מתושלח: סיפורו המופלא של עץ התמר שקם לתחייה מגלעין בן 2,000 שנה

בשנות ה-60, במהלך החפירות הארכיאולוגיות במצדה בהובלת פרופ' יגאל ידין, התגלתה תגלית יוצאת דופן: כד חרס ובו גלעיני תמר עתיקים. הגלעינים, שנמצאו סמוך למחסני המזון בארמון הצפוני, תוארכו באמצעות פחמן 14 וגילם נקבע לכ-2,000 שנה. הזמן הוא סוף תקופה הבית השני, קשה לתארך לטווח מצומצם מספיק כדי לקבוע בוודאות, אבל זה מאתגר שלא לדמיין שמדובר בגלעינים של תמרים שאכלו המורדים היהודים שהתבצרו על ההר במהלך מרד החורבן ("המרד הגדול") ברומאים (66–73 לספירה).

במשך למעלה מ-40 שנה, אוחסנו הגלעינים בתנאי מעבדה, עד שבשנת 2005 נולד חזון מהפכני. ד"ר שרה סלון, מנהלת המרכז לחקר הרפואה הטבעית בבית החולים הדסה, יזמה פרויקט שמטרתו להנביט זרעים עתיקים מאתרים ארכיאולוגיים, מתוך שאיפה להשיב לטבע זני צמחים שנכחדו.

את אתגר ההנבטה, שנראה על גבול הבלתי אפשרי, לקחה על עצמה ד"ר איליין סולוויי, מייסדת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה. במרץ 2005, לאחר תהליך מורכב שכלל חימום, הוספת לחות מבוקרת ושימוש בהורמונים צמחיים ודשנים, הלא ייאמן קרה: אחד הגלעינים נבט.

לידתו של "מתושלח"

הנבט הרך, שהפך מאז לעץ, זכה לשם "מתושלח", על שם הדמות המבוגרת ביותר בתנ"ך. הוא נרשם בספר השיאים של גינס בתור הזרע העתיק ביותר שהונבט אי פעם. הצלחת הפרויקט זכתה לתהודה עולמית, במיוחד לאחר פרסום המחקר ביוני 2008 בכתב העת המדעי היוקרתי Science. בנובמבר 2011, ניטע מתושלח בטקס חגיגי בביתו הקבוע בקיבוץ קטורה שבערבה.

מתושלח הוא יותר מסתם עץ; הוא שריד אורגני חי מתקופת בית שני, קשר מוחשי לעבר הרחוק. הוא צמח מגלעין שהיה קיים בימים שבהם צעד ישוע בגליל, וכמו שהדמיון מחבר לסיפור מרד החורבן, כך גם מרתק לחשוב שייתכן שהוא נצר לאותם עצי תמר "יהודה" המפורסמים, שכפותיהם נישאו על ידי עולי הרגל בדרכם לבית המקדש.

העתיד: דור חדש של תמרים עתיקים

בעקבות ההצלחה, ד"ר סלון וד"ר סולוויי המשיכו במאמציהן. מתוך 32 גלעינים נוספים שנמצאו שלמים, שישה נוספים הונבטו וזכו לשמות "אדם", "יונה", "חנה" ועוד. אך כאן התגלה אתגר חדש: בדיקות DNA גילו כי מתושלח הוא עץ זכר, ולכן אינו יכול להניב פרי.

למרבה המזל, שניים מהעצים החדשים שהונבטו, ביניהם "חנה", התגלו כנקבות. התקווה הגדולה של החוקרים כעת היא להשתמש באבקה ממתושלח כדי להפרות את העצים הנקביים, ובכך להשיב לחיים את זן התמרים המדברי המקראי. פירותיו של אותו זן היו ידועים בגודלם יוצא הדופן, בטעמם המשובח ובסגולותיהם הרפואיות. האם נזכה לטעום שוב את פרי התמר המיתולוגי של ארץ יהודה? ימים יגידו.

מקור, מכון הערבה: https://did.li/arava-metushelach