top of page

קצר - מושג אחד ליום: כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים

לפני 4 שעות
זמן קריאה 3 דקות

על הרכס שבין הר הזיתים להר הצופים בירושלים מתנשא אחד המבנים הבולטים בקו הרקיע המזרחי של העיר: מתחם אוגוסטה ויקטוריה, ובו הכנסייה הלותרנית של העלייה לשמיים, המכונה גם כנסיית אוגוסטה ויקטוריה.


הסיפור מתחיל בסתיו 1898, בעת ביקורם של קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו, הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, בארץ ישראל, שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. הביקור נערך במסגרת מסע של הקיסר בארצות האימפריה, שנועד לחזק את קשריה של גרמניה עם הסולטן, וכלל את חנוכת כנסיית הגואל בירושלים. בעקבותיו גובשה התוכנית להקים על הר הזיתים בית הארחה לצליינים גרמנים, בית מרגוע לנתינים גרמנים תושבי העיר ובית החלמה לחולי קדחת. לפי חלק מהמקורות, היוזמה נולדה בפנייתם של בני הקהילה הפרוטסטנטית הגרמנית בעיר. בירושלים של אותה עת כבר פעלו מוסדות נוצריים של רוסיה, צרפת ובריטניה, וההקמה הגרמנית שיקפה את שאיפתה של גרמניה להעמיד נוכחות מקבילה.


אבן הפינה למתחם הונחה ב-1907, ובאפריל 1910 נחנכו הכנסייה ובית ההארחה, אך עבודות הבנייה נמשכו עד 1914 לפחות. המתחם תוכנן בידי האדריכל הגרמני רוברט לייבניץ, שנטל השראה מארמונות וטירות גרמניות. הסגנון מכונה בספרות וילהלמיני-ביזנטי או נאו-רומנסקי, והמתחם נראה כמבצר. חזיתותיו בנויות אבן, וחומרי בנייה רבים יובאו מגרמניה. מגדל הפעמונים של הכנסייה, שגובהו כיום כ-50 מטרים (וכ-60 מטרים לפני רעידת האדמה של 1927), הפך לנקודת ציון בולטת בקו הרקיע המזרחי של ירושלים, הנראית מהעיר העתיקה ומהדרך העולה מהמדבר. מראשו נשקפים העיר העתיקה, מדבר יהודה והרי מואב.


הכנסייה עצמה, כנסיית העלייה השמיימה, מוקדשת למסורת הנוצרית על עלייתו של ישוע השמיימה מהר הזיתים, אף שאינה בנויה על האתר המסורתי של העלייה. באפסיס מתואר פסיפס של ישוע העולה השמיימה על ענן, לפי בקשת הקיסרית, ובקירות הצד ובגלריה פסיפסים של סצנות מחייו. בתקרת גלריית העוגב מצוירים הקיסר וילהלם השני והקיסרית אוגוסטה ויקטוריה בלבוש בסגנון התקופה הצלבנית, במסורת של תמונת הפטרון והבונה.


לאורך המאה ה-20 עבר המתחם גלגולים המשקפים את התהפוכות הפוליטיות של ירושלים. בשנים 1915–1917 שימש מפקדה של הצבא העות'מאני בפיקודו של ג'מאל פאשה, ובמחצית השנייה של 1917 שימש מפקדת הפיקוד הגרמני של חיל המשלוח. עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917 עבר לשימוש הצבא הבריטי והממשל הצבאי, ובין 1920 ל-1927 שימש מעונו הרשמי של הנציב העליון הבריטי, תחילה סר הרברט סמואל ואחריו לורד פלומר. רעידת האדמה של יולי 1927 גרמה לו נזק כבד, פגעה במגדל והפכה אותו לבלתי ראוי למגורים. הנציב עבר זמנית למעון אחר בעיר, ובהמשך נבנה "ארמון הנציב", שהושלם ב-1933. ב-1928 הוחזר המתחם לקרן הגרמנית שבנתה אותו.


בשנים 1948–1967, היה המתחם בשליטה ירדנית בפועל. בתחילה פעל בו בית חולים לפליטים פלסטינים בחסות הצלב האדום, וב-1950 עברו הבעלות והניהול לידי הפדרציה הלותרנית העולמית, שהפעילה אותו בשיתוף אונר"א. במלחמת ששת הימים התנהל במתחם קרב בין צנחנים ישראלים ללגיון הירדני, והבניין ניזוק קשות. לאחר המלחמה נכלל המתחם בירושלים המאוחדת. בית החולים הפך עם השנים למרכז מתמחה, בעיקר באונקולוגיה ובדיאליזה לילדים, המשרת פלסטינים מירושלים המזרחית, מיו"ש ומרצועת עזה, ומטופליו מופנים אליו בעיקר בידי הרשות הפלסטינית. הכנסייה, המנוהלת בנפרד בידי קרן הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, פתוחה למבקרים (למי שמבקשים לבקר - יש לבדוק שעות פעילות).


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:


👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:


אקוסטיקה יוצאת דופן, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר

מתחם אוגוסטה ויקטוריה, 1910. מקור: ויקיפדיה. By: Either by the American Colony Photo Department or its successor the Matson Photo Service
מתחם אוגוסטה ויקטוריה, 1910. מקור: ויקיפדיה. By: Either by the American Colony Photo Department or its successor the Matson Photo Service

מתחם אוגוסטה ויקטוריה. צילום משנת 2016. מקור: ויקיפדיה. By: אורי אלוני, CC BY-SA 4.0
מתחם אוגוסטה ויקטוריה. צילום משנת 2016. מקור: ויקיפדיה. By: אורי אלוני, CC BY-SA 4.0


תצפית דרומה ממגדל הפעמונים. המגדל הנראה בתצפית הוא של כנסיית העליה השמיימה הרוסית. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר
תצפית דרומה ממגדל הפעמונים. המגדל הנראה בתצפית הוא של כנסיית העליה השמיימה הרוסית. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר

האפסיס והמזבח, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר
האפסיס והמזבח, כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר



תקרת הכנסייה. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר
תקרת הכנסייה. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר


עוגב הכנסייה, משנת 1910. הראשון בירושלים, וכנראה הראשון בארץ בכלל. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר
עוגב הכנסייה, משנת 1910. הראשון בירושלים, וכנראה הראשון בארץ בכלל. כנסיית אוגוסטה ויקטוריה, ירושלים. צילום: ניר טופר



Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page