איך באמת נראתה הדרך לירושלים לפני 1,700 שנה?
- Nir Topper
- 14 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana), אחד המסמכים הגיאוגרפיים המרתקים ששרדו את הזמן והגיעו לידינו מן העולם העתיק, היא חלון הצצה נדיר לרשת הדרכים של האימפריה הרומית. המפה שימשה כמדריך דרכים מקיף שתיאר את העולם המוכר לרומאים — מבריטניה וחצי האי האיברי במערב ועד הודו במזרח — אם כי הגיליון המערבי ביותר, שכלל את ספרד ואת רוב בריטניה, אבד ואינו מופיע בעותק ששרד. המסמך המונח כיום בספרייה הלאומית האוסטרית בווינה הוא העתק שנעשה בימי הביניים, ככל הנראה במאה ה־13, של מקור רומי המתוארך למאה ה-4 לספירה. מחבר המפה המקורית היה ככל הנראה קוסמוגרף בשם קאסטוריוס, אך אין לכך ביסוס ודאי. ההעתק ששרד משורטט על רצועת קלף ארוכה וצרה במיוחד, המורכבת מאחד־עשר גיליונות — אורכה קרוב ל־7 מטרים ורוחבה כ־34 סנטימטרים בלבד. המפה נקראת על שם בעליה קונראד פויטינגר (Konrad Peutinger) (1465–1547), מדינאי ומומחה לעתיקות גרמני.
המפה אינה מצוירת בקנה מידה ואין בה התחשבות בפרופורציות של הארצות השונות. במקום זאת, הדרכים רשומות בה בקווים ישרים, ולאורכן מסומנים יישובים והמרחקים ביניהם, ברובם במילין רומיים (אורכו של מיל רומי הוא 1,479 מטרים. מידה זו הייתה מבוססת על 1,000 צעדים כפולים של חייל רומי (Passus) והייתה הבסיס לפריסת אבני מיל). יישובים גדולים צוירו כזוג מגדלים שביניהם שער, תחנות דרכים צוינו באמצעות שבירת קו הדרך כעין "זיגזג", וכן תוארו רכסי הרים, נהרות וימים. המפה חוברה מתוך רשימות מסלולים (itineraria) שציינו תחנות ומרחקים, ולכן היא דומה באופיה למפת קווים מודרנית. המפה משקפת את רשת הדרכים ששירתה בין היתר את "שירות הבלדרים" הקיסרי (Cursus publicus), שהקים אוגוסטוס (63 לפנה"ס–14 לספירה) לשם העברת אגרות השלטון, הסעת פקידי ממשל והעברת כספי מסים מפרובינקיה לפרובינקיה.
הזווית הארץ-ישראלית ארץ ישראל - ארץ ישראל מופיעה בקטע התשיעי של המפה וזוכה לתיאור מפורט, הנמתח מסוריה בצפון ועד הדלתא של הנילוס בדרום. באופן מעניין, מבנה הארץ המוארך והצר התאים היטב למידות רצועת הקלף: הארץ מופיעה במפה כשהיא "שוכבת על צידה", וצורתה מעוותת פחות מזו של אזורים אחרים. ירושלים מסומנת בה בכיתוב: פעם נקראה ירושלים, כיום אליה קפיטולינה – והר הזיתים מצוין בסמוך לה. אחד המאפיינים המפתיעים ביותר בייצוגה של ארץ ישראל במפת פויטינגר הוא השימוש בשמות אנכרוניסטיים (שמות מתקופות קודמות שלא תאמו את זמן עריכת המפה). למרות שהמפה נערכה במאה ה-4 לספירה, ערים מרכזיות בארץ ישראל מופיעות בה בשמותיהן הקדומים. ההסבר לכך טמון בעובדה שעורך המפה שאב את ידיעותיו ממקורות קדומים, כשהחשוב שבהם היה ספרו של הגיאוגרף פתולמאיוס (תלמי) מאלכסנדריה שחי באמצע המאה ה-2 לספירה.
המפה היא "קפסולת זמן" מרתקת של ארץ ישראל -
העיר בית גוברין, ששמה הוסב לאלאותרופוליס בסביבות שנת 200 לספירה, מופיעה במפה בשמה הקדום Betogabri.
אמאוס רשומה כ־Amauante, אף ששמה שונה לניקופוליס בשנת 221.
לוד מופיעה כ־Luddis, ולא בשמה המאוחר דיוספוליס.
פניאס (הבניאס) מופיעה בצורה המעניינת Cesareapaneas — שילוב של השם מימי פיליפוס בן הורדוס עם השם ההלניסטי הישן.
עיר החוף דור מסומנת במפה כיישוב פעיל בשם Thora, אף שלפי עדות הירונימוס, בשלהי המאה ה-4 כבר עמדה בחורבנה.
שמות "מיושנים" אלה הם מהראיות המרכזיות לכך שתיאור ארץ ישראל במפה מבוסס על מקור קדום בהרבה ממועד עריכתה — ככל הנראה מן המאה השנייה לספירה, בטרם העניקו קיסרי בית סוורוס לערי הארץ את שמותיהן החדשים. מפת פויטינגר היא עדות חיה ומרתקת לאופן שבו תפסו תושבי העולם העתיק את המרחב של ארץ ישראל, כיצד נעו בה, וכיצד ידע גיאוגרפי הועבר (ולעתים השתבש) מדור לדור.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
Tabula Peutingeriana, 1-4th century CE. Facsimile edition by Konrad Miller, 1887/1888
Photo: Konrad Miller, Public domain, via Wikimedia Commons
ירושלים והר הזיתים במפת פויטינגר (מסומנות באותיות בצבע כתום), אמאוס מסומנת בעיגול אדום.
תמונה: Conradi Milleri, Public domain, via Wikimedia Commons
בעיגול מודגשת קיסריה והדרכים המובילות אליה (מתוך ממאמרו של פרופ' ישראל רול)
תמונה: אתר המכון הישראלי לארכיאולוגיה
"כל הדרכים מובילות לרומא"
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה, שהיו מחוברות ביניהם ברשת הדרכים הרומיות.
תמונה: Ori~, CC BY-SA 3.0 <http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/>, via Wikimedia Commons
Combined data from the Peutinger Table and Antonine Itinerary recording the Roman roads network.
תמונה: Mellangoose, CC0, via Wikimedia Commons
תגובות