ממקדש כנעני, דרך "המשק הזעיר" עד לאימפריה כלכלית
- Nir Topper
- לפני 12 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
נהריה היא פסיפס היסטורי מרתק שהחל אלפי שנים לפני מייסדיה המודרניים. המרחב סביב שפך הגעתון זוהה בעת העתיקה כנקודה אסטרטגית המשלבת מים מתוקים וגישה לים. בעיר שוכן מקדש כנעני מתקופת הברונזה (1800–1200 לפנה"ס), שבו נחשפו עדויות לפולחן אלת הים "אשרת". לצדו נמצאו שרידי כביש רומי משנת 56 לספירה; אבן מיל לכבוד הקיסר נירון שנמצאה באתר היא הממצא המוקדם מסוגו בארץ, המעיד על ראשית מפעל הדרכים הרומי הממוסד.
סיפורה המודרני של נהריה החל ב-1934 כיוזמה פרטית חריגה בנוף הציוני. העיר הוקמה על ידי ארבעה שותפים, בהם יוסף לוי וד"ר זליג סוסקין, שביקשו לשלב בעלות פרטית עם ניהול מסודר תחת מודל "המשק הזעיר". הגרעין המייסד הורכב בעיקר מיוצאי גרמניה ("ייקים"), עולי העלייה החמישית (1929–1939), שהביאו עמם תרבות אירופית וסטנדרטים גבוהים של עבודה ודיוק.
הבסיס הכלכלי נשען על מודל "המשק הזעיר" של ד"ר זליג סוסקין, שבו משפחות התקיימו מחקלאות טכנולוגית בשטח קטן. כשקשיי פרנסה ותחרות הקשו על החקלאות, גילו המתיישבים גמישות: חלקם עבדו עבור הממשל הבריטי, ואחרים ניצלו את האווירה האירופית והקרבה לים כדי להפוך את בתיהם לפנסיונים. כך הפכה נהריה לבירת התיירות של הצפון במשך עשורים, תוך שהיא מושכת מבקרים שחיפשו שירות איכותי ונופש אירופי בלב הגליל המערבי.
מתוך חצרות המשקים צמחו שתי אימפריות כלכליות: שטראוס, שהחלה ב-1936 כרפת ביתית לייצור גבינות במטבח, וזוגלובק, שהקימה ב-1937 אטליז כשר המבוסס על ידע מקצועי מאירופה. תעשיות אלו, שהולידו את המותגים האדירים המוכרים לנו עד היום, קיבעו את מעמד העיר כמרכז של איכות וחדשנות ייצור המזוהה איתה עד היום.
חופי נהריה שימשו כשער כניסה למפעל ההעפלה. בולטת במיוחד הגעת "חנה סנש" בדצמבר 1945; תושבי העיר יצאו אל החוף, סייעו למעפילים לרדת במהירות והטמיעו אותם בבתיהם כדי למנוע את מעצרם. אוניות נוספות, כמו "האומות המאוחדות" ב-1948, קיבעו את נהריה כחלק בלתי נפרד מסיפור המאבק הלאומי והסולידריות היישובית.
האתגרים הביטחוניים והדמוגרפיים עיצבו אף הם את חוסנה של העיר. במהלך מלחמת העצמאות נותקה נהריה יבשתית, אך הצליחה לתפקד כבסיס אספקה מרכזי לגליל המערבי: אספקה הגיעה אליה בספינות מחיפה דרך הים, ומשם חולקה ביבשה ליישובי האזור. לאחר קום המדינה קלטה העיר גלי עלייה גדולים מכל תפוצות ישראל — מרומניה, פולין, פרס, תימן ועירק בשנות ה-50, ממרוקו בשנות ה-60, מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 ומאמריקה הלטינית בתחילת שנות ה-2000 — שהכפילו את אוכלוסייתה והפכו אותה מעיירה מבודדת לעיר מחוז המהווה עוגן שירותים, בריאות ומסחר לאזור כולו.
בלב העיר זורם נחל הגעתון, המאפיין הגאוגרפי המזוהה ביותר עם נהריה אך גם מקור לאתגרים תשתיתיים מורכבים. לאורך השנים סבלה העיר מהצפות קשות שגבו גם חיי אדם, שנבעו מנפחי נגר גדולים הנשפכים מאגן היקוות של כ-44 קמ"ר בהרי הגליל ומציפים את מערכת הניקוז העירונית. כיום פועלת נהריה על פי תוכנית הנדסית מקיפה למניעת הצפות הכוללת שלושה מאגרי ויסות במעלה הנחל: מתקן בנחל אשרת, מאגר במחצבת יחיעם ומאגר בשטחי קיבוץ עברון — פתרונות המיועדים לקלוט את עודפי הנגר בעת סופות וגם להפוך לאתרי פנאי ונוף, תוך שהם הופכים את איום המים למשאב קהילתי.
נכון לסוף 2025 מונה נהריה כ-69,000 תושבים. במבט אל העתיד, קיימות שתי מסגרות תכנוניות מקבילות: תוכנית מתאר סטטוטורית המכוונת לשנת 2030 עם יעד של כ-75,000 תושבים, ומסמך מדיניות אסטרטגי לשנת 2040 שמצא כי העיר יכולה לשאת עד כ-140,000 תושבים באמצעות התחדשות עירונית — ובפוטנציאל תיאורטי מרוחק אף 200,000. שני המסמכים מתמקדים בהתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות לצד פיתוח שכונת שמעון פרס החדשה בחלקה המערבי של העיר, תוך הוספת אלפי יחידות דיור, הרחבת שטחי תעסוקה ומלונאות, ותחזוק מעמדה של נהריה כבירה האסטרטגית של הגליל המערבי.
תמונה 1 - סמל העיר נהריה, עם הכיתב "ברוכים הבאים" בכתב עברי עתיק, בעיצוב אפרים הלטרכט ומאייר בנימין
תמונה 2 - נחל געתון בנהריה 1946. מקור: Werner Liebenthal, Public domain, via Wikimedia Commons
תמנה 3 - נחל הגעתון בנהריה 2023. מקור: Roded Shlomo Pikiwiki Israel, CC BY 2.5 <https://creativecommons.org/licenses/by/2.5>, via Wikimedia Commons
תמונה 4 - סכר אשרת, אחד מבין 3 מתקני הויסות במעלה אגן נחל הגעתון שמטרתו הגנה על העיר נהריה מפני שיטפונות, בהמשך להחלטת ממשלה 4822. החלטת הממשלה התקבלה לאחר אירועי הגשם בשנת 2020 בהם נגרמו נזקים כבדים לרכוש ואף לנפש. מקור: https://www.nikuz-gm.org.il
תגובות