top of page

האדריכל האוטודידקט ללא התואר שגילה לנו את ירושלים ועיצב אותה

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • לפני 3 שעות
  • זמן קריאה 3 דקות

ירושלים של אמצע המאה ה-19 עברה תמורות עצומות. בתוך הגילוי המחודש של העיר על ידי מעצמות אירופה פעל איש מיוחד בשם קונרד שיק – מיסיונר שהגיע ב-1846 כבחור צעיר בן 24 והפך לסמכות עליונה בתולדות העיר. כבעל מלאכה ואדריכל אוטודידקט (ללא הסמכה פורמאלית כלל), שיק פעל בארץ 55 שנים (1846-1901), תיעד ועיצב את העיר שהיתה לו קדושה. כשהגיע, מצא ירושלים עות'מאנית מוזנחת מאוד המונה כ-15,500 תושבים בלבד - יהודים כ-7,100 (46%), מוסלמים כ-5,000 (32%), ונוצרים כ-3,400 (22%), שהצטופפו בתוך החומות ללא תשתיות מים, ביוב או רפואה.


קונרד שיק הגיע לירושלים בשליחות "בית האחים" של כריסטיאן פרידריך שפיטלר, כחלק מגישה מיסיונרית שדגלה ב"עדות חיה" דרך עבודה ומלאכה ולאו דווקא דרך הטפה ישירה להמרת דת. מטרתו המקורית הייתה לסייע למקומיים – נוצרים, יהודים ומוסלמים כאחד – על ידי הכשרתם במקצועות יצרניים, ובמהלך שנותיו פיתח עבורם מוסדות חיוניים דוגמת בית החולים למצורעים (הנסן), בתי ספר מקצועיים ותשתיות מים משופרות ששינו את איכות החיים בעיר. הוא הותיר מורשת חיה הנוכחת עד היום בסמטאות ירושלים, מעל פני השטח ומתחתיהם.


טביעת האצבע האדריכלית של שיק נוכחת בכמה מהמבנים האיקוניים ביותר בירושלים שמחוץ לחומות. הוא זה שתכנן את שכונת מאה שערים ב-1874 כמענה מודרני לצרכי הביטחון והקהילה, את בית החולים הנסן (בית המצורעים) ואת הכנסייה האתיופית המרשימה. יצירת המופת האישית שלו, "בית תבור" ברחוב הנביאים, משמשת עד היום עדות לניסיונו של שיק לשלב מוטיבים מקראיים וארכיאולוגיים בבנייה אירופית בסגנון אקלקטי, יש שיאמרו אקלקטי מדי עד חסר טעם.


מעבר למבנים הגלויים, שיק היה חלוץ בחקר ירושלים התת-קרקעית והנסתרת. הוא היה הראשון לתעד ולפרסם באופן מדעי את "כתובת השילוח" בנקבת חזקיהו בשנת 1880, רגע מכונן בארכיאולוגיה המקראית המאשש את הכתוב במלכים ב' ובדברי הימים ב' על מפעלי המים של חזקיהו. במקביל, הוא הצליח לבצע סקר חסר תקדים של קרוב ל-50 בורות מים וחללים תת-קרקעיים בהר הבית – נתונים שחלקם נותרו עד היום המקור היחיד למחקר האתר הרגיש הזה. יושרו המדעי בלט במיוחד כשחקר את "קבר הגן" וקבע, בניגוד לציפיות קהילתו הפרוטסטנטית, כי אין מדובר בקברו האותנטי של ישוע.


יכולתו הייחודית של שיק באה לידי ביטוי מרהיב גם באומנות בניית הדגמים. הוא יצר מודלים תלת-ממדיים מפורטים להפליא מעץ, שהיו הרבה יותר מפריטי אמנות; דגם הר הבית שלו חשף את השכבות ההיסטוריות המורכבות של האתר, ודגם כנסיית הקבר שבנה שימש ככלי בוררות מכריע בפתרון סכסוכים ארוכי שנים בין העדות הנוצריות השונות על חלוקת השטח במבנה. כיום ניתן להתרשם ממרבית דגמיו המקוריים במרכז המורשת ע"ש קונרד שיק בכנסיית המשיח ובמתחם "בית פאולוס" שבירושלים. ביקור באתרים אלו פותח צוהר מרתק לטופוגרפיה הירושלמית כפי שנחקרה ותועדה בידיו האמונות של שיק.


חזונו של שיק לא עצר בחומות העיר והתפרש גם לתחומי התשתית והתחבורה. כבר ב-1867, עשורים לפני שהדבר הפך למציאות, הוא הציע תוכנית הנדסית מפורטת למסילת רכבת שתחבר בין יפו לירושלים. למרות שהתוואי שסללו העות'מאנים בסופו של דבר היה דרומי יותר, הסקרים הגיאולוגיים והתשתית המחשבתית שהניח היוו את הבסיס המודרני לחיבור העיר לעולם. אישיותו המקצועית אפשרה לו לפעול כגשר בין-דתי נדיר, כשהוא זוכה לאמונם של השלטון, המעצמות האירופיות והקהילות המקומיות כאחד.


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


המורשת של קונרד שיק היא סיפור על סקרנות בלתי נגמרת ועל כוחו המרתק של האוטודידקט. ללא השכלה פורמלית באדריכלות או בארכיאולוגיה, הוא הפך לדמות המשפיעה ביותר על הבנתנו את ירושלים של סוף המאה ה-19. הוא שמר על זיכרון העיר העתיקה תוך שהוא בונה פיזית את ירושלים החדשה. היום, כשאנו מסיירים ברחוב הנביאים או בסמטאות מאה שערים, אנו פוגשים את חזונו של האיש שהאמין שעתידה של ירושלים קשור בהעמקה בנבכי עברה.


תמונה 1 - המלצה שלי: הספר ירושלים של שיק של שירלי גרץ - ספר מרתק ומלמד.


תמונה 2 - קונרד שיק. מקור: Ulf Petersson, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 3 - שרטוט ותיעוד של קונרד שיק -הפירצה בחומת ירושלים בשער יפו, ​​שנעשתה בשנת 1898 לביקורו של הקיסר וילהלם השני. התיעוד של שיק מדגיש את השינויים שבוצעו בחומות העיר מתקופת העות'מאנים. מקור: Conrad Schick, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 4 - בית תבור ברחוב הנביאים - ביתו של קונרד שיק, שתכנן ובנה בעצמו. מקור: magister, Attribution, באמצעות ויקישיתוף


תמונה 5 - דגם של הר הבית בשנת 691 לספירה, שיצר קונרד שיק. מקור: Either the American Colony Photo Department or its successor, the Matson Photo Service, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 6 - קברו של קונרד שיק, הר ציון. מקור: Ulf Heinsohn, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


--

---

----




תגובות


Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page