top of page
חיפוש

בחירות 1949 - האספה המכוננת

הבחירות הראשונות ל"אספה המכוננת" – הגוף שנבחר במטרה לכונן חוקה למדינת ישראל – בינואר 1949 ביטאו את המעבר של היישוב היהודי מארגון וולונטרי למדינה ריבונית. התשתית הדמוקרטית כבר הייתה קיימת במוסדות הלאומיים ובידע שנצבר ב"אספת הנבחרים" בתקופת המנדט. האספה המכוננת הוקמה במטרה ראשונית לכונן חוקה למדינה, אך יומיים לאחר פתיחת מושבה הראשון, ב-16 בפברואר 1949, היא אימצה את "חוק המעבר" ושינתה רשמית את שמה ל"הכנסת".


האתגר הלוגיסטי שעמד בפני המדינה הצעירה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נראה כמעט בלתי אפשרי. ללא מרשם אוכלוסין מסודר, הוחלט על צעד דרמטי: עוצר בית מלא שהוטל על המדינה כולה ב-8 בנובמבר 1948 למשך שבע שעות. במהלך שעות אלו, עברו אלפי פוקדים מבית לבית, רשמו את התושבים והעניקו להם את מספרי הזהות הראשונים בהיסטוריה של ישראל. המפקד הזה, שכלל גם את בסיסי צה"ל בחזית ומחנות עולים, יצר את "ספר הבוחרים" הראשון שכלל 506,567 בעלי זכות בחירה – הישג ארגוני כביר בלב סערת הקרבות.


יום הבחירות, ה-25 בינואר 1949, לווה בתחושת התעלות של "פעם באלפיים שנה". אחוז ההצבעה הגבוה, שעמד על כמעט 87%, שיקף את המחויבות העמוקה של דור המייסדים להליך הדמוקרטי. הוויכוח הציבורי היה סוער ועסק בשאלות קיומיות: האם לחתור לשלום בגבולות הקיימים או להמשיך בלחימה? האם לפנות למערב או למזרח? הדינמיקה הזו הולידה מערכת פוליטית רב-מפלגתית ומפוצלת, שהפכה את מלאכת הרכבת הקואליציה לאומנות של פשרות ואיזונים בין דת, מדינה וביטחון.


אחת האפיזודות המרתקות של אותם ימים הייתה המיקום הפיזי של הפרלמנט הישראלי. מכיוון שלא היה מבנה מתאים, הכנסת הראשונה קיימה את מרבית ישיבותיה בבניין קולנוע "קסם" בתל אביב. באולם שבו הוקרנו סרטים, ניהלו דמויות הענק של דוד בן-גוריון ומנחם בגין את הוויכוחים שעיצבו את דמות האומה. בן-גוריון, שהוביל קו של "ממלכתיות", ביצר את מרכז המפה הפוליטית סביב מפא"י, בעוד בגין הציב אלטרנטיבה לאומית נוקשה, כשהם מניחים יחד את היסודות לתרבות הפרלמנטרית המוכרת לנו כיום.


למרות המשימה המקורית של האספה המכוננת לכתוב חוקה, המציאות הפוליטית הכתיבה מסלול אחר. מחלוקות עמוקות בין דתיים לחילוניים וחששו של בן-גוריון מכבילת ידי המחוקק במדינה צעירה בבנייה, הובילו ל"החלטת הררי" המפורסמת ביוני 1950. הוחלט כי החוקה תיכתב "פרקים-פרקים" בדמות חוקי יסוד, מבנה חוקתי ייחודי שמלווה אותנו עד היום. החלטה זו אפשרה למדינה להתמקד בחקיקה דחופה כמו חוק השבות וחוק לימוד חובה, תוך דחיית ההכרעה על אופייה הסופי של החוקה.


בהחלטה היסטורית בדצמבר 1949, הכריז בן-גוריון על ירושלים כבירת הנצח של ישראל, והכנסת הועלתה מתל אביב אל הבירה הישנה-חדשה. באותם ימים הונחו גם היסודות לביקורת המדינה, למינהל הציבורי ולשירות הביטחון, במטרה ליצור מערכת שלטונית מאוזנת ומבוקרת.


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


תוצאות הבחירות העניקו למפא"י בראשות דוד בן-גוריון את הבכורה עם 46 מנדטים, הישג שאיפשר לו להקים את הממשלה הסדירה הראשונה במרץ 1949. הקואליציה שהורכבה נשענה על שותפות בין מפא"י, החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית ורשימת הספרדים ועדות המזרח, וכללה 73 חברי כנסת. בחירת השותפים שיקפה את חזונו של בן-גוריון ל"ממלכתיות" ולדרך שהוא הגדיר מהי ממלכתיות ומי אמור להימצא בתוכה, תוך השארת מפ"ם משמאל ותנועת החרות מימין באופוזיציה. הרכב זה קבע את דמות השלטון בשנותיה הראשונות של המדינה וביסס את התשתית ליחסים המורכבים של דת ומדינה ולמערכת היחסים בין הזרמים השונים בחברה. הבחירה בשותפים אלו הניחה את היסודות לדפוסי הקואליציה המקובלים בישראל, המבוססים על יצירת הסכמות בין קבוצות אידיאולוגיות שונות במערכת הממשלתית.


על עוד מערכות בחירות כאן:


תמונה 1 - דוד בן-גוריון באספת בחירות של מפא"י 20 בינואר 1949


תמונה 2 - ד"ר חיים ויצמן ורעייתו ורה מצביעים בבחירות לאספה המכוננת, 1949


תמונה 3 - שלטי תעמולה ברחובות ירושלים - הבחירות הראשונות, 1949


תמונה 4 - בחירות 1949 - נתונים


תמונה 5 - בחירות 1949 - תוצאות הבחירות (המפלגות שעברו את אחוז החסימה)


על עוד מערכות בחירות כאן:


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:

--

---

----


תגובות

Comments
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page