האיום הגלוי: ניתוח העוינות האיראנית הגוברת כלפי ישראל (2023-2025)

רקע -

התקופה שבין אמצע 2023 לאמצע 2025 מסמנת שינוי פרדיגמה בסכסוך האיראני-ישראלי, כמו גם מעבר מ"מלחמת צללים" המבוססת על שלוחים לעימות צבאי ישיר וגלוי בין מדינות. אני מביא כאן ניתוח של האיומים האיראניים על ישראל בשנתיים האחרונות, מתוך כוונה להדגים כיצד איראן הפכה לאיום קיומי, נחוש ובעל יכולות ממשיות לפגוע בישראל פגיעה קשה.

ניתוח זה מתבסס על שלושה נדבכים מרכזיים של האיום האיראני:

תוקפנות צבאית ישירה: איראן זנחה את מדיניות ההכחשה ושיגרה שתי מתקפות טילים וכטב"מים חסרות תקדים ישירות משטחה לעבר ישראל באפריל ובאוקטובר 2024. מתקפות אלו, שכללו מאות חימושים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים, מהוות עליית מדרגה אסטרטגית ומעידות על נכונותה של טהראן להסתכן במלחמה כוללת.

איום גרעיני מיידי: תוכנית הגרעין האיראנית הגיעה לנקודת האל-חזור. "זמן הפריצה" של איראן – הזמן הדרוש להפקת חומר בקיע לפצצה גרעינית אחת – הצטמצם לכשבוע בלבד. איראן העשירה אורניום לרמה של 60% ואף התקרבה לרמה צבאית של 90% 1, תוך הפרה בוטה של התחייבויותיה וסירוב לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). גינוי חריף של סבא"א ביוני 2025, שנענה בהתרסה איראנית, היווה את העילה המרכזית למבצע "עם כלביא" הישראלי.

אידיאולוגיה השמדתית בלתי מתפשרת: האיומים הצבאיים והגרעיניים נטועים באידיאולוגיה רשמית ומוצהרת של המשטר האיראני, הקוראת להשמדתה של מדינת ישראל. המנהיג העליון, עלי חמינאי, ומפקדי משמרות המהפכה, חוזרים ומאיימים על ישראל ב"גורל מר וכואב" ובפתיחת "שערי הגיהינום", כאשר איומים אלו מגובים באופן עקבי בפעולות צבאיות.

חלק א: סולם ההסלמה – כרונולוגיה של עימות ישיר

חלק זה מפרט את רצף האירועים שניפץ את "כללי המשחק" ארוכי השנים של הסכסוך האיראני-ישראלי, ומדגים דפוס הסלמה ברור ומכוון.

הסטטוס קוו לפני 2024: מלחמה בצללים

עד לשנת 2024, הסכסוך בין איראן לישראל התנהל בעיקרו כ"מלחמת צללים".

איראן חוצה את הרוביקון: מבצע "הבטחה אמיתית" (14 באפריל 2024)

בליל 14 באפריל 2024, איראן ביצעה לראשונה בהיסטוריה מתקפה צבאית ישירה משטחה לעבר מדינת ישראל. המתקפה, שכונתה "הבטחה אמיתית" (وعده صادق), כללה שיגור של למעלה מ-300 חימושים: כ-185 כטב"מים (בעיקר שאהד 136/238), 36 טילי שיוט (פאווה) וכ-110 עד 130 טילים בליסטיים (עימאד, קאדר). מתקפה זו הייתה חסרת תקדים בהיקפה, ונחשבת למתקפת הכטב"מים הגדולה בהיסטוריה, וסימנה שינוי יסודי בתפיסה האסטרטגית של טהראן. על אף שקואליציה אזורית בהובלת ארה"ב, יחד עם מערך ההגנה האווירית של ישראל, יירטה 99% מהאיומים, עצם המעשה היווה חציית קו אדום והצהרת כוונות ברורה.

מעגל התגובות וההסלמה (אפריל – אוקטובר 2024)

תגובה ישראלית מדודה (19 באפריל 2024): ישראל הגיבה בתקיפה מוגבלת על בסיס הגנה אווירית ליד איספהאן, מהלך שהפגין יכולת אך נועד למנוע מלחמה רחבה באותה עת.

חיסול בכירי השלוחים: בהמשך השנה, ישראל הנחיתה מכות קשות על "ציר ההתנגדות" האיראני, עם חיסולו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה בטהראן (31 ביולי 2024) וחיסולו של

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה בביירות (27 בספטמבר 2024). אירועים אלו נתפסו כשחיקה קריטית של מטריית ההגנה האזורית של איראן.

