עד כמה חזק הקשר בין דמוקרטיה וחירות לבין רווחת האדם ואיכות החיים?

חירות פוליטית היא לא רק אידיאל מופשט, אלא יש לה השפעה מוחשית וניתנת למדידה על חיי היומיום של בני האדם.  מתןך ההנחה כי קיים מתאם חיובי (קוהרלציה) בין רמת החופש והחירות במדינה לבין הרווחה ואיכות החיים של אזרחי אותה המדינה, בניתי מודל המבקש למדוד את עוצמת מתאם זה. המטרה העיקרית היא לבחון את עוצמת המתאם כדי להאיר את חשיבות העצמת המשתנים המרכיבים את מדדי הדמקורטיה, החופש והחירות במדינה, כדי להעצים את שיפור הרווחה ואיכות החיים של אזרחיה.

פירותיה המוחשיים של הדמוקרטיה והחירות – הקשר לרווחה ולאיכות חיים

מתאם בין מדדי הדמוקרטיה לבין רווחת אזרחי המדינה

כדי לבדוק את רמת הקשר בין דמקורטיהוחירות לבין רווחת האזרחים אני משתמש בשני מדדים משולבים: 

1. יעדי הפיתוח בר-הקיימא SDG

   The Sustainable Development Goals

2. מדד הדמוקרטיה המשולב הגלובלי GDCI

Global Integrated Democracy Index

מתוך השוואה זאת עולה תמונה של מתאם חיובי מובהק (קוהרלציה) בין רמת הדמוקרטיה והחירות במדינה לבין רווחת אזרחיה ואיכות חייהם.

הגדרת המונחים חופש וחירות

המונחים "חופש" ו"חירות" משמשים לעיתים קרובות בערבוביה. אבל למעשה קיימת הבחנה מהותית וחשובה ביניהם:

"חופש" (Freedom) הוא מנעד המבטא את עוצמת הריסון או המגבלה והוא נע בין ריסון מוחלט=מינימום חופש לבין מקסימום חופש שבמובנו הטהור הוא היעדר מוחלט של כל ריסון או מגבלה. מצב כזה קיים רק בתיאוריה. זהו מצב של יכולת לעשות כל דבר ולהיות כל דבר, ללא שליטה חיצונית וללא אחריות לתוצאות.

לעומת זאת, "חירות" (Liberty) היא מושג מורכב יותר. היא מתארת מצב של שחרור משליטה או הגבלות מדכאות, אכזריות, בלתי צודקות או שרירותיות המוטלות על ידי סמכות, בדרך כלל ממשלתית, על אורח החיים, ההתנהגות או הדעות הפוליטיות של הפרט.

גם החירות במובנה המקסימלי היא אינה שאיפה להיעדר כל שליטה; היא מניחה כי ריסון מסוים הוא חיוני לקיומה של חברה מתפקדת. ההבדל המכריע טמון באופי השליטה. חירות היא חופש מריסון שרירותי – כלומר, מכוח בלתי צפוי או בלתי סביר המופעל נגד האדם ללא הסכמתו. חירות משמעה שליטה שהאדם מסכים לה, שהיא צפויה, סבירה, והגיונית, ושהאדם נותן לה את הסכמתו.

הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, טען בסוף המאה ה-17 כי "מטרתו של החוק אינה לבטל או לרסן, אלא לשמר ולהרחיב את החופש. שכן בכל מצבי הקיום של יצורים בעלי יכולת לחוק, היכן שאין חוק, אין חופש".

מדידת דמוקרטיה וחירות -

כדי להשוות את מצב הדמוקרטיה בין המדינות השונות בניתי את "מדד הדמוקרטיה המשולב הגלובלי" Global Integrated Democracy Index - GDCI - כדי לאפשר הערכה רחבה עם ניואנסים נוספים על מצב הדמוקרטיה בעולם. ה-GDCI הוא שקלול של שלושת המדדים המובילים והמוערכים ביותר בתחום:

חירות בעולם (Freedom in the World): זהו הדוח השנתי המצוטט והמוכר ביותר בתחום, המעריך זכויות פוליטיות וחירויות אזרחיות ב-195 מדינות ובטריטוריות נבחרות.

מדד הדמוקרטיה - Economist Intelligence Unit (EIU)  (Democracy Index): מדד זה מספק תמונת מצב של הדמוקרטיה ב-167 מדינות וטריטוריות, המכסות כמעט את כל אוכלוסיית העולם.

