ווייז למאמין במאה ה-16: המפה שלא הציגה את הדרך הקצרה, אלא את הדרך הנכונה
- Nir Topper
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
במאה ה-16, בעידן של תגליות גאוגרפיות, פרסם התאולוג הגרמני היינריך בונטינג את "מפת התלתן" (1581) כחלק מספרו "Itinerarium Sacrae Scripturae" (מסע דרך כתבי הקודש). בניגוד למפות המבוססות על מדידות פיזיקליות בלבד, בונטינג יצר "מפה מוסרית" שבה הגאוגרפיה כפופה לתאולוגיה; היא נועדה לניווט רוחני המציב את ירושלים במרכז העולם, בנקודה שבה חשיבותו של מקום נקבעת לפי ערכו הדתי. המפה מתארת את העולם בצורת תלתן, בהקשר לשילוש הקדוש וגם כמחווה לעיר הולדתו של בונטינג, כפי שהיא עצמו מתאר: “סמל עיר הנובר, מולדתי האהובה".
על פי “מפת בונטינג” ירושלים ניצבת ב"טבור העולם", בנקודת המפגש של שלושת עלי התלתן. הצבה זו אינה נובעת מבורות גאוגרפית, שכן בונטינג הכיר את המפות המדויקות של זמנו, אלא מבחירה מודעת להציג את העולם כפי שהוא נתפס בעיני המאמין – כמרחב שבה מתכנסת ההיסטוריה האנושית והדתית. העיר עצמה מוצגת בתצורה ימי-ביניימית עם חומות ומגדלים, בהשראת הערים הגרמניות המוכרות לבונטינג.
כל עלה מייצג יבשת מהעולם הישן: אירופה (אדום), אסיה (ירוק) ואפריקה (צהוב), וכולל פירוט של ערים מרכזיות כרומא, דמשק ואלכסנדריה. יבשת אמריקה, "העולם החדש", אמנם מופיעה במפה אך היא נדחקת לפינה השמאלית התחתונה ואינה מהווה חלק מעלי התלתן. חוקרים מפרשים כי בונטינג בחר להדיר אותה מהמבנה המרכזי מכיוון שהיא לא הוזכרה בכתבי הקודש ולא נחשבה לחלק מהעולם ה"נושב" (האקומינה) שחולק בין שלושת בני נח. עבורו, אמריקה הייתה מרחב "חיצוני" וזר שאינו משתלב בהרמוניה התאולוגית המקראית, בעוד האוקיינוסים סביבה מאוירים במפלצות ים המשקפים את פחדי התקופה מהמרחב הבלתי נודע.
הגישה הפיגורטיבית של בונטינג בולטת גם במפות נוספות שפרסם, בהן עוצבו היבשות כדמויות מיתולוגיות: אירופה כאישה מלכותית (Europa in Forma Virginis) ואסיה כסוס פגסוס המכונף, כשארץ הקודש ממוקמת באזור החזה של הסוס.
כיום, ירושלים היא המקום האידיאלי להתרשם מהמפה. עותקים מקוריים נשמרים באוסף מפות ארן לאור בספרייה הלאומית, והמפה מונצחת גם במרחב הציבורי: בדגם פסיפס בכיכר ספרא ובדגם נוסף בפארק טדי, למרגלות החומות בכניסה לשער יפו.
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
Telegram: https://t.me/nirtopper
מפת בונטינג נותרה עדות מרתקת לעידן שבו הקרטוגרפיה שימשה כגשר להיסטוריה של המחשבה האנושית. היא מציעה דיוק מסוג אחר – דיוק של הנפש והאמונה – ומזכירה שמרכז העולם נקבע לעיתים לפי ערכים ותרבות ולא רק לפי נתונים גאוגרפיים. נוכחותה בירושלים המודרנית מדגישה את כוחה המתמשך כסמל ליכולת האנושית ליצוק משמעות וקדושה לקווי המתאר של הגלובוס.
תמונה 1 - מפת התלתן - מפת בונטינג: 1581 Bunting clover leaf map. מקור: הספריה הלאומית - https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023684090205171/NLI#$FL7074006
תמנה 2 - מפת בונטינג המוצגת בכיכר ספרא בירושלים. צילום: ניר טופר.
תמונה 3 - מפת אירופה של בונטינג: Europa Prima Pars Terrae in Forma Virginis. מקור: Heinrich Bünting, Public domain, via Wikimedia Commons
תמונה 4 - מפת אפריקה של בונטינג: Bünting Africa Tertia Pars Terrae 1580 UTA. מקור: Heinrich Bünting, Public domain, via Wikimedia Commons
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
Telegram: https://t.me/nirtopper
--
---
----
תגובות