הנה כמה מילים על מה שקרה כאן מזוית עיניים של ישראלי, מזוית העיניים שלי

היום, לאחר שנתיים של מלחמה אכזרית שגבתה מישראל מחירים בלתי נתפשים בכל חחומי החיים, המלחמה הופסקה.

היום, לאחר שנתיים של מלחמה שלא ניתן היה לדמיין איך, מתי והאם בכלל תסתיים, 20 החטופים האחרונים שעדיין בחיים הושבו לישראל, הוסכם על השבת גופות השבויים שנרצחו, והלחימה הופסקה.

היום, לאחר שנתיים של מלחמה אליה יצאה ישראל לאחר הטבח האכזרי ביותר ביהודים מאז השואה, ישראל יכולה לדמיין את עצמה מתחילה להרים את הראש מעל הגלים וענניי הסערה ולחשוב על הדרך בה היא תתחיל את מסע השיקום הארוך, ארוך מאוד, שלה.

הנה כמה מילים על מה שקרה כאן מזוית עיניים של ישראלי, מזוית העיניים שלי:

אחרי ה-7 באוקטובר, אחרי שחמאס סיים לטבוח ולרצוח ולשחוט ולחטוף ולענות ולאמלל תינוקות, ילדים, נשים, גברים, מבוגרים, מבוגרים מאוד, אחרי כל זה החשבון הוגש לישראל: המחיר הקטסטרופלי שישראל שילמה (ועדיין משלמת) כתוצאה מלחימה בארגון טרור שמתחבא מאחורי אזרחים ומפיק רווחים עצומים מהריגתם של אותם אזרחים; תושבי עזה.

לחימה בארגון טרור שחפר מנהרות באורך מאות קילומטרים, הצטייד במשך שנים, התחמש, התאמן, בנה את צבאו ובעיקר: הטמיע את עצמו עמוק עמוק בתוך האוכלוסייה האזרחית, לחימה כזאת היא אכזרית לכל הצדדים הנלחמים, ובעיקר לאוכלוסייה האזרחית שבשטחה מתקיימת הלחימה.

 כישראלים, כולנו ידענו כל הזמן, את המחיר המטורף שייגבה מישראל אם ניאלץ להילחם באמת בחמאס. המחיר הראשון הוא מספר ההרוגים והפצועים בקרב החיילים הישראלים. המחיר השני הוא הדה-לגיטמציה העולמית, נידוי וגינוי בינלאומי, חרם, נזק כלכלי לעשרות שנים קדימה, חיסול התיירות, נזק במסחר, בייבוא, בייצוא, נזק אדיר לקשרים האקדמים, למחקר, להשקעות בישראל, להשקעות בחברות ישראליות, פגיעה עצומה בתדמית, חשש להסתובב בעולם כישראלי.

ישראל יצאה מרצועת עזה בשנת 2005 (לפני 20 שנה!) והשאירה את השלטון ברצועה לרשות הפלסטינית. ביוני 2007 בוצעה השתלטות חמאס על רצועת עזה, סכסוך אלים ועקוב מדם פנים פלסטיני בין פת"ח לחמאס. מאז, במשך למעלה מ-18 שנה ישראל עשתה כל שביכולתה שלא להילחם בחמאס. כל כמה שנים, כשההתגרות של חמאס חצתה גבול, היה סבב אלימות שהתבטא בלחימה בשטח מצומצם יחסית, רקטות נורו אל שטח ישראל וירי ממטוסים אל שטח עזה.

ישראל העבירה כספים לחמאס בעזה כדי למשוך קדימה את השקט היחסי שחמאס שמר עליו, ועצמה עיניים בכל הנוגע להתחמשות חמאס ולהתעצמות שלו. אף אחד בישראל לא רצה לצאת למלחמה עם חמאס בעזה בלי שיהיה ברור שממש ממש ממש אין ברירה. דעת הקהל בישראל לא היתה יכולה לסבול את זה, אם היה חשד קל שהיתה ברירה שמלחמה כזאת יכולה היתה להימנע, מםני שברור לכל ישראלי המחירים המטורפים שישראל עצמה תשלם במלחמה כזאת.

