top of page

מ-804 מטרים ל-834 - הארכיטקטורה של הגאולה

הנוף המערבי של ירושלים מעצב נרטיב ציוני מכונן. התזה של "הטופוגרפיה הנרטיבית" (מונח שלי), המבוססת על מחקרים ותיזות, בין השאר של פרופ' מעוז עזריהו, פרופ’ דורון בר, פרופ' ג'קי פלדמן ושל חוקרים נוספים שעסקו בנושא, חושפת כיצד המעבר הפיזי בין יד ושם, בית העלמין הצבאי וקבר הרצל משרטט את המסלול הלאומי מ"משואה לתקומה". הפרשי הגבהים המכוונים הם ביטוי מוחשי לגאולה שמתחילה בשאול ומסתיימת בפסגת הריבונות.


ביד ושם, הממוקם בנקודה נמוכה יחסית ב"הר הזיכרון" (804 מ’), המבקר חווה את הטופוגרפיה דרך מבנה המוזיאון שעיצב משה ספדיה. המבנה חוצה את ההר לרוחבו, ובסופו המבקר פורץ אל מרפסת תצפית המשקיפה אל נופי הארץ – סמל ויזואלי עוצמתי ליציאה מהאפלה אל האור של ארץ ישראל.


המדרגה הבאה היא בית העלמין הצבאי, הגשר ההכרחי שבין האסון לתקומה. האדריכל אשר חירם, ולצידו מתכנן הגינון חיים גלעדי, יצרו כאן "נוף הקרבה" המשתלב בטרסות ובצמחייה, המדגישה חיים הצומחים מתוך האדמה. כאן, המעשה הצבאי הופך ליסוד הפונקציונלי עליו נבנית הפסגה הריבונית.


פסגת ההר (834 מטרים) היא הלב הפועם של הקוממיות. העלאת עצמותיו של הרצל ב-1949 סימלה את הגשמת החזון והחזרת "חוזה המדינה" לביתו. השליטה הטופוגרפית של הפסגה היא הצהרה פוליטית: הריבונות היא התשובה המוחצת לשואה. המצבה הפשוטה והמרשימה הנושאת את השם "הרצל" מעגנת את החזון שהפך למציאות.


הסינתזה בין מרחב לזמן מתבטאת בלוח השנה: המעבר הדרמטי בין יום השואה ביד ושם ב-כ״ז בניסן, יום הזיכרון במורדות ההר ב-ד’ באייר, ויום העצמאות בפסגה ב-ה’ באייר. זהו שבוע של אישור מחדש של ה"חוזה" הלאומי, המטפס פיזית ותודעתית מהאבל על החורבן וההקרבה אל חגיגות הריבונות והגאווה.


"השביל המחבר", אשר הוקם בשנת 2003 על יד היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, הוא המימוש הפיזי של הנרטיב. שביל זה מחבר בין יד ושם להר הרצל ומאפשר לכל מבקר לחוש ברגליים את המעבר מהחשיכה, דרך אנדרטת הקרון, כיכר גטו ורשה וחלקות הלוחמים, ועד לפסגת המדינה. הליכה בנתיב הופכת את המושג המופשט "משואה לתקומה" לחוויה מוחשית.


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


הטופוגרפיה הירושלמית היא מעבדה חיה של הזיכרון הקולקטיבי, שבה הגיאוגרפיה משרתת את הסיפור הציוני. היא מציבה היררכיה שבה המדינה עומדת בראש, קמה מתוך אפר החורבן ונשענת על בניה. הבנת המרחב הזה הופכת את הנוף מפיסת טבע לסיפור הולדתה מחדש של אומה.


תמונה 1 - שלט הכוונה אל השביל המחבר בין יד ושם והר הרצל, הר הרצל. צילום: ניר טופר.


תמונה 2 - תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. רחבת הקבר, הר הרצל. מקור: TGT, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons


תמונה 3 - הר הרצל, מהט מלמעלה. מקור: Hagai Agmon-Snir حچاي اچمون-سنير חגי אגמון-שניר, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


--

---

----


תגובות


Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page