אפס פסולת, מקסימום יוקרה: הגידול הישראלי שבו שום דבר לא הולך לאיבוד
- Nir Topper
- 21 בפבר׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 23 בפבר׳
הקשר בין ארץ ישראל לכותנה התחיל הרבה לפני הציונות המודרנית. ממצאים ארכאולוגיים מדהימים בתל צף שבעמק המעיינות, ליד קיבוץ טירת צבי, חשפו סיבי כותנה בשימוש כבר לפני כ-7,000 שנה! על פי החוקרים, הסיבים הגיעו לאזור כנראה מעמק האינדוס, והממצא הוא העדות הקדומה ביותר לשימוש בסיבי כותנה במזרח הקדום, ומהקדומות ביותר בעולם. אפילו במגילת אסתר אנחנו פוגשים את ה"כרפס" — מונח שחוקרי אטימולוגיה מקשרים למילה בסנסקריט שמשמעה כותנה, ככל הנראה בגדי כותנה שהגיעו מהודו, ואילו חז"ל כינו את הכותנה 'גפן צמר' — על שם הדמיון בין עלי הכותנה לעלי הגפן — שם שנהפך במרוצת הדורות ל'צמר גפן'."
למרות השורשים העמוקים, ענף הכותנה המסחרי לא הצליח להתרומם לממדים תעשייתיים בארץ ישראל עד אמצע המאה ה-20. בשנות ה-50 הגיע לישראל סם המבורג — חוואי יהודי יליד רוסיה שחקלאותו התפתחה בעמק סן חואקין שבקליפורניה — וייעץ למשרד החקלאות. הוא זיהה שהאקלים הישראלי מזכיר את תנאי גידול הכותנה שהכיר היטב בקליפורניה, והכניס את הידע המקצועי, זני הכותנה המובחרים והמיכון המתקדם שהובילו לפריצת הדרך. עיתונות התקופה כינתה אותו "אבי הכותנה הישראלית".
ישראל מגדלת שני זני כותנה עיקריים: כותנת הפימה (Pima) — בעלת סיב ארוך במיוחד המשמש למצעי יוקרה וחולצות איכותיות, וזהו הזן שעל שמו נבנה המוניטין הבינלאומי של הכותנה הישראלית — ולצידה מכלוא בין-מיני הנקרא "אקלפי", המשלב את זן האקלה עם זן הפימה ומייצר סיבים באיכות משופרת מזן האקלה הרגיל, אם כי חוזק הסיב בתנאי הגידול הישראליים נחות מעט מתוצאות גידול זה בספרד ובקליפורניה. שני הזנים נבחנים ומפותחים מדי שנה במסגרת מבחן הזנים הארצי.
ישראל לא רק מגדלת כותנה, היא מגדירה מחדש את הקשר בין חקלאות לניהול מים. ענף הכותנה הוא מועמד טבעי למודל המיחזור הישראלי: מכיוון שהסיב אינו למאכל, הכותנה מתאימה להשקיה במי קולחין מטוהרים. על-פי תקנות המים בישראל, גידולים שאינם למאכל יכולים להסתפק בטיהור ברמה שנייה, אך בפועל מרבית הכותנה מושקית בקולחין ברמת טיהור שלישית — האיכות הגבוהה ביותר, הקרובה למי שתייה. תהליך הטיהור עובר שלוש רמות: ראשונית — השקעת המים בבריכות שקיעה לסינון מוצקים ושמנים; שנייה — פירוק ביולוגי של חומר אורגני מומס; ושלישית — סינון ממברנה, סינון חול ועיקור. יתרון נוסף טמון בעיתוי: הכותנה, כגידול קיץ, צורכת מים בדיוק בעונה שבה מאגרי הקולחין — המיוצרים לאורך כל השנה — עומדים בפיקם. כך הכותנה משתלבת במודל ניהול המים הישראלי, המוביל את העולם: ישראל מחזירה למחזור יותר מ-87% ממי השפכים שלה לחקלאות — הנתון הגבוה ביותר בקרב כלל מדינות ה-OECD — כשספרד, המדינה השנייה בדירוג, מגיעה לכ-20% בלבד.
את הכותנה קוטפים באמצעות מכונה ענקית הנקראת קוטפת. חברת "תמה" מקיבוץ משמר העמק פיתחה בשיתוף פעולה בלעדי עם ג'ון דיר העולמית את ה-TamaWrap — מערכת עטיפה אוטומטית מהפכנית המשמשת בדגמי הקוטפת המתקדמים של החברה (On Board Module). הטכנולוגיה, המוגנת בפטנט לשני הצדדים, מאפשרת לארוז את הכותנה לגלילות עטופות ב-360 מעלות תוך כדי תנועה רציפה — ללא עצירת המכונה. לפני המצאה זו נדרשו שלוש מכונות נפרדות ומספר מפעילים: קוטפת, עגלת הובלה ומכבש שיצר גוש מלבני ("מודול") — ובכל העברה ביניהן נשרה כותנה לאדמה ונאבדה. הטכנולוגיה החדשה מרכזת את הכל למכונה אחת, מפעיל אחד, וגליל שמגיע לשדה עטוף ומוכן — ללא בזבוז בדרך. הפטנט מעמק יזרעאל שינה לחלוטין את חקלאות הכותנה בעולם כולו.
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:
Telegram: https://t.me/nirtopper
מה שמרשים עוד יותר הוא שכותנה היא גידול שממנו אין פסולת — כל תוצריו מנוצלים. לאחר הניפוט בשתי המנפטות הפועלות בישראל (מנפטת העמק הסמוכה לכפר ברוך המשרתת את הצפון, ומנפטת הדרום המשרתת את האזורים הדרומיים), הסיבים עוברים לייצוא לתעשיית הטקסטיל, הגרעינים — עשירים בשמן ובחלבון — הופכים למזון לפרות החלב ברפתות ישראל, ופסולת הסיב מוזנת לבקר הבשר. כל חלק בצמח מנוצל ומוזן חזרה למשק החי, ויוצר מעגל חקלאי יעיל ביותר.
היום, ענף הכותנה חווה פריחה מחודשת: שטחי הגידול זינקו מ-27,000 דונם בשנת 2021 ל-84,000 דונם בשנת 2022, עם תחזית לכ-90,000 דונם — הפרוסים מהגליל העליון ורמת הגולן בצפון, דרך עמק יזרעאל ושפלת יהודה, ועד לצפון הנגב ועוטף עזה בדרום. התפוקה כולה מיועדת לייצוא לשווקים בסין, הודו וטורקיה, שם הכותנה הישראלית ידועה בזכות איכות הסיב הארוך במיוחד. זהו סיפור של חדשנות בלתי פוסקת — מהממצאים הפרה-היסטוריים ועד לטכנולוגיות הקטיף המתקדמות שהפכו את ישראל לשחקן בולט בענף. גאווה ישראלית לבנה!
סרטון 1 - קטפת הכתונה של חברת תמה בשיתף חברת ג'ון דיר, ששינתה את חקלאות הכתנה בעולם כולו
סרטון 2 - מה עושים עם גליליות הכותנה שמגיעות למנפטה? ביקור במנפטת העמק
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:
Telegram: https://t.me/nirtopper
תגובות