משכן הכנסת בירושלים
משכן הכנסת בגבעת רם בירושלים נחנך ב-30 באוגוסט 1966. הבניין המרובע והמוכר, העטוף בעמודים, שונה מאוד מהתוכנית המקורית של מתכננו הראשוני, והוא תוצר של פשרות מקצועיות, מחלוקות בין אדריכלים ושיקולי ביטחון שעיצבו את דמותו של בית המחוקקים הישראלי.
בשנת 1957 זכה האדריכל יוסף קלרויין (קלארווין) בתחרות לתכנון משכן הכנסת. הדגם המקורי שהציע היה מבנה מלבני, מוקף עמודים (20 בחזית, 20 בעורף ו-15 בכל צד), ובמרכזו אולם המליאה, בין שתי חצרות פנימיות. התוכנית עוררה סערה בקרב קהילת האדריכלים. נטען, בין היתר, כי אינה מודרנית ואינה ישראלית, כי היא נאו-קלסית ומזכירה את מוזיאון שינקל בברלין, ואף כי יש בה דמיון למקדש יווני. לאחר שנים של מחלוקות וניסיונות פשרה צורפו לפרויקט ב-1960 האדריכל דב כרמי ובנו רם, יחד עם האדריכל הבריטי ביל גיליט, והכינו תוכנית חדשה ושונה מאוד מהמקור. הבניין הפך ממלבני לריבועי, היקפו הצטמצם, חלק מהמשרדים הועברו לטרסות בשיפולי הגבעה, ובהמשך התכנון בוטלו החצרות הפנימיות. אולם המליאה נשאר בלב המבנה, אך אינו במרכזו המדויק אלא בחלקו המזרחי.
אחד השינויים המרתקים במבנה נבע משיקול ביטחוני. בתוכנית המקורית של קלרויין תוכננה הכניסה הראשית בצד הצפוני, כהמשך לקריית הממשלה. בין סוף 1958 לתחילת 1960 החליטה ועדת הביצוע של הכנסת, ברוב דעות, להעביר את הכניסה לצד הדרומי, מכיוון כביש רופין, עם טרסה נתמכת ומדרגות רבות ותלולות. בפברואר 1960 התריע ראש אגף המבצעים במטכ"ל כי האתר נצפה מעמדות ירי ירדניות שמעבר לגבול, במרחק של כ-3.5 עד 4 ק"מ, וכי ירי ישיר שטוח-מסלול עלול לפגוע במי שנכנסים מצד דרום ובמיוחד בטקסים ברחבה. המטכ"ל לא ניסה לכפות את עמדתו, אך בפועל לא נותרה לוועדת הביצוע ברירה, והכניסה הוחזרה לצפון.
את עיצוב הפנים הוביל דורה גד, שביקשה להעניק למבנה הקשיח ולחלליו המונומנטליים ממד אנושי, פשטות וצניעות, בלי לוותר על מכובדות. היא הסתפקה בקישוט מועט, במשטחים לא מעוטרים ובפלטת צבעים מצומצמת, והרבתה בחיפויי עץ בקירות המליאה, בחדרי הוועדות ובחלק גדול מהשטחים הציבוריים. בצדו המערבי של אולם המליאה נמצא טרקלין שאגאל, המשמש לקבלות פנים ולאירועים ממלכתיים. הוא קרוי על שם האמן היהודי הנודע מארק שאגאל, שעיצב עבורו שלושה גובלנים שנארגו בצרפת, שנים-עשר פסיפסי רצפה ופסיפס קיר. הגובלנים נחשפו בטקס רשמי ביוני 1969, כשלוש שנים אחרי חנוכת המשכן.
מבנה המשכן משקף את שנותיה הראשונות של המדינה: שאיפה לבניין מונומנטלי לצד מגבלות תקציב, מחלוקות בין אדריכלים ומציאות ביטחונית, שהובילו יחד לפשרות בין תפיסות תכנון שונות. אם התוצאה היא בניין מכובד ומגובש או כזה שחסרה בו יד מכוונת אחת, אנשי מקצוע חלוקים עד היום. סיפור תכנונו הארוך והסוער הוא חלק בלתי נפרד מדמותו.
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים לגבי תוכן וסיורים:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
תגובות