top of page
חיפוש

בין אימפריות פרסיות לאסון נפט: סיפורה של אחת מהפסגות ההנדסיות המרשימות בעולם העתיק

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • 27 בפבר׳
  • זמן קריאה 3 דקות

בלב המדבר הצחיח, במקום שבו נדמה כי החיים אינם יכולים להתקיים ללא טכנולוגיה מודרנית, מסתתרת אחת הפסגות ההנדסיות המרשימות ביותר של העולם העתיק: טכנולוגיית הפוגארה (Foggara). מדובר במפעל הידראולי מתוחכם, הידוע בעברית בשם "בארות שרשרת", המבוסס על חציבת מנהרות תת-קרקעיות ארוכות המנצלות את כוח הכבידה בלבד כדי להוביל מים מאקוויפרים רדודים במעלה המדרון אל שטחי חקלאות במישורים היבשים. הפלא הזה אינו רק פתרון טכני למחסור במים, אלא עדות ליכולת אנושית יוצאת דופן לקרוא את פני השטח, ובעיקר את תת פני השטח, ולרתום את חוקי הפיזיקה ליצירת חיים בלב השממה.


המכניקה של הנס הזה דורשת דיוק הנדסי שמעורר השתאות גם בעידן הלייזר וה-GPS. המערכת מתחילה ב"באר אם" עמוקה שנחפרת למרגלות ההרים, ומשם נחצבת מנהרת הולכה בשיפוע עדין להפליא – לעיתים יחס של 1:1,000, ואף ליחס של 1:1,500. כדי להבין את המשמעות, דמיינו מנהרה שעל כל 1.5 ק”מ של אורך, היא יורדת בגובהה במטר אחד בלבד. הדיוק הזה קריטי; שיפוע תלול מדי יגרום למים לזרום במהירות ולסחוף את דפנות המנהרה, בעוד שיפוע מתון מדי פשוט יעצור את הזרימה. שרשרת הפירים האנכיים שרואים מעל פני הקרקע, המעניקה למערכת את שמה, שימשה לאספקת חמצן לחופרים ולפינוי העפר, וכיום היא הסימן היחיד במרחב המעיד על הנחל התת-קרקעי הזורם תחת רגלי המטיילים. למרות גילן, מערכות רבות אלו עדיין פועלות במקומות שונים בעולם, במקומות כמו אלג'יריה, מרוקו, עומאן, ואזורים נוספים.


הטכנולוגיה שנולדה בפרס העתיקה לפני כ-3,000 שנה, הופצה ברחבי העולם על ידי האימפריה הפרסית הקדומה (האחמנית) והגיעה לשיאה במרחב שלנו במהלך מה שמכונה במחקר "המהפכה החקלאית האסלאמית" (או "המהפכה הירוקה של ימי הביניים"), תהליך שהחל במאה ה-8 ונמשך עד המאה ה-11 ואף מעבר לה. מהפכה זו לא הצטמצמה רק למים, אלא כללה הפצה חובקת עולם של גידולים חדשים כמו הדרים, קנה סוכר וכותנה, ששינו לחלוטין את פני הנוף והתזונה באזורנו. היא שילבה ידע בוטני מתקדם עם חוקי מים מוסדרים, ויצרה עודף חקלאי קבוע שאיפשר את פריחתן של הערים הגדולות במזרח התיכון. תחת שלטון הח'ליפות האומיית (750-661 לספירה) והעבאסית (1258-750 לספירה), הידע ההנדסי הזה אפשר להפוך אזורים צחיחים לחלוטין לנאות מדבר מוריקות. בארץ ישראל, המערכות המרשימות ביותר נחשפו בערבה ובבקעת הירדן, כאשר האתר בעין עברונה מהווה את המופת המובהק ביותר לשיטה זו – ובו מערכת מורכבת של לפחות ארבע מנהרות, שהעיקריות שביניהן מגיעות לאורך של כ-600 מטרים כל אחת, ולאורכן שרשרת של פירים האנכיים הנראים כ"תלוליות" על פני הקרקע.


עבור עולי הרגל שעשו את דרכם ממצרים למכה על נתיב ה"דרב אל-חאג'" (Darb al-Hajj), החווה בעברונה הייתה הרבה יותר מעוד תחנה בדרך – היא הייתה תחנת רענון חיונית. הממצאים הבוטניים באתר חושפים מציאות כמעט בלתי נתפסת: בלב הערבה הצחיחה, החקלאים הקדומים גידלו לא רק חיטה ושעורה, אלא גם גפנים ותמרים. השימוש בכלי חרס ייחודיים כמו "Mahesh Ware" המשויכים לתקופה העבאסית המוקדמת (מחצית שנייה של המאה ה-8) לצד מטבעות אומאיים שקדמו לה, מעידים על רציפות יישובית שמשתרעת על פני שתי תקופות שלטון ומצביעים על מרכז כלכלי שהיה חלק מרשת אימפריאלית ענפה שקישרה בין האזור הסעודי-חג'אזי ללבנט.


היום, שמורת עברונה היא אתר חובה לכל מי שרוצה לגעת בהיסטוריה. לצד בארות השרשרת, ניתן למצוא בה את דקלי הדום המפורסמים – הגבול הצפוני ביותר בעולם לתפוצתם הטבעית, הנפרסים בשלוש קבוצות לאורך השמורה. האתר שרד לא רק את פגעי הזמן, אלא גם את אסון הנפט הכבד של שנת 2014 – שכונה האסון האקולוגי הרחב ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאמצי השיקום הביולוגי חסרי התקדים שנעשו במקום הפכו את עברונה לסמל של התאוששות סביבתית וחשיבות לאומית לשימור נכסי המורשת והטבע של האזור.


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


אחד השיעורים שניתן ללמוד מבארות השרשרת הוא על ניהול משאבים בר-קיימא. הפוגארות פעלו במשך מאות שנים מבלי לכלות את מקור המים ומבלי להפר את המאזן האקולוגי העדין של המדבר. זאת, בניגוד לטכנולוגיית הקידוח המודרנית שלעתים שואבת את מי התהום בקצב מהיר מכדי שיוכלו להתחדש, מה שמוביל באותם המקרים להתייבשותן של המערכות העתיקות.


בפעם הבאה שאתם מטיילים בערבה, עצרו ליד הפירים של עברונה. דמיינו את המים הזורמים בשקט מתחת לאדמה, את הריח של שדות החיטה בלב המדבר ואת האנשים שהפכו את הצחיחות להזדמנות. השימור של האתרים הללו הוא חובה היסטורית, אבל הוא גם הזמנה להעריך מחדש את הקשר שבין אדם, אדמה ותבונה הנדסית.


תמונה 1 - דום מצרי. מקור: by Ester Inbar, available from https://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST


תמונה 2 - בארות שרשרת (פוגארות). מקור: By Samuel Bailey (sam.bailus@gmail.com) - Own work, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=8650678


תמונה 3 - שרידי דליפת הדלק בשמורת הטבע בעברונה


סרטון 1 - בורות שרשרת עתיקות באיראן שעדיין בשימוש היום (Qanat)


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


תגובות

Comments
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page