"מאיפה זה הגיע?" - והפעם: מה מקור השם: שער הגיא

Nir Topper
לפני שעתיים (2)
זמן קריאה 2 דקות

שער הגיא הוא נקודת ציון טופוגרפית מובהקת על הדרך המרכזית העולה משפלת יהודה לירושלים. השם העברי הוא למעשה תרגום-שאילה של השם הערבי המוכר של האזור – "באב אל-ואד" (ובשמו המלא "באב אל-ואד עלי", על שם מבנה תפילה מוסלמי שעמד באפיק הנחל). הראשון שטבע את התרגום "שער הגיא" היה העיתונאי הירושלמי בנימין זאב הלוי ספיר, בשנת 1869, ובשנת 1873 הציע תרגום שאילה חלופי – "פתח העמק”. את “שער הגיא” הציע ספיר על בסיס השם המקראי של אחד משערי ירושלים, כפי שמופיע בפסוק: ”וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם” (דברי הימים, כ"ו).

מקור השם הערבי נעוץ במבנה הגיאוגרפי הייחודי של המקום: זוהי הנקודה שבה מסתיים הנוף המתון של השפלה, והדרך נכנסת אל תוך ערוץ נחל צר ותלול – נחל נחשון (הוא ואדי עלי), יובל מזרחי של נחל איילון – המטפס אל הרי יהודה. המעבר החד מהשפלה אל ההר יוצר תחושה של כניסה דרך "שער" טבעי אל תוך הגיא, ומכאן נולד השם שתיאר במשך מאות שנים את נקודת המעבר הקריטית הזו עבור עולי רגל, סוחרים וצבאות בדרכם לעיר הקודש.

בשל מיקומו האסטרטגי ותוואי השטח המאתגר שאחריו, המקום היווה תחנת עצירה והתרעננות הכרחית לבאים בשערי ההר. כבר בשנת 1869, עם סיום סלילת הכביש בין יפו לירושלים, הוקם במקום פונדק דרכים (חאן) על ידי מושל ירושלים, והמבנה הורחב ושופץ למתכונתו הגדולה בשנת 1873. הרב אליעזר גרייבסקי, שתיאר את נסיעתו לירושלים לקראת חג השבועות בשנת 1873, כתב על עצירתו במקום: "ונשאר בדעתינו לעמוד להנפש במקום באב אל וואד כי כמעט כל האורחים יעמדו שמה להנפש כי הוא חצי הדרך מיפו לירושלים."

עם התחדשות היישוב העברי וחידוש השפה העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אומץ התרגום "שער הגיא" באופן טבעי לציון המקום במפות ובשפה המדוברת. מעבר למשמעותו הגיאוגרפית, השם הפך לסמל בולט בהיסטוריה הישראלית בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948. בשל היותו צוואר בקבוק טופוגרפי, המקום הפך לזירת קרבות קשה כאשר כוחות ערביים חסמו את ה"שער" כדי למנוע העברת אספקה לירושלים הנצורה. שרידי המשוריינים שנפגעו בקרבות רבצו בצדי הדרך במשך שנים, ובשנות השמונים אספה רשות הטבע והגנים את השלדים וסידרה אותם כמיצגי הנצחה לאורך כביש 1, שם הם ניצבים עד היום. שלדי הברזל האלה, יחד עם השיר "באב אל-וואד" שכתב חיים גורי והלחין שמואל פרשקו בשנת 1949, קיבעו את שער הגיא לא רק כמונח מפות גיאוגרפי, אלא כמושג מרכזי באתוס הגבורה והזיכרון של החברה הציונית-ישראלית.

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:

טלגרם: nirtopper.com/telegram-channel

וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel

👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

nirtopper.com/he

תמונה 1 - מימין: החאן בשער הגיא, בדרך העולה לירושלים, 1910. מקור: ויקיפדיה. משמאל: מבנה החאן כיום, כחלק מאתר מורשת לאומי, שער הגיא. מקור: רשות הטבע והגנים.