודה הוא אחד האזורים המרתקים והעשירים ביותר בישראל מבחינה היסטורית, דתית, גיאוגרפית, גיאולוגית ונופית.
על שום מה - “מדבר יהודה”?
מדבר יהודה נקרא כך על שם מיקומו ההיסטורי בשטח נחלתו של שבט יהודה. שמו השתמר לאורך הדורות במקורות ובשפות שונות:
בתנ"ך: הוא מוזכר במפורש כ"מִדְבַּר יְהוּדָה", אחד המקורות: ספר שופטים, פרק א', פסוק ט"ז; וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃.
בברית החדשה: מכונה "מדבר יהודה", אחד המקורות: הבשורה על-פי מתי, פרק ג', פסוק א'; א בַּיָּמִים הָהֵם הוֹפִיעַ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֺר: ב 1"שׁוּבוּ2 בִּתְשׁוּבָה, כִּי קְרֵבָה3 מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם". ביוונית המקורית: "ἡ ἔρημος τῆς Ἰουδαίας" (הֵה אֵרֵמוֹס טֵס יוּדַאיַאס).
בלטינית: "Desertum Iudaeae".
בערבית: מכונה "صحراء يهودا" (צַחְרָאא יַהוּדָא) ולעיתים קרובות יותר "برية القدس" (בַּרִיַת אל-קֻדְס), שפירושו "השממה/הערבה של ירושלים".
באנגלית: "Judean Desert". הקוראן אינו מזכיר את מדבר יהודה בשמו, אך האזור הוא חלק מהארץ הקדושה, המרכזית לסיפוריהם של נביאים רבים המוזכרים בו.
"מדבר בצל הגשם"
התופעה המרכזית המגדירה את מדבר יהודה היא היותו "מדבר בצל גשם" (Rain Shadow Desert). העננים המגיעים ממערב, מכיוון הים התיכון, נאלצים לעלות מעל רכס הרי יהודה, לגבהים של כ-800 מטר מעל פני הים. במהלך הטיפוס האוויר בעננים מתקרר, והלחות שבהם מתעבה ויורדת כגשם על המורדות המערביים של ההרים ועל קו פרשת המים (למשל, בירושלים ובגוש עציון).
בגלל המבנה הטופוגרפי הייחודי של מדבר יהודה, כאשר העננים חוצים את קו הרכס הם “קופצים בנג’י” של כ- 1,200 מטר על המדרונות התלולים מאוד של מערב מדבר יהודה, לכיוון ים המלח (הנקודה הנמוכה בעולם). בתהליך הירידה הקיצונית מזרחה, מגובה 800 מטרים מעל לפני הים בטווח כמעט אפסי לגובה של 400 מטר מתחת לפני הים, העננים מתחממים ומתייבשים עוד יותר, מה שמונע היווצרות ענני גשם. כתוצאה מכך, האזור שממזרח להרי יהודה מקבל כמות משקעים זעומה, והופך למדבר צחיח, על אף קרבתו היחסית לים התיכון.
מדבר יהודה - שטח, גאולוגיה ומאפיינים
שטח: שטחו של מדבר יהודה הוא כ-1,500 קמ"ר.
גאולוגיה: המסלע באזורי מדבר יהודה השונים מגוון וכולל שכבות מתקופות גיאולוגיות שונות. מדרגת הכפיפה העליונה מאופיינת בעיקר בסלעי גיר, הקניונים בדולומיט, רמת המדבר מורכבת מגיר על גבי הקמרים וקירטון בקערים, כאשר שטחים נרחבים מכוסים בצור. ייחודית לאזור זה היא תצורת חתרורים הצבעונית המורכבת מסלעים שעברו התמרה. במת השוליים בנויה מגיר ודולומיט, ובקניוניה נחשפות כל השכבות מתקופת הקנומן.
מצוק ההעתקים חושף את כל רצף שכבות הסלע הימיות המכונות יחד "חבורת יהודה". חבורה זו כוללת חמש תצורות עיקריות הנחשפות מהשכבה העליונה לתחתונה: תצורת "תמר" (גיר ודולומיט); תצורת "אבנון" (קירטון, חוואר וחרסית); תצורת "צפית", המהווה את האקוויפר העיקרי באזור (גיר ודולומיט); תצורת "עין ירקעם", המשמשת כאקוויקלוד (קירטון וחרסית); ותצורת "חביון" (גיר, דולומיט וחרסית). מבנה גיאולוגי זה הוא המפתח להבנת המערכת ההידרולוגית של מדבר יהודה.
