חמשת החצים שננעצו ברגבי האדמה: הסיפור המשפחתי החבוי בשמות המושבות

Nir Topper
4 במאי
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 5 במאי

רוטשילד – שמם של רחובות רבים בערים רבות בישראל, אפילו שדרות, מתקשר אסוציאטיבית עם כסף, יכולות והשפעה. אבל יש היבט נוסף שמשפחת רוטשילד הצליחה לצרוב בזכרון הציוני, בדרך מעט נסתרת. כדי להבין את עוצמתו של המפעל הזה, יש לחזור אל המקור – אל חמשת "החצים" (המופיעים בסמל המשפחה ומייצגים את חמשת האחים) של משפחת רוטשילד -

אבי השושלת, מאיר אמשל רוטשילד, פרש את בניו בחמישה מרכזים פיננסיים באירופה: אמשל, הבכור, נשאר בפרנקפורט וירש את הבנק המקורי; סלומון הוקם בווינה, נתן בלונדון, קלמן (קרל) בנאפולי וג'יימס (יעקב) בפריז. חלוקה זו לא הייתה מקרית; היא נועדה ליצור רשת בינלאומית חסרת תקדים של מידע, אשראי והשפעה פוליטית. הבנים שמרו על קשר רציף והדוק, ובכך הפכו את המשפחה לאחד הכוחות הכלכליים בעלי ההשפעה הגדולים בעולם של המאה ה-19.

מבין כל בני השושלת, היה זה הברון אדמונד (בנו הצעיר של ג'יימס) שהפך את ארץ ישראל למפעל חייו המרכזי. בעוד ששאר בני המשפחה התמקדו בביצור מעמדם הכלכלי והחברתי באירופה, אדמונד פיתח זיקה עמוקה לזהות היהודית ולרעיון של שיבת היהודים לעבודת האדמה. המניע שלו לא היה רק פילנתרופי-חסד, אלא רצון להפוך יהודים לחקלאים יצרניים ועצמאיים, האוחזים בקרקע שלהם. לאחר גל הפרעות בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1882–1881, המכונה "סופות בנגב" – כינוי שטבעה העיתונות העברית כדי לעקוף את הצנזורה הצארית – הוא שוכנע על ידי אישים כמו הרב שמואל מוהליבר ויוסף פיינברג, בתיווכו של הרב הראשי של צרפת צדוק כהן, כי הפתרון לבעיית היהודים טמון בהתיישבות בארץ ישראל. הוא בחר להשקיע את הונו העצום לא כצדקה חולפת, אלא כהשקעה בתשתית לאומית, תוך שהוא מעורב אישית בכל פרט – מסוג הגפנים ועד שיטות הניקוז, מתוך אמונה שרק אחיזה בקרקע תבטיח את עתיד העם.

הקמת המושבות בארץ ישראל לא הייתה רק מפעל פילנתרופי או לאומי, אלא גם דרך להנציח את יקיריו ולשזור את שושלת המשפחה ברגבי האדמה של ארץ האבות, כפי שראה זאת הברון. החלק הארי של אותן מושבות, ששמותיהן מוכרים לנו מאוד, עוצבו בדרך מרתקת ומסקרנת ומהווים עדות חיה למבנה המשפחתי של רוטשילד במאה ה-19 וה-20 -

זכרון יעקב, המושבה נוסדה בשנת 1882 על ידי עולים מרומניה ונקלעה למשבר כלכלי חריף, זכתה לשמה לאחר שהברון לקח אותה תחת חסותו והחליט להנציח בה את אביו, ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד. הברון עצמו העיד כי המושבה הייתה החביבה עליו מכל, משום ששמה נושא את זכר אביו.

המושבה שנודעה בתחילה בשם עקרון, הוקמה בשנת 1883 עבור קבוצת איכרים מרוסיה. לאחר פטירת אמו של הברון, בטי (בתיה) פון רוטשילד, בשנת 1886, החליט הברון בביקורו במושבה באביב 1887 לשנות את שמה ל"מזכרת בתיה" לזכרה. בטי, בתו של סלומון מאיר רוטשילד מהשלוחה הווינאית.

גם רעייתו של הברון, אדלייד, זכתה להנצחה. המושבה שנוסדה ב-1903 על אדמות הכפר מראח נקראה לימים גבעת עדה על שמה (עדה הוא השם העברי של אדלייד). היישוב בת שלמה, שהוקם ב-1889 כמושבת בת של זכרון יעקב, נושא אף הוא קשר משפחתי כמנציח את אמו של הברון, בטי, שהייתה "בת שלמה" – בתו של סלומון (שלמה) מאיר רוטשילד מהשלוחה הווינאית.

הנצחות אלו מדגישות כיצד רשת הקשרים הפנים-משפחתית של רוטשילד – שכללה נישואין בתוך המשפחה כדי לשמור על ההון וההשפעה – הועתקה ישירות אל המפה היישובית של ישראל.

הברון לא פסק בהנצחת בני שושלתו. פרדס חנה, שנוסדה ב-1929, נקראה על שם חנה פרימרוז לבית רוטשילד (1851–1890), נכדתו של נתן מאיר רוטשילד ממייסדי הענף הבריטי ורעייתו של הלורד רוזברי, שהפך לראש ממשלת בריטניה לאחר מותה. חנה הייתה בזמנה האישה העשירה ביותר בבריטניה ודמות בולטת בחברה הגבוהה. אפילו הברון עצמו זכה להנצחה עוד בחייו: המושבה בנימינה, שנוסדה ב-1922, נקראה על שמו העברי – בנימין, שם שניתן תחילה לתחנת הרכבת באזור ומשם עבר למושבה שצמחה לצידה.

רשת ההנצחות המשפחתית משתרעת הרבה מעבר לגרעין הקרוב:

מאיר שפיה, 1891, מושבת בת של זכרון יעקב, הנציחה את אבי השושלת מאיר אנשל רוטשילד, סבו של
הברון. קיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן הוקם על אדמות שרכש הברון ונקרא על שם בנו ג'יימס (יעקב), שהמשיך את מפעל אביו בראש פיק"א.
המושב שדמות דבורה בגליל התחתון הנציח את כלתו של הברון, דורותי (דבורה), רעייתו של ג'יימס
שדה אליעזר בגליל העליון נקרא על שם נכדו של הברון, אליעזר (רוברט) רוטשילד, שאביו מוריס דה רוטשילד כיהן כסגן נשיא פיק"א.

לצד הישובים, שמו של הברון עצמו חקוק עוד במקומות רבים שצריך מעט חוש בלשות, או ידע היסטורי, כדי לגלות את הקשר - שדרות רוטשילד בתל אביב, רמת הנדיב – מקום מנוחתו האחרון ליד זכרון יעקב – ובקרן יד הנדיב, הממשיכה את מורשתו הפילנתרופית עד ימינו, ובעוד מקומות ואתרים, מוסדות וארגונים ברחבי ישראל.

---

----

תמונה 1 - סמל משפחת רוטשילד. 5 החצים האגודים ביד אחד מסמלים את חמשת האחים ואת האחווה ההדוקה ביניהם. מקור: ויקיפדיה, עמוד משפחת רוטשילד