דוח הדמוקרטיה - V-Dem Institute –  (Democracy Report): מכון V-Dem מציע גישה ייחודית המודדת מאות מאפיינים של דמוקרטיה באופן היסטורי ומפורט, תוך שימוש בנתונים מ-1789 ועד היום.

מסקנות נלוות מניתוח מדדי הדמוקרטיה בעולם - 

ההקשר שבו מוצג דוח זה הוא עגום. שלושת המדדים, על אף המתודולוגיות השונות שלהם, מצביעים על מגמה אחידה ומדאיגה של שחיקה דמוקרטית. Freedom House מציין כי שנת 2023 הייתה השנה ה-19 ברציפות של ירידה בחירות הגלובלית. EIU מדווחת כי הציון הממוצע במדד הדמוקרטיה שלה הגיע לשפל היסטורי. V-Dem מאשש מגמה זו ומציין כי לראשונה מזה שני עשורים, מספר המדינות האוטוקרטיות בעולם עולה על מספר הדמוקרטיות. קונצנזוס זה, המגיע משלוש גישות מחקר נפרדות, מדגיש את חומרת המצב ואת הדחיפות בניתוח מעמיק של הגורמים לו.

מדד הדמוקרטיה המשולב הגלובלי GDCI

עוצמת מדד הדמוקרטיה המשולב במדינות העולם

ההתכנסות של שלושת הדוחות למסקנה משותפת לגבי נסיגה דמוקרטית היא ממצא רב עוצמה. העובדה ששלוש מתודולוגיות כה שונות – גישה מעשית, גישה כלכלית-סקרנית וגישה אקדמית-מומחית – מגיעות לאותה מסקנה כללית, מעניקה תוקף חזק וחוצה-בדיקות לחומרת המגמה. הדבר מצביע על כך ששחיקת הדמוקרטיה אינה רק תפיסה סובייקטיבית אלא תופעה מבנית ומדידה, המשפיעה על היבטים מגוונים של משילות (זכויות, מוסדות, השתתפות ושלטון החוק). התכנסות זו מצדיקה את יצירת המדד המשולב; מאחר שהמדדים מסכימים על הכיוון הכללי, ציון משולב יכול להחליק "רעשים" מתודולוגיים קטנים ולספק "אות" יציב ומהימן יותר לגבי בריאותה הדמוקרטית של מדינה.

72% מאוכלוסיית העולם – כ-5.93 מיליארד בני אדם מתוך אוכלוסייה עולמית של כ-8.23 מיליארד – חיים כיום תחת משטרים אוטוקרטיים.   נתון זה, הגבוה ביותר מאז 1978, מדגיש את היקף הגירעון ב-חירות בעולמנו. יתרה מכך, 3.1 מיליארד איש (38% מאוכלוסיית העולם) חיים במדינות הנמצאות בתהליך פעיל של הידרדרות דמוקרטית.

אוכלוסייה החיה ב-חירות סבירה: כ-1.3 מיליארד איש, המהווים כ-16% מאוכלוסיית העולם, חיים במדינות המוגדרות "חופשיות". רובם מתגוררים בדמוקרטיות המבוססות של צפון אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה וניו זילנד, וכן במדינות כמו יפן ודרום קוריאה.

אוכלוסייה החיה תחת דיכוי: כ-3.3 מיליארד איש, המהווים כ-40% מאוכלוסיית העולם, חיים במדינות המוגדרות "לא חופשיות". עיקר אוכלוסייה זו מתרכזת במדינות עתירות אוכלוסין כמו סין, רוסיה, איראן ומצרים.

מדידת רווחה ואיכות חיים -

יעדי הפיתוח בר-הקיימא - (The Sustainable Development Goals (SDG

יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDGs), הידועים גם בשם "האג'נדה הגלובלית", הם 17 מטרות גלובליות של האו"ם שנועדו לטפל באתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים הדחופים ביותר בעולם עד שנת 2030. יעדי אלה הוחלטו ואומצו על ידי כל המדינות החברות באו"ם, כולל ישראל, בספטמבר 2015. יעדים אלה מהווים קריאה אוניברסלית לפעולה לסיום העוני, להגנה על כדור הארץ ולהבטחה שכל בני האדם ייהנו משלום ושגשוג עד שנת 2030. היעדים מקיפים ומשולבים זה בזה, ומכירים בכך שפעולה בתחום אחד תשפיע על תוצאות בתחומים אחרים, וכי פיתוח חייב לאזן בין קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית.

17 יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG):

1. בריאות טובה ורווחה: הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכל בכל הגילאים.