החי והצומח: למרות תנאי היובש, מדבר יהודה הוא בית למגוון מפתיע של בעלי חיים וצמחים שהסתגלו לתנאים הקשים:
בעלי חיים: היונק המזוהה ביותר עם המדבר הוא היעל הנובי, שניתן לראותו במצוקי עין גדי. בנוסף, ניתן למצוא בו שפני סלע, צבאים, זאבים, צבועים, ובעבר הלא רחוק אף נמרים. עולם העופות עשיר וכולל נשרים, רחמים ומינים רבים של ציפורי שיר.
צמחייה: הצמחייה דלילה ומורכבת בעיקר משיחים ועשבים עמידים ליובש. בנאות המדבר, כמו עין גדי ועינות צוקים, פורצים מעיינות מים מתוקים המאפשרים צמיחה עשירה של עצי דקל, קנה מצוי וצמחיית נחלים שופעת, היוצרת ניגוד מרהיב לסביבה הצחיחה.
היסטוריה וחשיבות דתית
מדבר יהודה שימש לאורך ההיסטוריה כמקום מפלט, התבודדות ומסתור, והוא בעל חשיבות עצומה לשלוש הדתות המונותאיסטיות.
ביהדות:
דוד המלך: על פי המקרא, דוד הצעיר ברח למדבר יהודה מפני שאול המלך ומצא מסתור במערות ובמצודות טבעיות, כמו באזור עין גדי.
כתות מדבר יהודה: בתקופת בית שני, המדבר היה משכנם של אנשי כתות שפרשו מהממסד הדתי בירושלים, המוכרת שבהן היא כת האיסיים. הם חיו חיי שיתוף וטהרה, והותירו אחריהם את מגילות קומראן, שהתגלו במערות קומראן – תגלית ארכיאולוגית מהחשובות במאה ה-20.
מרד בר כוכבא: לוחמי בר כוכבא השתמשו במערות הקניונים העמוקים של מדבר יהודה כמקומות מסתור אחרונים במלחמתם נגד הרומאים.
בנצרות:
יוחנן המטביל וישוע: על פי הברית החדשה, יוחנן המטביל פעל והטביל במדבר יהודה, באזור נהר הירדן. ישוע עצמו פרש למדבר זה למשך 40 יום ולילה, שם התמודד עם פיתויי השטן.
נזירות: החל מהמאה ה-4 לספירה, המדבר הפך למרכז נזירות תוסס. נזירים מתבודדים הקימו מנזרים מרהיבים החצובים בסלע, כמו מנזר המרסבא ומנזר סנט ג'ורג' (דיר אל-קלט) בוואדי קלט.
באסלאם:
המסע הלילי של הנביא מוחמד: על פי המסורת האסלאמית, במהלך "המסע הלילי" (אל-איסראא ואל-מעראג') ממכה לירושלים, עבר הנביא מוחמד באזור מדבר יהודה.
נבי מוסא: המסורת המוסלמית מזהה את אתר נבי מוסא במדבר יהודה כמקום קבורתו של משה רבנו (בניגוד למסורת היהודית). האתר שימש מוקד עלייה לרגל חשוב במשך מאות שנים. בנוסף, המדבר הוא אזור מחיה חשוב לשבטים בדואים.
נחלים מרכזיים ואטרקציות למטיילים
מדבר יהודה הוא יעד פופולרי לטיולים רגליים, טיולי ג'יפים וסנפלינג.
נחלים מרכזיים:
נחל פרת (ואדי קלט): נחל איתן ובו בריכות ומנזר תלוי מרהיב.
נחל אוג: קניון קצר ומרשים עם גבי מים לאחר שיטפונות.
נחלי עין גדי (נחל דוד ונחל ערוגות): שמורת טבע ובה מפלים, בריכות, יעלים ושפני סלע.
נחל דרגה (דרג'ה) ונחל משמר: נחלים אתגריים הכוללים ירידה בסולמות ובמפלים יבשים.
אתרים ואטרקציות מיוחדות:
מצדה: מבצר עתיק על צוק מבודד, סמל לגבורה יהודית, ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
קומראן: האתר הארכיאולוגי בו חיה כת המגילות הגנוזות.
