ההפסד האחרון של "הזקן": היום שבו דוד בן-גוריון גילה שהעם המשיך הלאה - בחירות 1965

Nir Topper
לפני 3 ימים
זמן קריאה 2 דקות

👈מערכת בחירות מציעה מבט על ההוויה ועל השיח הציבורי של תקופה, ועל תמורות שעברה החברה בישראל.

מערכת הבחירות לכנסת ה-6 ב-1965 עמדה בסימן הקרע במפא"י והעימות בין דוד בן-גוריון לבין יורשו, לוי אשכול. העימות, שנבע מדרישת בן-גוריון לחדש את חקירת "הפרשה" ומספקותיו כלפי הנהגת אשכול, הוביל להקמת רפ"י. הבחירות סימנו נקודת מפנה עם התגבשותם של שני גושים גדולים — המערך וגח"ל — שעיצבו את המפה הפוליטית לעשורים הבאים.

שורשי המשבר ננעצו בפרשת "עסק הביש" מ-1954, שהמשיכה לטלטל את המערכת הפוליטית שנים לאחר מכן. סירובו של בן-גוריון לקבל את מסקנות "ועדת השבעה" שזיכתה את לבון, ודרישתו העקבית לוועדת חקירה משפטית, העמיקו את הקרע עם הנהגת המפלגה הוותיקה. המתח הוביל להקמת רפ"י יחד עם קבוצת "הצעירים", שביקשו לאתגר את המנגנון המפלגתי, לשנות את שיטת הבחירות ולקדם גישה פרגמטית ומודרנית.

במקביל לסערה בשמאל, התרחש מהלך חשוב בימין: הציונים הכלליים הצטרפו לתנועת החרות ברשימה משותפת בשם גח"ל (גוש חירות-ליברלים). למרות שלא היוותה חלופה שלטונית מיידית, המערכת החלה להתגבש לשני גושים גדולים — המערך וגח"ל — תהליך שסימן את ראשית המעבר למבנה דו-גושי. ארוע מכונן אחר שקרה הוא הפסילה של ועדת הבחירות המרכזית את "רשימת הסוציאליסטים", שפעיליה העיקריים היו חברי תנועת אל-ארד שהוצאה מחוץ לחוק. בית המשפט העליון אישר את הפסילה בפסק דין ירדור, שביסס את עקרון ה"דמוקרטיה המתגוננת" — זכותה של המדינה למנוע השתתפות בבחירות של רשימה החותרת תחת עצם קיומה.

המערכה התנהלה ערב שינויים כלכליים ניכרים: סיום כספי השילומים ומדיניות ריסון ממשלתית שסללו את הדרך למיתון העמוק. ביטחונית, השלמת המוביל הארצי ב-1964 הובילה למאבק על מקורות המים בצפון. ברקע החברתי, החל לצוף הקיטוב והשסע העדתי, תוך העלאת סוגיות של קיפוח וייצוג פוליטי שיתעצמו בעשור הבא.

ביום הבחירות שיעור ההצבעה היה גבוה מאוד, כ-83%. המערך זכה ב-45 מנדטים, לעומת 10 בלבד לרפ"י — תוצאה שאישרה את ניצחונו של אשכול וחתמה למעשה את הקריירה הפוליטית של בן-גוריון. עם זאת, 45 המנדטים דווקא צמצמו את מרחב התמרון הקואליציוני של אשכול, והרכבת הממשלה נמשכה למעלה מחודשיים. הקואליציה שהוקמה כללה חמש סיעות עם רוב של 75 חברי כנסת, והתמודדה עם המיתון הכלכלי ועם המתיחות הביטחונית הגוברת בגבולות. בהמשך, ערב מלחמת ששת הימים ב-1967, הורחבה הקואליציה לממשלת אחדות לאומית שכללה גם את רפ"י ואת גח"ל — איחוד חסר תקדים בין יריבים פוליטיים שנולד מתוך המשבר הביטחוני.

👈על מערכות בחירות נוספות:

https://www.nirtopper.com/he/nir-blog/categories/elections-he

---

----

תמונה 1 - שמעון פרס, בן-גוריון ומשה דיין בוועידת הייסוד של רפ"י. 1966, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית. מקור: Meitar Collection / National Library of Israel / The Pritzker Family National Photography Collection, CC BY 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/4.0>, via Wikimedia Commons