קצר - מושג אחד ליום. והפעם: היפרדות הסונה והשיעה באסלאם (ואיך זה קשור לישראל?)

Nir Topper
לפני 15 שעות
זמן קריאה 2 דקות

בשנת 632 לספירה הלך לעולמו נביא האסלאם מוחמד, אירוע שהוביל לקרע ההיסטורי והעמוק ביותר בעולם המוסלמי, הנמשך עד ימינו. המחלוקת המקורית סבבה סביב השאלה מי ראוי להנהיג את האומה המוסלמית (הח'ליף) לאחר מות הנביא. הרוב, שייקרא לימים "סונים" (מלשון "סונה" – המסורת, כלומר ההליכה בדרך המסורת של הנביא), תמך בגישה שמנהיג הקהילה צריך להיבחר מתוכה על בסיס כישוריו ובהסכמה רחבה. מנגד, קבוצת מיעוט טענה בתוקף שההנהגה חייבת להישאר בתוך שושלת הדם של משפחת הנביא, החל מבן דודו וחתנו, עלי אבן אבו טאלב. קבוצה זו זכתה לשם "שיעת עלי" (סיעתו של עלי), או בקיצור – שיעה. הפיצול הפוליטי סביב סוגיית ההנהגה העמיק עם השנים והפך לפיצול דתי, תיאולוגי ותרבותי, שיצר מסורות, הלכות ותפיסות עולם נפרדות.

כיום, מתוך קרוב לשני מיליארד מוסלמים ברחבי העולם, הרוב המוחלט – כ-85% עד 90% (כ-1.7 מיליארד בני אדם) – הם סונים. העולם הסוני משתרע על פני הגלובוס כולו, כאשר המדינות הגדולות ביותר מבחינת אוכלוסייה מוסלמית הן אינדונזיה, פקיסטן ומצרים, ואילו ערב הסעודית נחשבת למובילה הדתית והפוליטית של מחנה זה. מנגד, השיעים מהווים כ-10% עד 15% בלבד מכלל המוסלמים (כ-200 עד 250 מיליון איש). מחנה זה מרוכז ברובו באסיה ובמזרח התיכון, כאשר איראן היא המעצמה המובילה והפטרונית הבלתי מעורערת של העולם השיעי. ריכוזים שיעיים משמעותיים נוספים נמצאים בעיראק ובבחריין (שם הם מהווים רוב דמוגרפי), באזרבייג'ן, ובלבנון.

עבור מדינת ישראל, הקרע העתיק הזה אינו רק פרק בהיסטוריה, אלא מציאות גיאופוליטית יומיומית המעצבת את ביטחונה, את בריתותיה ואת הרכבה החברתי. בתוך גבולות ישראל, הרוב המוחלט של המוסלמים אזרחי המדינה (כמו גם הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה) משתייכים לזרם הסוני. לעומת זאת, האיום הביטחוני והאסטרטגי המרכזי על ישראל בעשורים האחרונים מובל על ידי "ציר ההתנגדות" השיעי, הכולל את איראן, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה. החמאס, שנתמך על ידי איראן השיעית, הוא למעשה ארגון סוני – והקשר ביניהם מתואר כ"נישואי נוחות" המבוססים על אינטרסים משותפים, יותר מאשר על זיקה אידיאולוגית. עבור איראן, התמיכה בארגון סוני כמו חמאס משרתת גם את השאיפה להציג את עצמה כמנהיגה של העולם המוסלמי כולו, ולא רק של המחנה השיעי.

באופן מדהים מבחינה היסטורית, דווקא הרצון המשותף למנוע את ההתעצמות ההגמונית השיעית-איראנית באזור היה בין הגורמים המרכזיים שהאיצו בעשור האחרון התקרבות חסרת תקדים בין ישראל לבין מדינות ערב סוניות מתונות. ברית אינטרסים זו, לצד תמריצים אמריקניים ושאיפות כלכליות וטכנולוגיות, הניחה את התשתית להסכמי אברהם ולשינוי פני המזרח התיכון כולו.

---

----

תמונה - פיזור הסונים והשיעים בעולם. מקור: CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=228250