הדטרמיניזם הגיאוגרפי של ארץ הגשר

ארץ ישראל היא גשר צר בין שלוש יבשות. ממערב – ים (שבתקופות קדומות היה קשה מאוד למעבר), ממזרח – מדבר עצום, וביניהם מסדרון צר שבו עברו כולם: מצבאות הפרעונים ועד הטנקים של 1948. אבל בתוך המסדרון הזה יש "תקלה" גיאוגרפית אחת: רכס הכרמל. בעוד רוב ההרים בארץ נמתחים מצפון לדרום, הכרמל הוא כמו "אצבע" שנשלחת דווקא צפון-מערבה וחוסמת את מישור החוף. החסימה הזו יצרה את אחד הצמתים האסטרטגיים החשובים בהיסטוריה האנושית. מי שרצה לשלוט במזרח התיכון, היה חייב קודם כל לפתור את חידת המעברים של הכרמל.

במשך אלפי שנים, מצביאים עמדו בפני דילמה אכזרית: באיזה ואדי לחצות? האופציה המפורסמת והמסוכנת ביותר הייתה תמיד מעבר עירון (ואדי עארה). זהו הנתיב הקצר ביותר, אבל גם הצר ביותר. לפני 3,500 שנה, תחותמס השלישי המצרי הימר על המעבר הזה נגד עצת הגנרלים שלו, הפתיע את הכנענים במגידו וניצח. ב-1918, הגנרל אלנבי עשה בדיוק אותו דבר – הוא שלח את הפרשים שלו בדהרה לילית במעבר הצר (מוסמוס), כיתר את הטורקים והכריע את המערכה על ארץ ישראל. המעבר הזה הוא הסיבה שמגידו (ארמגדון) הפכה לסמל למלחמה הסופית.

אבל ההיסטוריה היא לא רק מלחמות, היא גם חברה, תרבות, קשרים חברתיים, מסחר וכלכלה. המעבר הצפוני יותר, ואדי מילח (יקנעם), מספר סיפור אחר לגמרי. שמו הערבי משמר את הסוד שלו: זה היה נתיב "הזהב הלבן". בחוף הכרמל, בלגונות של עתלית ודור, הפיקו מלח שהיה קריטי לשימור מזון בעולם העתיק. שיירות גמלים כבדות העדיפו את השיפוע המתון של ואדי מילח כדי לשנע את המלח לכינרת ולדמשק. אז אם ואדי עארה הוא נתיב החרב, ואדי מילח הוא נתיב הכיס (המלוח).

האופציה השלישית, עמק דותן, לקחה את הנוסעים עמוק יותר לתוך השומרון. זהו המעבר שחיבר את "דרך הים" הבינלאומית עם "דרך ההר" המקומית. לא סתם שם פגש יוסף את אחיו, ולא סתם שם הוא נמכר לשיירת ישמעאלים שבאה מהגלעד בדרכה למצרים. דותן שימשה כצומת תרבותי ומסחרי, אבל גם כחגורת ביטחון המגנה על ערי השומרון מפלישות. הסיפור המקראי והגיאוגרפיה משתלבים כאן בצורה מושלמת.

לאורך ההיסטוריה, כל אימפריה השאירה כאן את חותמה. הרומאים בנו את מחנה הלגיון השישי (Legio VI Ferrata) בפתח ואדי עארה ("לגיו") כדי לשלוט על הצומת. הממלוכים הקימו את "דרך הדואר" המהירה שעברה בדיוק באותו נתיב, עם חאנים להחלפת סוסים שאפשרו להעביר מסר מקהיר לדמשק בארבעה ימים. אפילו נפוליאון הבין את הטופוגרפיה הזו כשהביס את העות'מאנים ליד התבור.

היום, אנחנו כבר לא תלויים רק בחסדי הטבע. מנהרות הכרמל הן "המעבר הרביעי" – הניצחון ההנדסי של האדם על ההר. במקום לטפס או לעקוף, אנחנו חוצים את ההר מבפנים בדקות ספורות. אבל בפעם הבאה שאתם נוסעים בכביש 65, בכביש 70 או בדרך ליקנעם, תזכרו: אתם נעים בתוך "דטרמיניזם גיאוגרפי". התוואי שבו אתם נוסעים הוא אותו תוואי שהכתיב את גורלן של אימפריות, מלכים וסוחרים במשך 4,000 שנה.

הגיאוגרפיה של ארץ ישראל היא לא רק נוף יפה, היא כוח שמניע היסטוריה. הכרמל הוא אולי מחסום פיזי, אבל המעברים שבו הפכו אותו לגשר שחיבר תרבויות, כלכלות וצבאות. ארץ הגשר מעולם לא הייתה עבירה יותר, ומעולם לא הייתה מרתקת יותר.

תמונה: מפת תבליט של ישראל עם סימונים של מנהרות הכרמל, ואדי מילח, ואדי ערה, עמק דותן

#היסטוריה_של_ארץ_ישראל #גיאופוליטיקה #מגידו #ואדי_עארה #הכרמל #טיולים_בארץ #ניר_טופר #מורשת #ארכיאולוגיה #גיאוגרפיה