top of page
תמונת הסופר/תNir Topper

פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי - 31.5.24

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא, היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק ג' ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז, פסוק ל"ד. עיקר הפרשה הן הברכות והקללות, השכר והעונש, שיבואו על עם ישראל אם ישמור את המצוות או אם לא ישמור אותן. הברכות קצרות יחסית, ואילו הקללות מפורטות. הקללות מסתיימות בנימה אופטימית - ”ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... וזכרתי להם ברית ראשונים”.


ואני שואל - אולי מספיק? אולי די? אולי כדאי שניפרד כידידים? אף אחד לא יוצא טוב מהיחסים האלה. עם ישראל נראה כמו חבורה של דפוקים כפויי טובה שאף פעם לא לומדים ומתעקשים לעשות רק את ההיפך ממה שאלוהים מצווה עליהם.


ואלוהים, הו אלוהים, אלוהים משלם את המחיר התדמיתי הכבד יותר ביחסים המרים האלה; מי שהחליט לתאר כך את היחסים בין אלוהים לעם הנבחר מוציא את אלוהים קטנוני ורודף כבוד, כזה שבחר את העם הכי דפוק שהיה בסביבה ומתאכזב מהם כל פעם מחדש. אם לא בשביל העם, אז בשביל אלוהים, צריך לדעת מתי זה לא הולך.


תמונה: ברכת אלוהים האב - ,Benediction of God the Father, Luca Cambiaso, 1565



bottom of page