קצר - מושג אחד ליום. והפעם: בית שערים

Nir Topper
לפני 4 ימים
זמן קריאה 2 דקות

במאה השנייה לספירה, לאחר כישלון מרד בר כוכבא וחורבן יהודה, הפך הגליל למרכז הרוחני והפוליטי של העם היהודי. בלב התהליך הזה עמדה העיירה בית שערים, שאליה העביר רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, את מרכז הנשיאות ואת מושב הסנהדרין. את שנותיו האחרונות, כשבע עשרה שנה, בילה רבי יהודה הנשיא בציפורי הסמוכה, ושם ככל הנראה השלים את מפעל עריכת המשנה — ההחלטה ההיסטורית להעלות על הכתב את התורה שבעל פה, שנועדה להבטיח את שרידותה בעקבות חורבן המרכז בירושלים, פיזור הקהילות היהודיות בעולם והחשש שהמסורת תישכח עם חלוף הדורות. רבי יהודה הנשיא נפטר בציפורי, אך על פי צוואתו הובא לקבורה בבית שערים. משנקבר במקום, הפכה העיירה לאתר הקבורה היהודי המרכזי של אותה עת — חלופה נכספת להר הזיתים בירושלים, שממנו נאסרו היהודים בעקבות גזרות הרומאים. יהודים מכל רחבי התפוצות — מחמיאר שבדרום ערב ועד תדמור אשר בלב המדבר הסורי — ביקשו להיטמן במערותיה כדי לזכות ולהיקבר באדמת ארץ ישראל ובסמוך למנהיג הנערץ.

כיום, הגן הלאומי בית שערים מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, והוא מציע הצצה נדירה ל"עיר מתים" (נקרופוליס) תת-קרקעית חצובה בסלע. כשלושים מערכות הקבורה ומאות ארונות האבן (סרקופגים) שנחשפו באתר, חלקם מעוטרים בעיטורים מרהיבים, מספרים את סיפורה של חברה יהודית מורכבת ומשכילה. הממצאים הארכיאולוגיים, הכוללים למעלה משלוש מאות כתובות ביוונית, עברית, ארמית ותדמורית, לצד עיטורי מנורות וסמלים מהמיתולוגיה היוונית-רומית, מעידים על המפגש התרבותי המרתק שבין המסורת היהודית לבין השפעות האימפריה הרומית. בית שערים אינה רק אתר ארכיאולוגי, אלא עדות פיזית ליכולת של עם לשמר את נכסיו הרוחניים ולפתח תרבות עשירה גם בתקופות של אובדן ריבונות ושינוי פוליטי עמוק.

תמונה 1 - חזית הכניסה המפוארת למערה, שעל פי המסורת, נמצא בה קבר רבי יהודה הנשיא. צילום: ניר טופר.

תמונה 2 - שילוט למערת רבי יהודה הנשיא.

תמונה 3 - מקום הקבר, על פי המסורת היהודית, של רבי יהודה הנשיא. צילום: ניר טופר.

התלמוד הבבלי: "תניא, רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים" (כתובות קג ע"ב). התלמוד הירושלמי מתאר את מסע ההלוויה; יצא מציפורי, עבר בשמונה עשר בתי כנסת, והסתיים בקבורה בבית שערים.

רש"י כתב: ״דהוא מת בציפורי וקבורתו בבית שערים״ (בבלי סנהדרין מז א, ד״ה ״אל תספדוני בעיירות״)