קצר: "משהו ב-משהו". והפעם: בית דיוניסוס ב-ציפורי

Nir Topper
לפני יומיים (2)
זמן קריאה 2 דקות

ציפורי, "קישוטה של הגליל", הייתה בירת הגליל בתקופות הרומית והביזנטית. כאן נחתמה המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא, והעיר נודעה בדו-קיום תרבותי ובעושר אדריכלי יוצא דופן של פסיפסים.

בראש הגבעה של ציפורי שוכן "בית דיוניסוס", וילה רומית מפוארת מסוף המאה השנייה לספירה, המהווה עדות חיה לעושר התרבותי והאמנותי של הגליל הקדום. המבנה זכה לכינויו בזכות רצפת פסיפס מרהיבה בטרקלין המרכזי ("טרקלין" - triclinium, חדר שבו שלוש ספות (על כן שמו) לסעודות ולמפגשים), המתארת את עלילות אל היין, דיוניסוס, במלאכת מחשבת וברמת פירוט עוצרת נשימה. גולת הכותרת היא "המונה ליזה של הגליל" – דיוקן אישה המורכב ממאות אבנים זעירות בגוונים עדינים, המפגינות מיומנות אמנותית נדירה ויוצרות מבט חי המלווה את המתבונן מכל זווית.

הקשר ההיסטורי לציפורי מקבל משמעות עמוקה כשנזכרים ברבי יהודה הנשיא, שחי ופעל בעיר במשך 17 שנה. המקורות מתארים אותו כמנהיג שריכז בידיו תורה וגדולה כאחד, וכעשיר מופלג שזכה להערכה רבה מצד השלטון הרומי. בתלמוד נאמר ש"רבי מכבד עשירים", ביטוי שחז"ל קישרו לתפקידם של בעלי ממון בקיום העולם באמצעות צדקה וגמילות חסדים. אף שאין הוכחה ארכיאולוגית חותכת המקשרת את המבנה הספציפי הזה לרבי, הרי שסגנון החיים המוצג בווילה — המשלב פאר רומי עם קרבה למוקדי השלטון — משקף נאמנה את הסביבה שבה חי נשיא האומה. ניתן להפעיל את הדמיון ולראות בווילה זו בבואה לביתו הפרטי של רבי יהודה הנשיא, שביטא, ככל הנראה, את מעמדו הרם ואת יחסיו הקרובים עם הצמרת הרומית. השילוב בין מוטיבים מהמיתולוגיה היוונית-רומית לעיר שבה נחתמה המשנה חושף מורכבות חברתית מרתקת של קהילה שהצליחה לשמר זהות יהודית שורשית לצד אימוץ אסתטיקה קוסמופוליטית.

תמונה 1 - רצפת הפסיפס המתארת את עלילות אל היין, דיוניסוס, וגם "המונה ליזה של הגליל". צילום: ניר טופר.

תמונה 2 - המונה ליזה של הגליל. צילום: ניר טופר.

תמונה 3 - מבט רחב יותר על הפסיפס, ניתן לראות את הסימונים, כחלק מהפסיפס המקורי, עבור מיקום הספות (2 הסימונים בצורת האות ר' משני הצדדים, בצד העליון של התמנוה). צילום: ניר טופר.