top of page

חצי סנטימטר בשנה שיצר את המקום הנמוך בעולם, וגם: לאן נדד החצי השני של תמנע?

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • 23 ביוני
  • זמן קריאה 2 דקות

הפסגה הגבוהה (ביותר בישראל) של הר החרמון והנקודה הנמוכה (ביותר בעולם) של ים המלח – הם תוצאה ישירה של התופעה הגאולוגית המרתקת של תנועת לוחות טקטוניים בצורה כפולה: היפרדות הלוחות זה מזה (מזרחה ומערבה) ותנועה של הלוח המזרחי צפונה. מטורף!


ישראל ממוקמת בדיוק על התפר שבין שני לוחות טקטוניים: לוח ערב ממזרח, ותת-הלוח של סיני (שהוא למעשה חלק מלוח אפריקה) ממערב. היפרדות הלוחות זה מזה (למזרח ולמערב) החלה לפני כ-17 עד 20 מיליון שנה והיא שיצרה את קו השבר הארוך המוכר לנו כ"בקע ים המלח".


מאז ההיפרדות למזרח ולמערב - שני הלוחות נעים צפונה, אך לוח ערב נע מהר יותר, ובכך מחליק לצד לוח סיני. התנועה הזו, שבה הלוחות מתחככים ומחליקים זה לצד זה בתנועה אופקית יצרו שינויים טופוגרפיים אדירים, הגלויים ביותר לעין הם: ים המלח, ימת כנרת והר החרמון.


תופעה מדהימה נוספת שנוצרה היא ההקבלה הגאולוגית בין שני הצדדים של בקע ים המלח; החלק המזרחי נע מהר יותר צפונה בקצב של כחצי ס”מ בשנה, שזה כ-50 מטר בכל 10,000 שנה. בימינו, לאחר 20 מיליון שנה מאז תחילת התזוזה - את מה שהיה חלק מהצד המערבי לפני ההיפרדות - ניתן למצוא 105 ק”מ צפונית בצד המזרחי. למשל - הנחשות של תמנע (בצד המערבי) נמצאת בצד המזרחי 105 ק”מ צפונה יותר בפונון (ערבית: פינאן Faynan). 


קו השבר שלאורכו מחליקים הלוחות זה לצד זה אינו ישר לחלוטין – הוא מזגזג ומשנה זווית לאורכו. במקומות שבהם קו השבר יוצר פער בין הלוחות, נוצרים כוחות מתיחה אדירים: הלוחות נמשכים זה מזה, ובין מקטעי השבר נוצר אזור של "אגן משיכה" (pull-apart basin) – שקע שבו הקרקע שוקעת בהדרגה לאורך מיליוני שנים. שקיעה גאולוגית זו היא שיצרה את השקעים הגדולים המרכיבים את ציר הבקע: שקע בקעת הירדן, האגן שבו נקווים מי הכנרת, והעמוק מכולם – האגן שבו שוכן ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני היבשות בכדור הארץ.


כאשר קו השבר מתעקל לכיוון הנגדי – במיוחד באזור לבנון ודרום סוריה – הלוחות אינם מתרחקים אלא נדחסים ולוחצים זה את זה בעוצמה אדירה, בתופעה שהגאולוגים מכנים "קשת מגבילה" (restraining bend). הלחץ הטקטוני העצום מכריח את הקרקע להתקמט ולהידחף כלפי מעלה. זוהי בדיוק דרך היווצרותו של הר החרמון. סלעי הגיר האדירים שמרכיבים את ההר, אשר נוצרו במקור בקרקעית ים טתיס הקדום לפני כ-170–100 מיליון שנה, קומטו ונדחפו אלפי מטרים אל על עד שיצרו את רכס ההרים הגבוה והמרשים – החרמון.


מרחב ארץ ישראל הוא "מעבדה חיה" של כדור הארץ. כוחות הטבע העוצמתיים שפיצלו את האדמה והרימו במקומות אחרים, ממשיכים לפעול ולנוע גם ברגעים אלו ממש מתחת לרגלינו.

--

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:


👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

--

---

----


תמונה 1 - התנתקות הלוחות והתנועה שלהם שיצרה את הטופוגרפיה המוכרת לנו כיום. ההמחשה היא של אריה בר. אריה הוא מורה דרך מוסמך ובנוסף הוא יוצר ההמחשות ועזרי ההדרכה הכי טובים ויעילים שיש. אני נעזר המון בתוצרים של אריה, ואני ממליץ בחום להיכנס אל האתר של אריה בר: https://ariebar.com


תמונות 2,3 - צילום לוויין של נאס"א שבו נראה חלקו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני. תוספת שלי: קו השבר (אדום) ושמות אתרים מוכרים.





תמונה 4 - המחשת הבלי הגבהים בארץ ישראל - ממערב למזרח. מקור: אתר geography education



תגובות


Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page