מתקפה איראנית שנייה (1 באוקטובר 2024): בתגובה לחיסולים, איראן שיגרה מתקפה ישירה שנייה, שכללה כ-180 עד 200 טילים בליסטיים.1 גם מתקפה זו יורטה ברובה, אך מספר טילים הצליחו לפגוע באתרים צבאיים רגישים בישראל, בהם בסיס נבטים ואתרים סמוכים למטות מודיעין.

מכת הנגד הישראלית (26 באוקטובר 2024): ישראל יצאה למבצע "ימי תשובה", במסגרתו תקפה באופן גלוי ושיטתי את מערכי ההגנה האווירית של איראן ואתרי ייצור טילים. על פי דיווחים, התקיפה השמידה כ-90% מיכולות ייצור הטילים של איראן.

מכת המנע: מבצע "עם כלביא" (12-13 ביוני 2025)

על רקע התקדמותה המואצת של איראן לעבר נשק גרעיני, ישראל פתחה במבצע "עם כלביא" (שכונה באנגלית "Operation Rising Lion"), מערכה אווירית נרחבת שנמשכה מספר ימים.  מטרת המבצע, כפי שהוגדרה על ידי ההנהגה הישראלית, הייתה "לשחוק, להשמיד ולהסיר" את האיום המיידי של התגרענות איראנית. התקיפות התמקדו בנכסים אסטרטגיים:

תוכנית הגרעין: הושמדו מתקנים במתחם העשרת האורניום בנתנז, ודווח על תקיפות ליד מתקן פורדו.

הנהגת המשטר: חוסלו בכירי משמרות המהפכה, בהם המפקד חוסיין סלאמי, הרמטכ"ל מוחמד באקרי, ומפקד חיל האוויר והחלל אמיר עלי חאג'יזאדה, לצד מדעני גרעין בכירים.1

תגובה איראנית: איראן הגיבה בשיגור כטב"מים וטילים, ואנחנו נמצאים כרגע במערכה זו.

חזבאללה, חמאס, עיראק ותימן - הפעלת טרור עולמי ע"י איראו

ההרתעה העיקרית של איראן נגד מתקפה ישראלית או אמריקאית נשענה על האיום במלחמה רב-זירתית באמצעות שלוחיה, ובראשם ארסנל הרקטות האדיר של חזבאללה. חיסולו של נסראללה ופגיעה קשה בהנהגת חזבאללה הסירה למעשה את מגן ההגנה הזה. כפי שהבהיר ראש הממשלה נתניהו, ההערכה בישראל הייתה שברגע שחזבאללה ינוטרל, איראן תאיץ את תוכנית הגרעין שלה, מה שיותיר את ישראל מול איום גרעיני ללא הרתעה קונבנציונלית משמעותית. תובנה זו היא שהובילה להחלטה על מכת המנע נגד תוכנית הגרעין עצמה ביוני 2025.

חלק ב': הסבר האיום הקיומי: "זמן פריצה" לגרעין

המונח "זמן פריצה" (Breakout Time) מתאר את פרק הזמן המינימלי הדרוש למדינה כדי לייצר כמות מספקת של חומר בקיע ברמה צבאית (אורניום מועשר מאוד או פלוטוניום) עבור פצצת גרעין אחת.9 חשיבותו של מושג זה קריטית: במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA) משנת 2015, זמן הפריצה של איראן הוארך במכוון ליותר משנה, מה שהעניק לעולם מרווח ביטחון חיוני לתגובה דיפלומטית. לפני ההסכם, זמן זה עמד על כחודשיים-שלושה בלבד.

המציאות הנוכחית שונה בתכלית. בתחילת 2024, זמן הפריצה של איראן הצטמצם למעשה לכמעט אפס. ניתוח של המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) העריך כי איראן מסוגלת לייצר מספיק חומר בקיע לפצצה הראשונה שלה בתוך שבוע, ולשבע פצצות בתוך חודש ימים. משמעות הדבר היא ביטול כל יכולת התרעה משמעותית והצבת איום מיידי ומוחשי.

הספרינט הגרעיני של איראן: התקדמות מתועדת (2024-2025)

הצמצום הדרמטי בזמן הפריצה הוא תוצאה של התקדמות מהירה ומתועדת היטב במספר תחומים:

העשרת אורניום: איראן העשירה אורניום לרמת טוהר של 60%, מרחק טכני קצר בלבד מרמה של 90% הדרושה לנשק גרעיני. דוחות סבא"א מסוף 2024 אף קבעו כי איראן מתקרבת לאיכות צבאית של 90%.11

מאגרים גדלים: על פי סבא"א, מאגר האורניום המועשר של איראן גדול פי 30 מהכמות שהותרה לה בהסכם הגרעין, והיא מחזיקה בחומר בקיע המספיק למספר רב של מתקנים גרעיניים.10 גורם צבאי ישראלי צוטט באמרו כי לאיראן יש חומר בקיע המספיק ל-15 פצצות בתוך ימים.

