קצר - מושג אחד ליום. והפעם: הספר "על אודות האדריכלות" מאת ויטרוביוס.

Nir Topper
לפני 3 שעות
זמן קריאה 2 דקות

מרקוס ויטרוביוס פוליו היה אדריכל ומהנדס צבאי רומי שפעל במאה ה-1 לפני הספירה, וחיבורו "על האדריכלות" (De Architectura), שנכתב ככל הנראה בין שנת 30 ל-20 לפנה"ס והוקדש לקיסר אוגוסטוס, הוא החיבור המקיף היחיד בנושא אדריכלות ששרד מהעת העתיקה. הספר מציג את "השילוש הוויטרוביאני" – שלושת העקרונות שכל מבנה ראוי חייב לקיים: איתנות (Firmitas), שימושיות (Utilitas) ויופי (Venustas). ויטרוביוס פירט הנחיות מעשיות להקמת ערים, מקדשים, מערכות מים ואף מכונות מצור, אולם חיבורו משקף בעיקר ליקוט של ידע יווני ורומי שקדם לו, ונכתב עוד לפני שהמהפכה האדריכלית הרומית הגיעה לשיאה בפיתוח כיפות, קשתות וטכנולוגיית הבטון. השפעתו המכרעת התגלתה דווקא כאלף וחמש מאות שנה לאחר כתיבתו, כאשר נתגלה מחדש במנזר סנט גאל בשנת 1416 ועיצב את חשיבתם של אדריכלי הרנסאנס הגדולים, ובהם אלברטי ופלאדיו.

ספרו של ויטרוביוס מהווה מקור חשוב להבנת העקרונות שעמדו בבסיס המהפכה האדריכלית שהתחוללה בארץ ישראל בתקופה הרומית (63 לפנה"ס – 324 לספירה). הורדוס, שהיה מלך-לקוח של רומא בחסותו של הקיסר אוגוסטוס, אימץ טכנולוגיות ושיטות בנייה רומיות במפעליו המונומנטליים בקיסריה, ביריחו ובהרודיון. נמל קיסריה, למשל, נבנה בטכנולוגיית בטון הידראולי מפוצולנה שיובאה ממפרץ נאפולי — אותה טכנולוגיה שויטרוביוס תיעד בספרו. מפעלי הבנייה של הורדוס ושל השלטון הרומי שבא אחריו הפכו את ארץ ישראל לחלק בלתי נפרד מהמרחב התרבותי והטכנולוגי של העולם הרומי, תוך החלת סטנדרטים אימפריאליים שעיצבו מחדש את הנוף הבנוי של הארץ.

אחד הפרקים האהובים עלי בספר הוא זה הנוגע להמלצותיו של ויטרוביוס לבניית תיאטרון. ויטרוביוס הקדיש מקום נרחב בספר החמישי לתכנון התיאטרון הרומי, מתוך דגש על אקוסטיקה מיטבית ונוחות הצופים. הוא ציין כי בניית יסודות התיאטרון קלה יותר כשניתן לנצל מדרון טבעי של גבעה להנחת שורות המושבים ("הקערה", בלטינית: Cavea, היא אזור הישיבה המדורג של הקהל בתיאטרון הרומי), אך פירט גם כיצד לבנות במישור. מבחינה בריאותית, הוא הזהיר מפני הפניית התיאטרון לדרום, שכן חשיפת “הקערה” לשמש מלאה גורמת להצטברות אוויר חם שעלולה לפגוע בבריאות הקהל (אם כי בפועל תיאטראות רומיים לא מעטים נבנו בחריגה מכלל זה). אחד הפרקים המרתקים עוסק בכלי תהודה (Echeia) מברונזה או מחרס, שויטרוביוס המליץ להציב בגומחות סביב אזור הישיבה. כלים אלו תוכננו לפי מרווחים מוזיקליים מתמטיים המבוססים על תורתו של אריסטוקסנוס, במטרה להגביר את קולות השחקנים, למעשה אלו היו מגברים של העת העתיקה. התכנון הגיאומטרי הקפדני של התיאטרון נועד, לפי ויטרוביוס, להבטיח שגלי הקול יעלו במדרגות סדירות ויגיעו בבהירות אל כל הצופים.

---

----

תמונה 1 - המהדורה האנגלית הראשונה לצד המהדורה העברית. מקור תמונת המהדורה האנגלית: Georges Jansoone (JoJan), Public domain, via Wikimedia Commons

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:

טלגרם: nirtopper.com/telegram-channel

וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel

👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

nirtopper.com/he

תמנונות- תיאטראות רומיים באתרים שונים בישראל.

בית שאן - צילום: ניר טופר.

קיסריה - By Gilad Topaz, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=62813526

ציפורי - מקור: By AVRAMGR, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=44136740

בית גוברין - אמפיתיאטרון (לא תיאטרון) רומי - היחיד בארץ, המוכר לנו עד היום, שנבנה במקור כאמפיתיארטון. מקור: By: שבתשתיות - תיעוד פרויקטים בתחבורה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=98782622

היפודרום קיסריה - Hippodrom von Caesarea maritima. מקור: By Drahnier (Diskussion) selbst fotografiert, Copyrighted free use, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=112566416