הסיפור של התקרה הישראלית

האם יצא לכם פעם להיכנס לחדר ופשוט... להסתכל למעלה? במרחב שבו אנו חיים, הרצפה היא הבסיס היציב והקירות מגדירים גבולות, אבל התקרה – "המשטח השלישי" – היא המקום שבו מתרחשת הדרמה האמיתית. נושא התקרה הוא נשוא מרתק! אבולוציית התקרה בארץ ישראל חושף כיצד האלמנט הזה הוא הרבה יותר מסתם כיסוי; זהו המאבק המתמיד של האדם בכוח הכבידה והניסיון הנועז ליצור גג,כיסוי, הגנה, מעל ראשינו. ההבחנה בין "גג" (השריון החיצוני המגן עלינו מהגשם) לבין "תקרה" (החוויה הפנימית והאינטימית שלנו) היא המפתח להבנת ההיסטוריה האדריכלית שלנו, מסיפורי התנ"ך ועד לקו הרקיע של המאה ה-21.

הקרב על המפתח: מארזי הלבנון ועד המהפכה הרומית בעולם העתיק, הפיזיקה הכתיבה חוקים אכזריים: אבן מצוינת בלחיצה אך נשברת בקלות במתיחה. זו הסיבה שבתי הבוץ של תקופת הברזל היו קטנים וצפופים, וזו בדיוק הסיבה ששלמה המלך נזקק לארזי הלבנון האדירים כדי לקרות את בית המקדש. ללא יכולת לגשר על מפתחים רחבים באבן, יבוא העצים היה מפגן עוצמה לוגיסטי והנדסי. המהפכה האמיתית הגיעה עם הרומאים , ששיכללו את הקשת, שכבר היתה בשימוש, אבל עם אפשרות של תמיכה מאסיבית בגג של מבנה. "הקשת" עם “אבן הראשה” – פלא הנדסי שהופך כוחות מתיחה ללחיצה. מקשת וילסון במנהרות הכותל ועד הארמונות במצדה, הטכנולוגיה הזו אפשרה לאנושות להתקדם צעד ענק קדימה בהתמודדות עם כח המשיכה, ולבנות לגובה ולרוחב שלא נראו כמותם קודם לכן.

מהפכת החוד: כשהקשתות נמתחו אל על אך האבולוציה לא נעצרה ברומא. השלב הבא בהתפתחות התקרה הביא איתו שכלולים טכנולוגיים מרתקים, ובראשם הקשת המחודדת. בניגוד לקשת הרומית החצי-עגולה, הקשת המחודדת אפשרה חלוקת עומסים יעילה יותר וניתוב הכוחות כלפי מטה בחדות. השינוי ההנדסי הזה הוא שאפשר את הצמיחה לגובה והוליד, בהמשך הדרך, לאחר מאות שנים, את האמנות הגותית המפוארת. בארץ ישראל, אנו רואים את השכלולים הללו באולמות האבירים בעכו, במבנים צלבניים רבים אחרים ובמבנים ממלוכיים, שם קמרונות הצלעות והקשתות המורכבות הפכו את התקרה מאלמנט נושא משקל ליצירה פיסולית, המשלבת עוצמה הנדסית עם אסתטיקה עוצרת נשימה.

בטון, פלדה וחלומות מרחפים המעבר למאה ה-20 הביא איתו את הבטון המזוין, החומר ששינה את כללי המשחק. החיבור הפיזי בין בטון ופלדה פתח עולמות חדשים של אפשרויות, גורדי השחקים הם תוצאה ישירה לכך. אבל לא רק לגובה, אלא גם תקרות “תלויות” שלא נתמכות מכל צדדיהן אל הקרקע. כך למשל יכלו אדריכלי "העיר הלבנה" בתל אביב ליצור מרפסות מרחפות ותקרות שטוחות שהפכו לסמל של מודרניזם.

כשפיזיקה פוגשת היבריס: הלקח שלא נשכח אי אפשר לסיים דיון על תקרות בישראל בלי להזכיר את הפצע הפתוח של אסון ורסאי. תקרה היא עניין למומחים. כל תקופה והמומחים שלה. הרצון ליצור הגנה, צל, מכסה מגשם, חיפוי, אל מול התמודדות עם כח המשיכה וחוקי הפיזיקה דורש את הפנמת מגבלות הכח. הסיפור של התקרה בארץ ישראל (בכל העולם, אבל אני סנוב מתנשא…) הוא סיפור של רצון להגנה ומכסה, של שאיפה לנשגב ושל הנדסה גאונית. בפעם הבאה שאתם נכנסים למבנה, תרימו את הראש – יש שם סיפור שלם מעליכם.

תמונה: קמרון צלעות המורכב מקשתות מחודדות

תמונה: סוגי קשתות

מקור תמונה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A9%D7%AA_(%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94)