עינות צוקים (עין פשחה): שמורת טבע עם בריכות מים מתוקים ומלוחים על חוף ים המלח.
חאן השומרוני הטוב: אתר ארכיאולוגי ומוזיאון פסיפסים המשחזר אכסניית דרכים עתיקה.
תצפיות נוף: מצפה יריחו, מצוקי דרגות ועוד מציעים נופים פנורמיים עוצרי נשימה של המדבר וים המלח.
ים המלח: פלא עולם ייחודי
ים המלח, הגובל במדבר יהודה ממזרח, הוא תופעת טבע יוצאת דופן בקנה מידה עולמי ומרכיב בלתי נפרד מנופו של האזור ומההיסטוריה שלו.
היווצרות ומליחות: ים המלח הוא אגם סופי (ללא מוצא לים אחר) השוכן בנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ, בלב השבר הסורי-אפריקני. האקלים המדברי החם והיבש גורם לאידוי אינטנסיבי של המים, אך המלחים והמינרלים שהגיעו אליו עם המים לאורך מיליוני שנים נותרים מאחור. תהליך זה הביא לריכוז מלחים קיצוני של כ-34%, פי עשרה כמעט מריכוז המלחים בים התיכון (כ-3.5%). מליחות גבוהה זו היא הסיבה לכך שכמעט ואין חיים במים, מה שהעניק לו את הכינוי "ים המוות". זו גם הסיבה לתופעת הציפה המפורסמת: המשקל הסגולי של המים, הרוויים במלחים, גבוה מהמשקל הסגולי של גוף האדם, ולכן הגוף צף על פני המים ללא מאמץ.
ייחודיות עולמית:
המקום הנמוך בעולם: חופיו הם היבשה הנמוכה ביותר על פני הגלובוס.
ציפה: המליחות הגבוהה יוצרת צפיפות מים המאפשרת ציפה ללא מאמץ.
אוצרות טבע: מימיו והבוץ השחור שבקרקעיתו עשירים במינרלים בעלי סגולות רפואיות מוכרות.
משאבים: מהים כורים אשלג (המשמש לייצור דשנים), ברום, מגנזיום ועוד.
נסיגת המפלס - האתגר הגדול: למרבה הצער, פלא טבע זה נמצא בסכנה. מפלס הים יורד בקצב מדאיג של כמטר אחד מדי שנה.
הגורמים לנסיגה: הגורם המרכזי הוא "מאזן מים שלילי" – כמות המים המתאדה והנשאבת גדולה בהרבה מכמות המים הנכנסת. הדבר נובע משילוב של גורמים מעשי ידי אדם: הקמת סכר דגניה שעצר את זרימת מי הירדן הדרומי (המקור העיקרי של הים), הקמת סכרים על ידי ירדן שעצרו את זרימת הנחלים ממזרח, ושאיבת מים מסיבית על ידי מפעלי ים המלח בישראל ובירדן לצורך בריכות אידוי והפקת מינרלים.
עדות היסטורית על הסלע: לצד כביש 90, מדרום לצומת קליה, ניתן לראות עדות ומרגשת לנסיגת קו המים. על סלע בולט חקוקים סימוני מפלס שנעשו על ידי משלחת המחקר הבריטית לארץ ישראל (ה- PEF). הסימון העליון הוא משנת 1900, והתחתון משנת 1917. חברי המשלחת הגיעו אל הסלע באמצעות סירה, במקום שכיום נמצא הרחק מעל כביש אספלט סואן. סימונים אלו ממחישים את הירידה הדרמטית של קו המים.
נתונים מספריים: מדידות רשמיות מאשרות את התמונה העגומה. בשנת 1900 עמד המפלס על רום של 392- מטרים מתחת לפני הים, ושטחו היה כ-1,020 קמ"ר. בדצמבר 2020 המפלס כבר צנח ל-435- מטרים ושטחו הצטמצם לכ-605 קמ"ר בלבד. זוהי ירידה של 43 מטרים בגובה המפלס, שמשמעותה אובדן של למעלה מ-43 מיליארד מטרים מעוקבים של מים - כמות עצומה הממחישה את גודל האסון האקולוגי.
תמונות המתעדות את נסיגת קו המים של ים המלח, מתוך:
Comments