2. חינוך איכותי: הבטחת חינוך איכותי, מכליל ושוויוני וקידום הזדמנויות למידה לאורך החיים לכולם.

3. שוויון מגדרי: השגת שוויון מגדרי והעצמת כל הנשים והנערות.

4. מים נקיים ותברואה: הבטחת זמינות וניהול בר-קיימא של מים ותברואה לכל.

5. אנרגיה נקייה ובת-השגה: הבטחת גישה לאנרגיה אמינה, בת-קיימא, מודרנית ובעלות סבירה לכל.

6. עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית: קידום צמיחה כלכלית מתמשכת, מכלילה ובת-קיימא, תעסוקה מלאה ויצרנית ועבודה הוגנת לכל.

7. תעשייה, חדשנות ותשתיות: בניית תשתיות עמידות, קידום תיעוש מכליל ובר-קיימא וטיפוח חדשנות.

8. הפחתת אי-שוויון: הפחתת אי-השוויון בתוך המדינות וביניהן.

9. ערים וקהילות בנות-קיימא: הפיכת ערים ויישובים אנושיים למכלילים, בטוחים, עמידים ובני-קיימא.

10. צריכה וייצור אחראיים: הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני-קיימא.

11. פעולה אקלימית: נקיטת פעולה דחופה למאבק בשינויי האקלים ובהשפעותיהם.

12. החיים מתחת למים: שימור ושימוש בר-קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר-קיימא.

13. החיים על פני האדמה: הגנה, שיקום וקידום שימוש בר-קיימא במערכות אקולוגיות יבשתיות, ניהול בר-קיימא של יערות, מאבק במדבור, עצירה והיפוך של הרס הקרקעות ועצירת אובדן המגוון הביולוגי.

14. שלום, צדק ומוסדות חזקים: קידום חברות שוחרות שלום ומכלילות לפיתוח בר-קיימא, מתן גישה לצדק לכל ובניית מוסדות יעילים, אחראים ומכלילים בכל הרמות.

15. שותפויות למען המטרות: חיזוק אמצעי היישום והחייאת השותפות הגלובלית לפיתוח בר-קיימא.

עוצמת מדד יעדי הפיתוח בר הקיימט במדינות העולם

מדד ה-SDG לשנת 2025: דירוג המדינות הגלובלי

דוח הפיתוח בר-הקיימא 2025 מדרג 167 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם על סמך התקדמותן הכוללת לקראת השגת כל 17 היעדים. ציון של 100 מציין שכל היעדים הושגו.

ניתוח של ביצועי ה-SDG הגלובליים

חלק זה מרחיב את המבט מהדירוג הבודד לניתוח רחב יותר של המגמות והדפוסים הגלובליים הנחשפים בנתונים.

עולם שסטה ממסלולו: קיפאון ונסיגה בסדר היום של 2030

ההערכה המרכזית העולה מהדוחות האחרונים אמורה להיות מפכחת עבור מקבלי ההחלטות: ההתקדמות העולמית לקראת יעדי הפיתוח בר-הקיימא נבלמה זו השנה השנייה ברציפות. רק כ-16% עד 17% מיעדי ה-SDG נמצאים במסלול להשגה עד 2030, בעוד ש-84% מהם מראים התקדמות מוגבלת או אפילו נסיגה. קיפאון זה מיוחס לשילוב של משברים: ההשפעות המתמשכות של מגפת הקורונה, סכסוכים מתגברים ומתיחויות גיאופוליטיות, וכאוס האקלים הגובר.

ההתקדמות נבלמה או נסוגה במיוחד ביעדים קריטיים: SDG 2 (אפס רעב), SDG 11 (ערים וקהילות בנות-קיימא), SDG 14 (חיים מתחת למים), SDG 15 (חיים על פני האדמה) ו-SDG 16 (שלום, צדק ומוסדות חזקים). יעדים ספציפיים המראים נסיגה ברורה כוללים את שיעורי ההשמנה, חופש העיתונות, מדד הרשימה האדומה של מינים בסכנת הכחדה וניהול בר-קיימא של חנקן. נסיגות אלו מתורגמות לתוצאות קונקרטיות, כמו למשל תוספת של 100 מיליון בני אדם הסובלים מרעב בשנת 2022 בהשוואה לשנת 2019.

