"ברית הקיצונים": ניסיון ההדחה של ח"כ איימן עודה בכלל לא מופנה נגד איימן עודה. להיפך, הדחתו רק תסייע לו.

במערכת פוליטית רב מפלגתית, כמו בישראל, המפלגות מתחרות עם המפלגות השכנות להן, ולא עם מפלגות מהצד השני של המפה.

המהות של מפלגה פוליטית היא להיבחר שוב ולהגדיל את כוחה. כדי לעשות את זה היא צריכה לגזול נתחים מהבוחרים של המפלגות השכנות לה. במציאות שנבנתה, במודע ובמתכוון, בישראל - התכונה הבסיסית הזו של מערכת פוליטית, של כל מערכת פוליטית, מובילה להעמקת ההקצנה עוד ועוד.

התחושה, המבוססת על המציאות, היא שגרף ההקצנה יצא משליטה והוא נמצא בהתמדה אל האינסוף -

מפלגות הימין מתחרות ביניהן: מי שונא יותר את הערבים. נבחרי הציבור הערבים מתחרים ביניהם באמירות קיצוניות חסרות אחריות שרק מקצינות עוד ועוד. "ברית הקיצונים" אני קורא לזה, המסייעים זה לזה במתן סיבות, לכאורה, להקצין עוד ועוד את עמדותיהם. כל מפלגה וכל נבחר ציבור להקצנה בצד שלהם.

כמו כל דבר אחר בחיים - ככה גם ההקצנה - היא לא מתחילה ולא מסתיימת במקום מסויים; ברובד אחר ניתן לראות את תהליך ההקצנה הזה גם בין המפלגות החרדיות בנושא הגיוס לצה"ל. ש"ס המזרחית מתחרה עם חסידים וליטאים אשכנזים מי יותר בוטה ומי אומר דברים יותר מקוממים, מתוך ההנחה שהתחרות שלהן היא בינן לבין עצמן, ולא מול מפלגות לא-חרדיות. האם ש"ס ויתרה על מצביעיה המסורתיים הלא-חרדים? שאלה מורכבת ששמה דגש נוסף על ההקצנה שש"ס בחרה ללכת בה - מול החרדים האשכנזים אל האינסוף הקיצוני, ולא מול הליכוד אל שיח ממתן יותר ומכיל יותר (בנושא הגיוס). שוב - הקצנה, הקצנה, הקצנה.

ח"כ איימן עודה הוא רק כלי בידי מי שיש לו האינטרס ליצירת שסעים בתוך החברה בישראל. לצערי ולצער רבים מאוד מאוד בחברה בישראל - ח"כ עודה תורם תרומה ענקית לכך, ומסייע לימין הקיצוני, מתוך מחשבה שהוא מסייע לעצמו.

הליכוד בראשות נתניהו מתחרה עם מפלגות הימין הקיצוני ולא עם מפלגות המרכז, וזו טרגדיה גדולה. יש לקוות שהמצב ישתנה. עד אז - ליברמן, גנץ, לפיד ויאיר גולן מחוייבים למשוך את השיח אל המרכז ולא אל הקצוות. הם נכשלים בזה מדי פעם. חלקם נכשלו גם עכשיו ונפלו במלכודת ההקצנה בעניין הדחתו של ח"כ עודה.

וגם - העובדה שמדובר רק במנהיגי מפלגות גברים - זו גם סיבה וגם סימפטום לשינוי אדיר שהחברה בישראל חייבת לעבור. אבל על זה במאמר אחר.