מגבול עזה ללב טהראן: כך התהפכו היוצרות על איראן וחזית ההתנגדות

השנתיים האחרונות במזרח התיכון היו רכבת הרים אסטרטגית, שהחלה בטבח הנורא של 7 באוקטובר 2023 והגיעה לשיא בעימות ישיר וחסר תקדים בין ישראל לאיראן. עבור מי שצופה מהצד, רצף האירועים עשוי להיראות כמערבולת כאוטית של אלימות. אך למעשה, אנו עדים להתפרקותה של אסטרטגיה איראנית בת עשרות שנים, ולשינוי דרמטי במאזן הכוחות האזורי. המאמר הבא נועד לחבר את הנקודות, ולהסביר כיצד טעות קטלנית של חמאס וחיזבאללה חשפה את הפטרון בטהראן והציבה את ישראל בעמדה שלא חלמה עליה – היכולת להסיר את האיום הקיומי הגדול ביותר שלה.

תורת "טבעת האש": אסטרטגיית הפרוקסי של איראן

במשך שנים, איראן פעלה כדי לייצר "טבעת אש" סביב ישראל. המטרה הייתה אסטרטגיה מבריקה בפשטותה הזדונית: להקיף את ישראל בצבאות של שלוחים (פרוקסיס) חמושים ומאומנים היטב, שיבצעו עבורה את העבודה המלוכלכת. כל ארגון כזה – חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, והחות'ים בתימן – מומן, חומש והוכוון על ידי משמרות המהפכה של איראן.

התפיסה הייתה כפולה:

1. התשה מתמדת: השלוחים ינהלו מלחמת התשה בלתי פוסקת נגד ישראל, ימטירו טילים על עריה ויפגעו באזרחיה ובחייליה, וימנעו ממנה יציבות ושגשוג.

2. מגן אנושי לאיראן: והחשוב מכל, "טבעת האש" נועדה להרתיע את ישראל, ארה"ב, או כל כוח אחר, מתקיפת תוכנית הגרעין האיראנית. המסר היה ברור: "אם תתקפו אותנו בטהראן, כל שלוחותינו יפתחו באש מתואמת על ישראל. המחיר שתשלמו יהיה בלתי נסבל".

החשש הישראלי מפני תרחיש כזה של מלחמה רב-זירתית היה ממשי וריאלי, והוא שיתק במידה רבה את יכולתה של ישראל לפעול בנחרצות מול האיום האיראני הישיר.

הטעות הגורלית של 7 באוקטובר

ב-7 באוקטובר 2023, חמאס, השלוחה הפלסטינית של איראן, ביצע את הטעות הגדולה בתולדותיו. המתקפה הברברית, שכללה רצח המוני, אונס, חטיפה והתעללות באלפי אזרחים ישראלים, חצתה קו אדום שישראל לא יכלה עוד להכיל. הזוועה והטראומה הלאומית לא הותירו לישראל ברירה אלא לצאת למלחמה שמטרתה המוצהרת הייתה חד-משמעית: השמדה מוחלטת של היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ברצועת עזה.

ישראל נכנסה לעזה במלוא העוצמה, מתוך הבנה שהיא נלחמת על ביתה ועל עתידה.

אפקט הדומינו: קריסת חומת הפרוקסיס

חיזבאללה, ארגון הטרור החזק והמצויד ביותר של איראן, עשה את הטעות השנייה בשרשרת. הוא הצטרף למערכה ותקף את צפון ישראל במטחי טילים ורקטות, במטרה להתיש את צה"ל ולרפות את ידיו. במשך חודשים ארוכים, ישראל ניהלה מלחמה בשתי חזיתות, אך לאחר שהשלימה את רוב יעדיה המרכזיים בעזה, היא הפנתה את מאמציה ללבנון.

בסדרת מבצעים צבאיים ואסטרטגיים, ישראל שינתה את המציאות בצפון. מה שבעבר נראה כתרחיש אימים דמיוני – עימות ישיר והכרעת חיזבאללה – הפך למציאות. יכולותיו ההתקפיות של הארגון ספגו מכה אנושה, ורבים ממפקדיו הבכירים חוסלו. "מגן הצפון" של איראן נסדק באופן משמעותי.

במקביל, לחץ דיפלומטי ואיומים ישראליים הביאו לכך שהמיליציות השיעיות בעיראק, שלוחה איראנית נוספת, הודיעו כי לא ייקחו חלק במלחמה נגד ישראל. האיום החות'י מתימן, אף שהוא מטריד, נותר שולי יחסית ואינו מהווה איום אסטרטגי באותה רמה.

לראשונה מזה שנים, איראן מצאה את עצמה כמעט לבד במערכה. תורת "טבעת האש" קרסה. השלוחים, שהיו אמורים להגן עליה, הוכו קשות או נסוגו, וחשפו את האדון האיראני.

חשיפת המלך: ישראל מול איראן

כשהפרוקסיס יצאו מהתמונה, ישראל ניצלה את המומנטום. בסדרה של מהלכים מדודים ומתוחכמים, היא החלה לפעול ישירות נגד נכסים איראניים בסוריה, והסלימה את המצב באופן מבוקר. שיאו של המהלך היה תקיפה מדויקת שנועדה לחשוף את "הבטן הרכה" של איראן – מערכות ההגנה האווירית שלה. התקיפה חשפה את שמי איראן למטוסי חיל האוויר הישראלי, והפכה את הבלתי ייאמן לאפשרי: תקיפה ישירה של מתקני הגרעין.

החלום הישראלי בן עשרות השנים – הסרת האיום הקיומי של פצצת גרעין איראנית – נראה פתאום בר השגה. איראן, שמאיימת השכם והערב להשמיד את "הישות הציונית", מצאה את עצמה פגיעה וחשופה.

מבט לעתיד: איום והזדמנות

האם איראן הובסה? בהחלט לא. היא עדיין מעצמה אזורית חזקה, עם משאבי טבע אדירים, צבא גדול, ותוכניות להרחבת השפעתה הימית והאווירית. תרבותה הפוליטית והחברתית נטועה עמוק בחזון אימפריאלי ארוך טווח.

אך שרשרת האירועים שהחלה ב-7 באוקטובר, והראייה הלקויה של חמאס, חיזבאללה ואולי גם של איראן עצמה, יצרה הזדמנות היסטורית עבור ישראל. הטעות של השלוחים איפשרה לישראל לפרק את חומת ההגנה של איראן, חתיכה אחר חתיכה, ולהגיע אל לב הבעיה – תוכנית הגרעין.

ישראל, מצידה, מבינה שאין לה את הפריבילגיה לאפשר למשטר שמצהיר על כוונתו להשמידה להחזיק בנשק יום הדין. המערכה עוד רחוקה מלהסתיים, אך מאזן הכוחות השתנה ללא היכר. מה שהחל כיום האפל ביותר בתולדות ישראל (7 באוקטובר 2023), הפך, באופן פרדוקסלי, לנקודת המפנה שעשויה להבטיח את עתידה מול האיום הקיומי הגדול ביותר שידעה.