בראייה לאחור, וכמה זה קל ונח לנתח מצבים מורכבים בראייה לאחור, ישראל לא היתה צריכה להבליג והיתה חייבת לפתוח במלחמה לחיסול חמאס בעזה לפני שנים רבות. ככל שהזמן חלף וישראל עשתה ככל יכולתה שלא להיכנס למלחמה עם חמאס, חמאס רק גדל, התחזק, התחמש, כשהייעוד שלו הוא אחד. תמיד היה אחד ותמיד, כל עוד יהיה חמאס, הוא יהיה אחד: חיסול מדינת ישראל. זהו. ככה ברור. ככה פשוט.

 הלחימה בארגון טרור בתוך אוכלוסייה אזרחית היא נוראית ויוצרת קטסטרופות הומניות. ישראל הצליחה, לצערנו בגלל ניסיון ארוך שנים, לפגוע במספר הנמוך ביותר של אזרחים בהשוואה לכל מדינה שלחמה בארגון טרור בתוך אוכלוסייה אזרחית. ישראל לא הרעיבה מעולם אוכלוסייה, לא מנעה מים או אפשרות של יציאת אזרחים מתוך שטח לחימה. וכמובן כמובן: ישראל מעולם לא ביצעה רצח עם. מעולם!

קשה לי להסביר לאזרח במדינה מערבית את התחושה בשנתיים האחרונות של להסתובב בעולם ולהציג דרכון ישראלי. תחושה של מנודה, מצורע, של רוצח, של נאצי. ואין איך להסביר שתמונות הזוועה מעזה, שמשודרות 24/7, הן מטרת החמאס. ישראל לא רוצה להרוג אזרחים, ילדים, נשים וגברים בעזה; זה לא הומני, זה נורא, זה קטסטרופה, ואת התשלום על זה ישראל משלמת מיד. אנחנו לא סאדיסטים ואנחנו מזוכיסטים. אם יש אדם אחד בעולם שיכול להציע איך להילחם בארגון טרור שטובח, רוצח, שורף, אונס וחוטף אותך בצורה הומנית יותר - אנחנו נשמח מאוד לשמוע ומיד ליישם.

הסבל של תושבי עזה הוא מטרת חמאס. זה הכלי שיש בידיו כדי למנוע מישראל להילחם בו. הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להגדיל את מספר הנפגעים העזתיים. חמאס מונע (בכח, באלימות, באיומי נשק) מתושבים מלצאת מאזורי לחימה, חמאס שודד את משאיות המזון שנכנסות לרצועה ומוכר את האספקה במחירים מופקעים לתושבי עזה כדי למממן את המשך הלחימה שלו בישראל. חמאס הוא ארגון טרור רצחני אכזרי שמטרתו אחת: השמדת מדינת ישראל. ולשם כך, מבחינתו, כל הכלים כשרים. בעיקר הקרבת חייהם של תושבי עזה. זה הכלי הכי זמין והכי יעיל שיש לחמאז בידיים.

אנחנו יודעים שמי שלא גר כאן וניזון מהתקשורת וכל מה שהוא יודע על הסכסוך בין ישראל לחמאס מסתכם במשפט וחצי (נסו לחשוב מה אתם יודעים על הסכסוך באמת), יגבש תגובה ברורה נגד ישראל. ישראל עשתה כל טעות אפשרית בדרך בה הסבירה את עצמה לעולם. במנהיגות הישראלית יש גם אנשים טיפשים (מאוד) שעושים נזק תדמיתי לישראל בכל פעם שהם פותחים את הפה. הממשלה הנוכחית בישראל לדעתי היא ממשלה גרועה, דתית מדי, ימנית מדי, פופוליסטית מדי, רדודה מדי, טיפשה מדי. אבל המלחמה בעזה אחרי ה-7 באוקטובר הוא לא עניין של דיעה פוליטית, לא של ימין או שמאל ולא של ליברלים ושמרנים. המלחמה בעזה אחרי ה-7 באוקטובר היא בקוננצנזוס המוחלט הישראלי, כי אנחנו יודעים שזו מלחמת אין ברירה, ולמרות שאנחנו, כישראלים, משלמים מחיר עצום בכל תחום בחיים ובכל קנה מידה בגלל אותה מלחמה. כמה שזה אבסורד - ככה זה.