אפס פסולת, מקסימום יוקרה: הגידול הישראלי שבו שום דבר לא הולך לאיבוד
- Nir Topper
- לפני 6 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
הקשר בין ארץ ישראל לכותנה התחיל הרבה לפני הציונות המודרנית. ממצאים ארכאולוגיים מדהימים בתל צף שבעמק המעיינות, ליד קיבוץ טירת צבי, חשפו סיבי כותנה בשימוש כבר לפני כ-7,000 שנה! על פי החוקרים, הסיבים הגיעו לאזור כנראה מעמק האינדוס, והממצא הוא העדות הקדומה ביותר לשימוש בסיבי כותנה במזרח הקדום, ומהקדומות ביותר בעולם. אפילו במגילת אסתר אנחנו פוגשים את ה"כרפס" — מונח שחוקרי אטימולוגיה מקשרים למילה בסנסקריט שמשמעה כותנה, ככל הנראה בגדי כותנה שהגיעו מהודו, ואילו חז"ל העניקו לכותנה את הכינוי הציורי "גפן הצמר".
למרות השורשים העמוקים, ענף הכותנה המסחרי לא הצליח להתרומם לממדים תעשייתיים בארץ ישראל עד אמצע המאה ה-20. בשנות ה-50 הגיע לישראל סם המבורג — חוואי יהודי יליד רוסיה שחקלאותו התפתחה בעמק סן חואקין שבקליפורניה — וייעץ למשרד החקלאות. הוא זיהה שהאקלים הישראלי מזכיר את תנאי גידול הכותנה שהכיר היטב בקליפורניה, והכניס את הידע המקצועי, זני הכותנה המובחרים והמיכון המתקדם שהובילו לפריצת הדרך. עיתונות התקופה כינתה אותו "אבי הכותנה הישראלית".
ישראל מגדלת שני זני כותנה מובילים: כותנת הפימה (Pima) — בעלת סיב ארוך במיוחד המשמש למצעי יוקרה וחולצות איכותיות — ולצידה מכלוא ייחודי הנקרא "אקלפי", המשלב את זן האקלה הנפוץ עם זן הפימה המובחר, ומתקבלת איכות סיבים משופרת מזן האקלה הרגיל. שני הזנים נבחנים ומפותחים מדי שנה בניסויי שדה ישראליים.
ישראל לא רק מגדלת כותנה, היא מגדירה מחדש את הקשר בין חקלאות לניהול מים. ענף הכותנה הוא אחד ממפעלי המיחזור של המדינה: מכיוון שהסיב אינו למאכל, הכותנה מושקית במידה רבה במי קולחין — מי שפכים מטוהרים — ובטכנולוגיית טפטוף מדויקת. לא מדובר ב"עודפי קיץ" אלא בניצול חכם: הכותנה, כגידול קיץ, סופגת בדיוק בעונה הנכונה את אותם קולחין המיוצרים לאורך כל השנה. כך הופכת הכותנה לאחד הגידולים הכי "ירוקים" וקיימים בחקלאות הישראלית, ומשתלבת במודל ניהול המים הישראלי שמוביל את העולם בשיעורי השבת קולחין לחקלאות.
את הכותנה קוטפים באמצעות כלי ענק הנקרא קטפת. חברת "תמה" מקיבוץ משמר העמק פיתחה בשיתוף פעולה בלעדי עם ג'ון דיר את ה-TamaWrap — מערכת עטיפה אוטומטית מהפכנית המשמשת בדגמי הקוטפת המתקדמים של החברה (On Board Module). הטכנולוגיה, המוגנת בפטנט לשני הצדדים, מאפשרת לארוז את הכותנה לגלילות עטופות ב-360 מעלות תוך כדי תנועה רציפה — ללא עצירת המכונה. זה ביטל את הצורך בעגלות הובלה ובנאי מודולים נפרדים, חסך כוח אדם עצום והפחית משמעותית את הפחת בשדה.
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:
Telegram: https://t.me/nirtopper
מה שמרשים עוד יותר הוא שכותנה היא גידול שממנו אין זבל — כל תוצריו מנוצלים. לאחר הניפוט במנפטות המודרניות (כמו מנפטת העמק הסמוכה לכפר ברוך), הסיבים עוברים לטקסטיל ואילו הגרעינים — עשירים בשמן ובחלבון — הופכים למזון לבקר ולפרות חלב ברפתות ישראל. פסולת הסיבים שנותרת מוזנת אף היא לבקר. כל חלק בצמח מנוצל ומוזן חזרה למשק החי, ויוצר מעגל חקלאי יעיל ביותר.
היום, ענף הכותנה חווה פריחה מחודשת: שטחי גידול הכותנה בישראל זינקו מ-27,000 דונם בשנת 2021 לכ-84,000 דונם בשנת 2022, עם תחזית ל-90,000 דונם, הפרוסים מהגליל העליון ורמת הגולן בצפון ועד לצפון הנגב ועוטף עזה בדרום. התפוקה כולה מיועדת לייצוא לשווקים בסין, הודו וטורקיה, שם הכותנה הישראלית נחשבת לשם דבר בזכות איכות הסיב. זהו סיפור של חדשנות בלתי פוסקת — מהממצאים הפרה-היסטוריים ועד לטכנולוגיות הקטיף המתקדמות שהפכו את ישראל לשחקן בולט בענף. גאווה ישראלית לבנה!
סרטון - קטפת הכתונה של חברת תמה בשיתף חברת ג'ון דיר, ששינתה את חקלאות הכתנה בעולם כולו
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:
Telegram: https://t.me/nirtopper
תגובות