המדינות המובילות ודינמיקה אזורית

המדינות הנורדיות ממשיכות להוביל בהשגת יעדי הפיתוח בר-הקיימא, כאשר פינלנד, שוודיה ודנמרק תופסות בעקביות את שלושת המקומות הראשונים. הצלחה זו מדגישה את יעילותו של המודל הנורדי, המבוסס על דמוקרטיה סוציאלית והשקעה ציבורית חזקה, בהשגת תוצאות של פיתוח בר-קיימא.

מבחינה דינמית, מזרח ודרום אסיה הוא האזור שהפגין את ההתקדמות המהירה ביותר מאז 2015. גם מדינות  BRICS (מדינות המקיפות כ-26.7% משטח הקרקע של העולם ו-41.5% מהאוכלוסייה העולמית: ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, מצרים, איראן, אתיופיה, איחוד האמירויות הערביות ואינדונזיה) הראו התקדמות מהירה מהממוצע. ממצאים אלו מצביעים על שינוי דינמי בפיתוח הגלובלי, שבו כלכלות מתעוררות רושמות צעדים משמעותיים, במיוחד ביעדים סוציו-אקונומיים.

בקצה השני של הסקאלה, המדינות המדורגות בתחתית הדירוג הן באופן עקבי מדינות המושפעות מסכסוכים וחוסר יציבות, כגון דרום סודן, הרפובליקה המרכז-אפריקאית וצ'אד. עובדה זו מדגישה אמת יסודית: שלום וביטחון (SDG 16) הם תנאי מוקדם לכל התקדמות משמעותית בפיתוח. הדבר חושף מעגל קסמים אכזרי שבו סכסוך הורס את הישגי הפיתוח, והיעדר פיתוח מתדלק סכסוכים.

דירוג המדינות בעולם בטבלה המשלבת את נתוני מדדי המדוקרטיה ונתוני הפיתוח בר הקיימא

קישור לטבלה המלאה -

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1tHmehgmDyrK9YgDgK8fkpooczpxfad9uWscjXKA0IlE/edit?usp=sharing

המקרה הישראלי

ישראל בתוך סדר היום של 2030 - ביצועים כוללים במדד ה-SDG

בדוח הפיתוח בר-הקיימא 2025, ישראל מדורגת במקום ה-48 מתוך 167 מדינות, עם ציון כולל של 74.46 מיקום זה מציב את ישראל ב-30% העליונים של המדינות המדורגות, מה שמהווה ביצועים חזקים. ניתן לפרש את הציון 74.46 כך שישראל נמצאת בערך ב-74.5% מהדרך להשגת יעדי הפיתוח בר-הקיימא. דירוג זה יציב יחסית לדירוגה בשנים קודמות (מקום 48 ב-2023 ומקום 53 ב-2024), מה שמצביע על מיקום גבוה ויציב. בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת נמוך יותר מרוב מדינות אירופה, אבל מקדימה את ארצות הברית.

לוח המחוונים של ישראל: הערכה לפי יעדים

לוח המחוונים מציג פירוט ביצועי ישראל בכל אחד מ-17 היעדים

לוח מחוונים של ביצועי ישראל ב-SDG לשנת 2025

יעדים (SDG)	כותרת היעד	סטטוס	מגמה
SDG 1	מיגור העוני	אתגרים משמעותיים	בקיפאון
SDG 2	מיגור הרעב	אתגרים נותרו	שיפור מתון
SDG 3	בריאות טובה ורווחה	אתגרים נותרו	שיפור מתון
SDG 4	חינוך איכותי	אתגרים נותרו	שיפור מתון
SDG 5	שוויון מגדרי	אתגרים משמעותיים	בקיפאון
SDG 6	מים נקיים ותברואה	יעד הושג	על המסלול
SDG 7	אנרגיה נקייה ונגישה	אתגרים נותרו	שיפור מתון
SDG 8	עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית	אתגרים משמעותיים	בקיפאון
SDG 9	תעשייה, חדשנות ותשתיות	יעד הושג	על המסלול
SDG 10	הפחתת אי-שוויון	אתגרים גדולים	בקיפאון
SDG 11	ערים וקהילות בנות-קיימא	אתגרים משמעותיים	שיפור מתון
SDG 12	צריכה וייצור אחראיים	אתגרים גדולים	בקיפאון
SDG 13	פעולה אקלימית	אתגרים גדולים	ירידה
SDG 14	חיים מתחת למים	אתגרים משמעותיים	בקיפאון
SDG 15	חיים על פני האדמה	אתגרים גדולים	ירידה
SDG 16	שלום, צדק ומוסדות חזקים	אתגרים גדולים	ירידה
SDG 17	שותפויות למען המטרות	אתגרים משמעותיים	בקיפאון