האסטרטגיה הציונית: להקים אוניברסיטה עוד לפני שמקימים מדינה!
- Nir Topper
- לפני 55 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
בקיץ 1918, ביום רביעי, ט"ו באב תרע"ח – 24 ביולי 1918, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כאשר חלקה הצפוני של ארץ ישראל היה נתון עדיין בידי הצבא העות'מאני, התכנסו על פסגת הר הצופים קרוב ל-6,000 לאירוע חריג במיוחד: טקס הנחת אבני היסוד לאוניברסיטה העברית, שנועדה להיות האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל.
ד"ר חיים ויצמן, מי שעתיד להפוך, 30 שנה לאחר מכן, לנשיאה הראשון של מדינת ישראל, נשא את הנאום המרכזי בנוכחות הגנרל אלנבי, שרק שבעה חודשים קודם לכן, בדצמבר 1917, נכנס לירושלים כמשחררה מידי התורכים. בין מניחי האבנים היו גם המופתי של ירושלים כאמל אל-חוסייני והבישוף האנגליקני – פרט שממחיש היטב את חריגות האירוע.
עוד בטרם קמו מוסדותיו הלאומיים של הבית הלאומי היהודי, עוד בטרם שהיתה הסכמה על אופייה של הישות המדינית שבדרך, החליטו מנהיגי התנועה הציונית להקים מרכז רוחני, תרבותי ומדעי ברמה עולמית דווקא בירושלים. הבחירה בהר הצופים לא הייתה מקרית. הפסגה, הנישאת לגובה של כ-826 מטרים מעל פני הים – כמאה מטרים מעל העיר העתיקה – מציעה תצפית כפולה בעלת משמעות סמלית עמוקה: לעבר דרום-מערב נשקף אגן העיר העתיקה והר הבית, מבט המקשר את המפעל הציוני המודרני לעברה ההיסטורי והרוחני של ירושלים; ואילו ממזרח נפתח נוף פראי אל מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב.
הטקס התקיים בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לקראת שקיעה – פרט שוויצמן עצמו הזכיר בזיכרונותיו, בתארו את הנוף שנגלה מן ההר באור השקיעה על הרי מואב וים המלח.
סיפור רכישת הקרקע של הקמפוס ההיסטורי מתחיל כבר בשלהי המאה ה-19, כאשר סר ג'ון גריי היל, פרקליט בריטי אמיד מליברפול, רכש שטח נרחב על פסגת ההר והקים עליו אחוזת קיץ מפוארת. בשנת 1914, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, זיהה ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית, את חשיבות הנכס להקמת המוסד להשכלה גבוהה שעליו החליט הקונגרס הציוני שנה קודם לכן. כשביקש גריי היל למכור, פעל רופין בתושייה ואף בנטילת סיכון אישי: בלי להיוועץ באיש העביר לידיו מקדמה של 30 אלף פרנק, שגויסה מוועד חובבי ציון באודסה, כדי להבטיח את זכות הרכישה. גריי היל נפטר זמן קצר לאחר מכן, והמלחמה שפרצה ניתקה כל קשר; רק לקראת סופה, בזכות תרומתו הנדיבה של יצחק לייב גולדברג – "הנדיב הלא ידוע" – שכיסה את עיקר הסכום, ובזכות אלמנתו של גריי היל שכיבדה את ההסכם, הושלמה העסקה והקרקעות נרשמו על שם קרן קיימת לישראל. רכישה זו הבטיחה את העוגן הקרקעי המשמעותי הראשון של האוניברסיטה על ההר.
הכביש המוביל אל קמפוס הר הצופים והגובל בו מדרום נקרא "יצחק הנדיב" – על שמו של גולדברג דווקא, ולא על שם הברון רוטשילד כפי שרבים סבורים.
כמעט שבע שנים מאוחר יותר, ב-1 באפריל 1925, נחנכה האוניברסיטה באופן רשמי בטקס בין-לאומי רב רושם בתיאטרון שנבנה על ההר. בפני קהל של כ-12,000 איש – בשעה שהיישוב היהודי כולו מנה כ-140 אלף נפש בלבד – נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הנציב העליון הרברט סמואל והמשורר חיים נחמן ביאליק, במעמד נציגי אוניברסיטאות ומשלחות מרחבי העולם.
הקמת האוניברסיטה העברית על הר הצופים מייצגת את אחד הפרקים המרתקים בתולדות הציונות והחברה בישראל: ההבנה העמוקה של תנועה לאומית בראשית דרכה, שעוד בטרם הבטיחה את כוחה הפיזי או החומרי, הציבה בראש מעייניה את החינוך, המדע, הרוח והתרבות. ההר, שהחל כאחוזת קיץ מבודדת, הפך ברבות השנים למבצר של ידע ולאחד ממוקדי המחקר המרכזיים של ישראל.
את הקשר בין האוניברסיטה לגדולי המדע היהודי סימל אלברט איינשטיין, שהרצה בהר הצופים כבר ב-1923 על תורת היחסות, כיהן בחבר הנאמנים, ובמסגרת חגיגות הפתיחה אף הונחה אבן הפינה למכון לפיזיקה ולמתמטיקה הנושא את שמו.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
תמונות מטקס הנחת אבני היסוד לאוניברסיטה העברית על הר הצופים, ירושלים, 24 ביולי, 1918.
תמונות: אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.;Photograph Collection, The National Library of Israel, The Pritzker Family National Photography Collection, The National Library of Israel
.
תגובות