"הארץ זוכרת הכל" - האיש שהקדים את המדע המודרני ב-500 שנה

Nir Topper
לפני 3 ימים
זמן קריאה 3 דקות

רבי אשתורי הפרחי ניצב כאחת הדמויות המרתקות ביותר בתולדות חקר ארץ ישראל, כמי שהקדים במאות שנים את צמיחת המחקר המודרני בתחומי הגאוגרפיה ההיסטורית והטופונימיה (חקר שמות מקומות) של המאה ה-19. כחוקר ורופא שפעל במאה ה-14, הוא הצליח לשלב בין למדנות תורנית מעמיקה לסקרנות מדעית ואמפירית חסרת תקדים, תוך שהוא מבסס את זיהוי האתרים המקראיים על תצפיות שטח והשוואה שיטתית של שמות מקומות. פועלו אינו רק הישג אקדמי, אלא פרויקט הלכתי רחב היקף שביקש לרענן את לימוד המצוות התלויות בארץ ולבססן על הכרה מדויקת של גיאוגרפיית הארץ וגבולותיה, בתקופה של תמורות גיאופוליטיות משמעותיות.

דמותו הרב-שכבתית משתקפת כבר בשמו: יצחק הכהן בן משה, שנודע בשם העט "אשתורי" – שפורש בדרכים שונות: יש הרואים בו קיצור של "איש-תורי" על שם העיר טוּר שבצרפת, ויש הסוברים שזהו תיאור שבחר לעצמו כ”מגלה ארצות” (ת.ו.ר.). הכינוי "הפרחי" מהווה ככל הנראה תרגום עברי לשם העיירה פלורנסיה (Florencia) שבספרד ממנה הגיעה משפחתו, ועליו מבוסס גם משחק המילים בשם ספרו "כפור ופרח". הוא זכה לחינוך רציונליסטי רחב שכלל רפואה, אסטרונומיה וידיעת הלטינית, לצד השכלה תורנית מקיפה.

הטראומה של גירוש יהודי צרפת בשנת 1306, ביוזמת המלך פיליפ היפה שביקש בעיקר להחרים את רכושם ולמלא את קופת האוצר, הפכה את אשתורי לפליט, אך גם שימשה כזרז למסעו הרוחני והמדעי אל ארץ האבות. לאחר שהייה של כשבע שנים בברצלונה ומעבר דרך מצרים, הוא הגיע לירושלים בשנת 1313 ומשם עבר לבית שאן, אותה תיאר בלשון חז"ל כ"ארץ חמדה מבורכת" שלגן עדן פתחה. שם, הרחק מהמחלוקות והסכסוכים הפנימיים בקהילה של התקופה, הוא הקים את בסיס פעולתו, התפרנס כרופא מוערך והקדיש את זמנו לסיורים רגליים מדוקדקים בכל חבלי הארץ.

המציאות הגיאופוליטית תחת השלטון הממלוכי אפשרה את המחקר המקיף הזה. תקופת שלטונו השלישי של הסולטאן אל-נאצר מוחמד התאפיינה ביציבות שלטונית ובתשתית דרכים מפותחת, שאפשרה תנועה בטוחה יחסית בין המחוזות. ביציבות זו ניצל אשתורי שבע שנים של עבודת שטח מדוקדקת, במהלכן סייר שנתיים בגליל וחמש שנים נוספות בשאר אזורי הארץ, ולא הפסיק לתור את הארץ.

התרומה המהפכנית ביותר של אשתורי היא תפיסתו לגבי שימור שמות המקומות. הוא הבין כי “הארץ עומדת לעולם ושמותיה נשמרים עמה”, וששמות היישובים הם ארכיון חי של הזיכרון ההיסטורי. אשתורי זיהה כי האוכלוסייה המקומית שימרה את השמות העתיקים בשינויים פונטיים קלים בלבד, וראה בעדותם של הערבים מעין עדות תמימה ואובייקטיבית של מי שאינו מכוון להעיד, ולכן אמינה ביותר. בשיטה זו הצליח לזהות כ-180 אתרים עתיקים, שרובם אומתו על ידי המחקר המודרני, ביניהם ביתר (בתיר), מודיעין ואושא.

המתודולוגיה של אשתורי הקדימה את החוקרים הגדולים של המאה ה-19, כמו אדוארד רובינסון, בחמש מאות שנה. בעוד רובינסון השתמש בשמות הערביים כדי לזהות אתרים מקראיים ולבנות מחדש את הגיאוגרפיה המקראית, אשתורי רתם את הגיאוגרפיה לטובת ההלכה. הוא הבין שללא זיהוי מדויק של גבולות הארץ, לא ניתן לקיים את המצוות התלויות בארץ כהלכה, ובכך הפך את המחקר המדעי לכלי חיוני עבור החיים היהודיים בארץ ישראל וקיום מצוותיה.

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:

טלגרם: nirtopper.com/telegram-channel

וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel

ספרו המונומנטלי "כפתור ופרח", ששמו שאוב מתיאור המנורה במקרא: "שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה" (שמות כ"ה, ל"ג), ואף מהדהד את שם משפחתו — "הפרחי" — הושלם בשנת 1322 ונותר עד היום עדות לכוחו של הזיכרון ההיסטורי היהודי. היצירה משלבת גיאוגרפיה היסטורית, זיהוי צמחי המקרא והמשנה והלכה, והיא משמשת גשר בין העולם הישן למחקר האמפירי המודרני. הנצחתו של אשתורי הפרחי בנוף הישראלי המודרני, כמו למשל בשמות רחובות בערים שונות ברחבי הארץ ובשמות מעיינות באזור בית שאן, מהווה סגירת מעגל היסטורית עבור האיש שביקש להפוך את הארץ למפה חיה עבור עמו.

תמונה 1 - עמוד הכותרת של ספרו של אשתורי הפרחי, "כפתור ופרח", בהדפסה משנת 1548. איור המנורה הוא על פי חלק מהפרשנויות לתאור המנורה בספר שמות, ולמשמעות התאור "כפתור ופרח" בקני המנורה.

מקור: ויקיפדיה, כפתור ופרח - Chesdovi, Public domain, via Wikimedia Commons

תמונה 2 - שמורת עין כפתור. מקור: אתר עמוד ענן: https://amudanan.co.il/w/P15129 ביטוי לקשר המיוחד של אשתורי הפרחי לבית שאן; עין כפתור ועין פרח (הידוע גם כ"עין אשתורי"), שני מעיינות קטנים ונסתרים הממוקמים בשמורת עין כפתור ליד בית שאן.