פירצה בחומה, פעמונים בשמיים ורמזים בני אלפיים שנה: הסיפור המופלא של כנסיית הגואל
- Nir Topper
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
אחד המבנים הבולטים מעל קו הרקיע של העיר העתיקה בירושלים הוא מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל הלותרנית, הנישא לגובה של 40 מטרים, מעל לכל המבנים סביבו. המבנה המרשים הזה, הממוקם במתחם המוריסטן הסמוך לכנסיית הקבר, אינו רק אתר תפילה; הוא עדות חיה למאבקי הכוח האימפריאליים של המאה ה-19. (כדי למנע בילבול חשוב לציין כי קיימת גם כנסיית הגואל הקתולית בעיר העתיקה).
ההיסטוריה של כנסיית הגואל שזורה עמוק בתהליכים שעברו על ארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. רגע השיא של המקום התרחש בשנת 1898, כאשר הקיסר הגרמני וילהלם השני הגיע לירושלים כדי לחנוך את הכנסייה בטקס רב רושם. לקראת הגעתו לעיר העתיקה, פרצו העות'מאנים את קטע החומה שבין שער יפו למצודה (מגדל דוד), מילאו את החפיר בחול ויצרו מעבר רחב — פירצה שעד היום משמשת ככניסת הרכבים הסמוכה לשער יפו. סיפורים שונים נרקמו סביב הסיבה לפריצת החומה; יש שייחסו אותה למרכבת הקיסרית, שלא יכלה לעבור במעבר הצר של שער יפו, הבנוי בזווית של 90 מעלות כהגנה מפני תוקפים, ויש שראו בכך מחווה עות'מאנית של כבוד — כניסה גדולה וגלויה לכולם, כראוי למעמד הקיסר ורעייתו. ואולם, מקורות גרמניים מצביעים דווקא על כך שהיוזמה הייתה עות'מאנית, ושהקייזר עצמו התנגד לפריצת החומה ההיסטורית. בכל מקרה, השלטון העות'מאני עשה מאמצים נרחבים — ניקיון, שיפוץ רחובות, התקנת פנסים והכשרת דרכים — גם בירושלים וגם לאורך הדרך אליה, כדי להרעיף כבוד על הקיסר ולהדגיש את חשיבות הברית עם גרמניה.
בניית הכנסייה סימלה את שאיפתה של גרמניה להפגין נוכחות, עוצמה והשפעה דתית ופוליטית בלב ירושלים. בכך, היא הציבה יתד פרוטסטנטית-לותרנית מרכזית בלב העיר העתיקה, שעד לאותה תקופה הייתה מזוהה כמעט בלעדית עם הכנסיות המסורתיות — האורתודוקסיות והקתולית. עבור גרמניה, לא היה מדובר רק במעשה דתי, אלא בהצהרת ריבונות תרבותית אל מול המעצמות האירופיות האחרות שפעלו בעיר באותה עת — כמו רוסיה, צרפת, איטליה, בריטניה ואוסטריה. מבחינה אדריכלית, הכנסייה נבנתה בסגנון ניאו-רומנסקי, המבקש להחיות את הפאר של ימי הביניים. האדריכל פרידריך אדלר תכנן אותה על חורבותיה של כנסייה צלבנית עתיקה מהמאה ה-11 (סנטה מריה לטינה), ובכך יצר רצף היסטורי בין הנוכחות האירופית-נוצרית הקדומה לזו המודרנית. בתוך הכנסייה ניתן להתרשם מאיפוק פרוטסטנטי המנוגד לעושר הוויזואלי של כנסיית הקבר הסמוכה, אך העומק האמיתי נמצא מתחת ומעל לפני השטח.
בחלק הארכיאולוגי שמתחת לכנסייה, המבקרים יכולים להיחשף לשכבות בהיסטוריה של ירושלים. החפירות במקום חשפו מחצבה מתקופת בית שני, עדויות לגנים מאותה תקופה המיוחסת לתקופתו של ישוע, שרידי מבנים רומיים מתקופת הקיסר הדריאנוס ורצפת פסיפס מכנסיית הצלבנים. חומה שנחשפה במקום ב-1893 עוררה התרגשות רבה כאשר זוהתה כ"חומה השנייה" של ירושלים מתקופת הבית השני — חומה שיוסף בן מתתיהו תיאר במלחמת היהודים בתיאור גיאוגרפי קצר והגדיר אותה כ”החומה השניה”, אך ששרידיה טרם נחשפו בוודאות. חפירות שנערכו בשנות השבעים של המאה העשרים הוכיחו שהחומה שנמצאה מתחת לכנסייה שייכת דווקא לתקופה רומית מאוחרת יותר. מסלולה המדויק של “החומה השנייה” נותר עד היום שאלה פתוחה — ולפתרונה השלכות מרחיקות לכת, שכן הטופוגרפיה של ירושלים בתקופתו של ישוע, ובפרט שאלת גבולות העיר, קובעת אם מיקום כנסיית הקבר הסמוכה היה מחוץ לחומות, כנדרש מאתר צליבה וקבורה על פי ההלכה היהודית והמקורות הנוצריים. היכן עברה החומה? האם הגולגולתא המסורתית (מקום הצליבה המתואר בשם זה בברית החדשה) אכן הייתה מחוץ לעיר? היכן נצלבו ונקברו אנשים באותה תקופה? כל ממצא ארכיאולוגי בירושלים של ימי הבית השני, כל פרשנות וכל מחקר, עשויים להשליך על אמונתם ומסורותיהם הדתיות של כ-2.4 מיליארד נוצרים ברחבי העולם.
כיום, כנסיית הגואל היא מרכז רוחני פעיל פרוטסטנטי המשרת קהילות דוברות גרמנית, ערבית, אנגלית ודנית. היא מהווה גשר בין היסטוריה אירופית רחוקה לבין המציאות הירושלמית היומיומית, ומזכירה לנו שכל אבן בעיר הזו היא חלק מסיפור גדול בהרבה – פוליטי, דתי ותרבותי כאחד.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
--
---
----
תמונה 1 - כנסיית הגואל. צילום: ניר טופר.
תמונה 2 - בתוך כנסיית הגואל, צילום: ניר טופר
תמונה 3 - דלת הכניסה לכנסיית הגואל, צילום: ניר טופר
תמונה 4 - מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל (ברקע הרחוק: הר הצופים) . צילום: ניר טופר.
תמונה 5 - מצד ימין: השער הצלבני ששולב בכנסייה. צילום: ניר טופר. מצד שמאל: השער הצלבני לפני ששולב בכנסייה, כפי שצולם בידי פליקס בונפיס בשנת 1870. מקור: ויקיפדיה.
תמונה 6 - מבט על העיר התעיקה מגג בית כנסת "החורבה". במרכז: מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל. משמאל - כיפת הסלע המוזהבת, הר הבית. מימין - שתי הכיפות האפורות: כנסיית הקבר. צילום: ניר טופר
תמונה 7 - כנסיית הגואל בשנת 1900. מקור: ויקיפדיה, כנסית הגואל
תגובות