העצמת ארגוני הפשיעה בחברה הערבית תורמת לנרטיב: “ככה זה ערבים, רוצחים אחד את השני”: שקר גס שלא עומד מול העובדות, אבל משרת אינטרסים פוליטיים.

זה לא אמור להיות מאבק של החברה הערבית לבדה. זוהי אמורה להיות מלחמה על הריבונות של מדינת ישראל. כשהמדינה מוותרת על המונופול על הכוח ועל אכיפת החוק בחלקים שלמים שלה, היא מערערת את הבסיס לקיומה.

הטיעונים ש”ככה זה ערבים” ו-”זו התרבות הערבית” לא עומדים מול העובדות: שיעור הנרצחים בחברה הערבית בישראל גבוה באופן אסטרונומי(!) בהשוואה למדינות שכנות: הוא גבוה פי 13 מהרשות הפלסטינית, פי 12 מירדן ופי 5.5 מלבנון: בחברה הערבית בישראל: שיעור הנרצחים עומד על 120 למיליון איש. ברשות הפלס’: 9 נרצחים למיליון איש. בירדן: 10 נרצחים למיליון איש. בלבנון: 22 נרצחים למיליון איש.

אם לא מספיקה החובה של מדינה להגן על אזרחיה ולדאוג לתחושת הביטחון האישי שלהם, חייבים להבין את המשמעות בהרס הריבונות של המדינה והנזק הכלכלי והחברתי של החברה בישראל בכלל (ולא רק בחברה הערבית). אובדן של מיליארדים של כספי מדינה המוזרמים ישירות לארגוני הפשיעה במקום להגיע ליעודם המקורי (הציבור הרחב; היהודי והלא יהודי), ואיבוד 20% מהיכולת הכלכלית של החברה בישראל ליצור, לייצר, להיות חלק מהכלכלה, מהחברה ומהתרבות. הנזק האדיר הוא כבר כאן ועכשיו של החברה בישראל כולה, ולא רק "כשהאלימות תזלוג לחברה היהודית". הנזק המטורף כבר נעשה והוא כבר מורגש וכולנו כולנו סובלים ממנו: העדר ריבונות, אובדן כלכלי עצום, הפקרות של המרחב הציבורי.

הטרגדיה הגדולה ביותר היא שהמדינה יודעת בדיוק איך להילחם בפשע המאורגן. בעשור הראשון של המאה ה-21, ישראל ניהלה מלחמה כוללת ומוצלחת בארגוני הפשע היהודיים (אברג'יל, רוזנשטיין ואחרים). המדינה הפעילה אסטרטגיה רב-זרועית של שלוש הרשויות: חקיקה, אכיפה ומשפט; חקירות מתוחכמות ("פרשה 512"), מלחמה כלכלית אגרסיבית באמצעות חילוט רכוש, ושיתוף פעולה בינלאומי. זה עבד. הארגונים הגדולים “היהודים” פורקו.

המספרים מספרים סיפור אימה. השנים 2023 ו-2024 היו השנים המדממות ביותר בתולדות החברה הערבית בישראל, עם למעלה מ-240 אזרחים שנרצחו בכל אחת מהשנים האלה. זה לא עוד "עלייה מדאיגה בפשיעה", זוהי קריסה מוחלטת של הסדר הציבורי. לשם השוואה, בשנת 2023 נרצחו 66 אזרחים יהודים. הפער הבלתי נתפס הזה הוא לא סטטיסטיקה, הוא עדות למצב חירום מתמשך, למגפה שהפכה את חייהם של חמישית מאזרחי המדינה לסיוט.

אבל איך הגענו למצב שבו ארגוני פשע מנהלים דה-פקטו חלקים מהמדינה? התשובה מורכבת, והיא חושפת סיפור על הזנחה, אפליה, וכישלון מדינתי מהדהד.

זרועות התמנון: המודל העסקי של הפשע

הטעות הנפוצה היא לחשוב על הפשיעה בחברה הערבית במונחים של כנופיות רחוב. המציאות מתוחכמת ומסוכנת הרבה יותר. ארגוני הפשע פועלים כמו תאגידי ענק טפיליים, שחדרו לעומק המרקם הכלכלי והפוליטי של הקהילה.

זה מתחיל ב”"ח'אווה" (דמי חסות), שהפכה למס שיטתי המוטל על כמעט כל עסק, מקטן ועד גדול. משם, הארגונים עברו לשלב הבא: השוק השחור להלוואות. בחברה הסובלת ממצוקת אשראי בנקאי, ארגוני הפשע הפכו לבנקאים הראשיים. הם מציעים כסף מהיר בריביות דרקוניות, ולוכדים משפחות ועסקים במעגל חובות אינסופי.

השיא העוצמתי של ההשתלטות הוא החדירה למכרזים הציבוריים. באמצעות איומים, סחיטת חובות או איומים על פקידים, ארגוני הפשע זוכים במכרזים של הרשויות המקומיות – פינוי אשפה, תשתיות, ועוד. כך, כספי המיסים, שהיו אמורים לממן פיתוח ורווחה, מוזרמים ישירות לכיסי העבריינים ומשמשים להלבנת הון ולהמשך צמיחתם. הכסף הזה, בתורו, משמש למימון קמפיינים של מועמדים בבחירות המקומיות, וכך המעגל נסגר: כוח כלכלי קונה כוח פוליטי, והכוח הפוליטי מייצר עוד כוח כלכלי. זוהי השתלטות עוינת על הדמוקרטיה המקומית.

לא בעיה "מגזרית", איום לאומי

מגפת הפשיעה לא צמחה בחלל ריק. היא ניזונה מעשורים של הזנחה סוציו-אקונומית, עוני, אבטלה, ומצוקת דיור שדחפו צעירים רבים לייאוש ולזרועות הפשע. היא צמחה בוואקום שנוצר מהיחלשות הסמכות המסורתית ומהיעדרותה של המדינה.

הפתרון לא יכול להיות עוד כמה ניידות או מצלמות. הוא חייב להיות שינוי תפיסתי עמוק. מדינת ישראל חייבת להכריז על מלחמה לאומית בפשע המאורגן בחברה הערבית, באותה נחישות ועם אותם משאבים שהקדישה למלחמה בפשע היהודי. זה אומר כוח משימה ייעודי שיפעיל את כל הכלים הכלכליים והמשפטיים, במקביל להשקעה אדירה בחינוך, תעסוקה ופתרונות דיור שיספקו לצעירים אלטרנטיבה אמיתית.

זה לא מאבק של החברה הערבית לבדה. זוהי מלחמה על הריבונות של מדינת ישראל. כשהמדינה מוותרת על המונופול על הכוח ועל אכיפת החוק בחלקים שלמים שלה, היא מערערת את הבסיס לקיומה. ביטחונם וחייהם של האזרחים הערבים אינם הפקר, וגורלם שלוב באופן בלתי נפרד בגורלה של המדינה כולה.

תמונה: כל זה ביום אחד, אתמול