צנטריפוגות מתקדמות ומתקנים ממוגנים: איראן פרסה צנטריפוגות מתקדמות ויעילות יותר, ובמקביל בנתה אתרי העשרה חדשים ועמוקים מתחת לאדמה, שנועדו להיות חסינים בפני תקיפות קונבנציונליות.

חוסר שיתוף פעולה והונאה: במשך שנים, איראן מסרבת באופן שיטתי לשתף פעולה עם פקחי סבא"א ולספק תשובות אמינות לגבי שרידי אורניום שנמצאו באתרים סודיים ולא מוצהרים כמו מריוואן, וראמין וטורקזאבאד, מה שמוכיח דפוס של הונאה והסתרה.

כישלון הקהילה הבינלאומית: גינוי סבא"א ביוני 2025

ההתקדמות האיראנית הובילה לקריסה דיפלומטית. ב-12 ביוני 2025, מועצת הנגידים של סבא"א קיבלה החלטת גינוי היסטורית, הראשונה זה כמעט 20 שנה, שקבעה רשמית כי איראן מפרה את התחייבויותיה למניעת תפוצה גרעינית. גינוי זה, על אף חשיבותו הדיפלומטית, נתפס בישראל כמעט מדי ומאוחר מדי. תגובתה המתריסה של איראן – הכרזה על הקמת אתר העשרה שלישי – הייתה הקש האחרון שהוביל להחלטה על פעולה צבאית.

ההיגיון הגרעיני למלחמה

ההנהגה הישראלית קישרה באופן מפורש בין מבצע "עם כלביא" לבין "הסכנה הברורה והמיידית" של התגרענות איראנית. הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו כי נתן את ההנחיה להיערך למבצע כבר בנובמבר 2024, זמן קצר לאחר חיסול נסראללה, מדגישה את הקשר הישיר בין שחיקת איום השלוחים לבין הצורך הדחוף לטפל באיום הגרעיני.

הנתונים חושפים מעגל משוב מסוכן ומזין את עצמו, שבו ההתקדמות הגרעינית והפעולות הצבאיות הקונבנציונליות מחזקות זו את זו. ההתקדמות הגרעינית של איראן חצתה "קו אדום" ישראלי, והובילה למכת מנע צבאית נרחבת. מנגד, אותה מתקפה ישראלית, שכוחותיה הקונבנציונליים של איראן לא הצליחו למנוע, סיפקה לגורמים הקיצוניים בטהראן את הטיעון האולטימטיבי: רק הרתעה גרעינית תוכל למנוע תקיפות עתידיות. מצב זה יוצר לחץ אדיר בתוך איראן לחצות את הסף הגרעיני ולבנות פצצה במהירות האפשרית, מהלך שעלול לגרור תגובה חריפה עוד יותר ולדרדר את האזור למלחמה כוללת.

בתוך כך, הוויכוח בשאלה האם המנהיג העליון חמינאי קיבל החלטה רשמית לבנות פצצה הפך להסחת דעת מסוכנת. בעוד המודיעין המערבי מתמקד לעיתים קרובות בהיעדר החלטה רשמית כזו, ישראל פועלת על בסיס יכולת. מרגע שאיראן מחזיקה בכל המרכיבים הדרושים ובזמן פריצה אפסי, פרק הזמן בין החלטה פוליטית לנשק מתפקד קצר מכדי לאפשר תגובה חיצונית יעילה. כפי שהגדיר זאת נתניהו, הסכנה אינה החלטה עתידית, אלא היכולת הנוכחית המהווה "סכנה ברורה ומיידית להישרדותה של ישראל".

חלק ג: ארסנל ההשמדה – הערכת היכולות הצבאיות של איראן

חלק זה מציג הערכה מפוכחת של הכלים הקונבנציונליים שאיראן מחזיקה בהם כדי לאיים על ישראל, ומדגים שגם ללא נשק גרעיני, יכולתה להסב נזק עצום היא ממשית.

