top of page

העיר שלבשה ופשטה זהויות: 1,800 שנות דרמה שנמחקו בהחלטה אחת

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • לפני 9 שעות
  • זמן קריאה 2 דקות

על מצוק כורכר הנישא מעל הים התיכון, בחופה של הרצליה של ימינו, שוכנים שרידיה של עיר שהחליפה את זהותה, את שליטיה ואף את שמה לאורך כ-1,800 שנים. אפולוניה היא הרבה יותר מעוד גן לאומי פוטוגני; היא נקודת ציון שמקפלת בתוכה חלקים של ההיסטוריה הסוערת של ארץ ישראל, החל מימי קדם ועד ימי הביניים.


ראשיתה של העיר במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הפרסית. הפיניקים, יורדי ים ששלטו במסחר באזור החוף, הקימו במקום יישוב וקראו לו "ארשוף", על שמו של רשף, אל המגפה והמלחמה הכנעני-פיניקי. כבר לקראת סוף התקופה הפרסית, עם חדירת ההשפעה התרבותית היוונית לאזור, זיהו היוונים את רשף המקומי עם האל שלהם, אפולו. כך, בתהליך אופייני של מיזוג ואימוץ תרבויות, שינתה העיר את שמה ל"אפולוניה".


במהלך התקופה הרומית והביזנטית, במאות ה-1 עד ה-7, העיר שגשגה. היא הייתה מרכז לייצור צבע הארגמן היוקרתי שהופק מחלזונות ימיים, ובתקופה הביזנטית המאוחרת הפכה גם למוקד חשוב של תעשיית זכוכית. נמלה הטבעי שימש מרכז סחר אזורי פעיל. בתקופה הביזנטית שינתה העיר את שמה פעם נוספת: מ"אפולוניה" ל"סוזוסה" — "עיר המושיע" ביוונית — שם שניצל את הכינוי המשותף של אפולו וישו כ"מושיע", והתאים את זהות העיר לעידן הנוצרי החדש. אולם הדרמה ההיסטורית הגדולה של אפולוניה התרחשה מאות שנים מאוחר יותר, בתקופה הצלבנית. לאחר תקופה ארוכה של שלטון מוסלמי, שבה חזרה להיקרא בגרסה של שמה המקורי – "ארסוף" – נכבשה העיר בשנת 1101 על ידי הצלבנים, שהפכו אותה לאדנות במסגרת ממלכת ירושלים הצלבנית.


בשנת 1191 התחולל בקרבת העיר אחד הקרבות המפורסמים ביותר של ימי הביניים בארץ ישראל: קרב ארסוף, שבו הביס ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה, את צבאו של המצביא המוסלמי צלאח א-דין. בעשורים שלאחר הקרב ביצרו הצלבנים את העיר, שכונתה בפיהם "ארסור", ובשנת 1241 נבנתה בה מצודה אדירה. אולם סופה של העיר היה מוחלט. בשנת 1265, לאחר מצור כבד בן ארבעים יום, נכבשה המצודה הצלבנית על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס. בייברס, שחשש משובם של הצלבנים בדרך הים, נקט באסטרטגיה שיטתית של הרס ערי החוף. הוא הורה להחריב את העיר והמצודה עד היסוד, ובאבניהן מילא את הנמל כדי להוציאו מכלל שימוש ולמנוע כל אפשרות לנחיתה ימית עתידית.


מאותו יום, אפולוניה לא שבה למעמדה כעיר. ההרס המוחלט הותיר את שרידיה נטושים על פני המצוק, עד שהחלו חפירות ארכיאולוגיות בשנות ה-50 של המאה העשרים — ובמיוחד החפירות השיטתיות שהחלו ב-1994 — לחשוף את מצודתה, את מבניה ואת שרידי תעשייתה. כיום, המקום מציע הצצה נדירה אל עיר חוף שוקקת חיים ורבת תהפוכות, שנחרבה בשיטתיות ממלוכית ולא קמה עוד.

--

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:


👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

--

---

----

תמונה 1 - תצלום אויר של אפולוניה. מקור: אור פ, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons


תמונות 2-3: מהגן הלאומי אפולוניה - ארסוף. צילומים: ניר טופר.




תמונה 4 - שרידי המצודה הצלבנית. מקור: דוד שי at Hebrew Wikipedia, CC BY-SA 3.0


תמונה 5 - החפיר שהגם סביב המצודה הצלבנית. מקור: דוד שי at Hebrew Wikipedia, CC BY-SA 3.0




תגובות


Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page