כוח הטילים הבליסטיים וטילי השיוט: איום אמין

ארסנל הטילים של איראן הוא הגדול והמגוון ביותר במזרח התיכון. הוא כולל מערכות רבות המסוגלות להגיע לכל נקודה בישראל:

טילים בליסטיים לטווח בינוני (MRBM) מונעים בדלק נוזלי: שיהאב-3 (1,300 ק"מ), ע'דר-1 (1,950 ק"מ), עימאד (1,700 ק"מ).

טילים בליסטיים לטווח בינוני (MRBM) מונעים בדלק מוצק: סג'יל (2,000 ק"מ), ח'ייבר שכן (1,450 ק"מ), ח'ורמשאהר (2,000 ק"מ).

טילי שיוט: סומאר (2,000-3,000 ק"מ), פאווה (1,650 ק"מ).

תוכנית הטילים האיראנית עברה מהפכה, ממערכות שמטרתן העיקרית היא הפצת טרור (טילים לא מדויקים שכוונו לערים) למערכות נשק צבאיות לגיטימיות. בעוד שלמערכות ישנות כמו השיהאב-1 היה דיוק נמוך מאוד (סטייה מעגלית אפשרית, CEP, של 800-1,000 מטר), מערכות חדשות יותר ממשפחת הפאתח-110 ונגזרותיה הגיעו לרמות דיוק של 10 עד 30 מטרים בלבד.55 שיפור דרמטי זה בדיוק הופך את הטילים מאמצעי הרתעה גולמי לאיום ממשי על מטרות צבאיות ואסטרטגיות ספציפיות בישראל – בסיסי חיל אוויר, מרכזי פיקוד ותשתיות קריטיות. המתקפה באוקטובר 2024, שכוונה במפורש נגד בסיסים צבאיים ומטות מודיעין, היא ההוכחה לשינוי דוקטרינרי זה.

נחיל הכטב"מים: אסטרטגיה של הצפה

איראן פיתחה תוכנית כטב"מים נרחבת, ובראשה השאהד-136 ודגמים נוספים, שהם זולים, מיוצרים בכמויות גדולות, ונבחנו מבצעית באוקראינה. הדוקטרינה האיראנית היא שיגור המוני של כטב"מים וטילי שיוט במקביל לטילים בליסטיים, במטרה לבלבל, להרוות ולהכריע מערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות כמו אלו של ישראל. על אף שהאסטרטגיה נכשלה ברובה באפריל 2024 7, היא נותרה חלק מרכזי בתכנון המלחמה האיראני.

מערכות תקיפה איראניות עיקריות המסוגלות להגיע לישראל

שם המערכת	סוג	טווח מוערך (ק"מ)	מטען נפץ מוערך (ק"ג)	סוג דלק	דיוק (CEP, מטרים)	סטטוס מבצעי
שיהאב-3	טיל בליסטי (MRBM)	1,300	~1,000	נוזלי	2,500	מבצעי
ע'דר-1	טיל בליסטי (MRBM)	1,950	750-800	נוזלי	300	בפיתוח/מבצעי
עימאד	טיל בליסטי (MRBM)	1,700	750	נוזלי	500	בפיתוח/מבצעי
סג'יל	טיל בליסטי (MRBM)	2,000	700	מוצק	לא ידוע	מבצעי
ח'ורמשאהר	טיל בליסטי (MRBM)	2,000	1,800	נוזלי	~1,500 (לא משופר)	בפיתוח
ח'ייבר שכן	טיל בליסטי (SRBM/MRBM)	1,450	500	מוצק	"נקודתי" (מוצהר)	מבצעי
פאתח-110/313	טיל בליסטי (SRBM)	300-500	450-650	מוצק	10-100	מבצעי
סומאר / פאווה	טיל שיוט	1,650-3,000	לא ידוע	סילוני	גבוה (מונחה)	מבצעי
שאהד-136	כטב"ם מתאבד	~2,500	~40	בוכנתי	גבוה (מונחה GPS)	מבצעי

"ציר ההתנגדות": מערכה רב-זירתית

איראן מנהלת מלחמה רב-זירתית נגד ישראל באמצעות שלוחיה:

חזבאללה (לבנון): מאז 8 באוקטובר 2023, הארגון שיגר למעלה מ-8,800 רקטות, טילים וכטב"מים לעבר ישראל.59 ההסלמה הגיעה לשיאה בספטמבר 2024 והובילה לפלישה קרקעית ישראלית ללבנון.

החות'ים (תימן): מאז 19 באוקטובר 2023, החות'ים מנהלים קמפיין של שיגורי טילים וכטב"מים לעבר אילת ומרכז ישראל.27 הם משתמשים במערכות ארוכות טווח, כולל טילי סקאד משופרים וטיל "פלסטין-2".

מיליציות עיראקיות וסוריות: ארגון "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" ביצע עשרות תקיפות כטב"מים וטילי שיוט נגד צפון ודרום ישראל, שתדירותן וקטלניותן גברו משמעותית בסוף 2024.

חלק ד: רטוריקת ההשמדה – תיעוד הכוונה המוצהרת

חלק זה מדגים כיצד האיומים הצבאיים והגרעיניים נתמכים על ידי אידיאולוגיה עקבית, רשמית וברמה גבוהה, הקוראת להשמדתה של ישראל.

האידיאולוגיה המכוננת: אי-הכרה וחיסול

מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, מדיניותה הרשמית של איראן היא אי-הכרה בזכות קיומה של ישראל, אותה היא רואה כ"משטר ציוני" לא לגיטימי שיש להשמידו.20 אין מדובר ברטוריקה שולית, אלא באבן יסוד בזהותו של המשטר.

במילותיו של המנהיג העליון - איומים ישירים מפי האייתוללה עלי חמינאי מדגישים את עומק העוינות:

בעקבות התקיפה הישראלית ביוני 2025, חמינאי הצהיר כי על ישראל "לצפות לעונש קשה", וכי היא "הכינה לעצמה גורל מר וכואב ובהחלט תקבל אותו".

הוא הזהיר כי "ירושלים תעמוד בפני עונש חמור" וכי איראן לא תניח לישראל "להימלט בבטחה מהפשע הגדול הזה".

איומים ממשמרות המהפכה והממשלה - בכירי הצבא והממשל מהדהדים את המסר:

הנשיא מסעוד פזשכיאן: איים ב"תגובה לגיטימית ועוצמתית" שתגרום לישראל "להתחרט על מעשה הטיפשות שלה".

מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי (שחוסל ביוני 2025): היה ידוע באיומיו על ישראל והזהיר כי איראן "תפתח את שערי הגיהינום" אם תותקף.

מפקד משמרות המהפכה החדש מוחמד פאקפור (מונה ביוני 2025): הזהיר כי "המשטר הציוני הפושע והלא לגיטימי יסבול מגורל מר וכואב עם השלכות הרסניות עצומות" וכי "בעזרת האל, שערי הגיהינום ייפתחו בקרוב על המשטר רוצח הילדים הזה".

מפקד צבא איראן עבד אל-רחים מוסאווי (פברואר 2025): הצהיר כי איראן "תתקוף את ביטחונם [של ארה"ב וישראל] ללא היסוס" אם תותקף.

חיבור בין מילים למעשים: אמינות האיומים

לא ניתן לפטור את איומיה של איראן כרטוריקה ריקה. הניתוח מראה דפוס ברור של איומים המגובים במעשים. ההבטחות לנקמה לאחר התקיפה בדמשק הובילו ישירות למתקפת הטילים המסיבית באפריל 2024. ההבטחות לנקום על חיסול הנייה ונסראללה הובילו למתקפת טילים גדולה עוד יותר באוקטובר 2024. דפוס זה מוכיח שכאשר ההנהגה האיראנית מאיימת בפומבי, היא פועלת באופן צבאי משמעותי, מה שמעניק אמינות עצומה לאיומיה הנוכחיים והעתידיים. על אף קיומם של פלגים פוליטיים פנימיים באיראן, הקריאה להשמדת ישראל היא עיקרון מאחד ובסיסי החוצה את כל מרכזי הכוח של המשטר – מהמנהיג העליון, דרך הנשיאות ועד לליבה הצבאית-אידיאולוגית של משמרות המהפכה. הנכונות להקריב מאות טילים בליסטיים יקרים ולהסתכן בתגובה הרסנית מוכיחה כי אידיאולוגיה זו אינה מיועדת לצריכה פנימית בלבד, אלא מהווה מנוע פעולה למדיניות החוץ והביטחון של איראן.

מסקנה: סכנה אמינה ונוכחת

השילוב בין שלושה גורמים מתועדים – נכונות מוכחת לעימות צבאי ישיר, תוכנית גרעין על סף התגרענות, ואידיאולוגיה רשמית של השמדה - 

מציב איום קיומי, מוחשי ומיידי על מדינת ישראל.

אירועי 2024-2025 הסירו כל עמימות. האיום אינו עוד תיאורטי או מוגבל לצללים; הוא גלוי, רב-ממדי ומיידי. הניתוח מראה בבירור כי יש להתייחס לאיומיה של איראן במלוא הרצינות, שכן המשטר בטהראן הוכיח שהוא נחוש בעוינותו ובעל יכולות גוברות והולכות לממש אותה.