top of page

השכנים הישנים ש(חלקם) הפכו לחברים החדשים של ישראל: מי זה מה ומה זה מי? וגם: איך תהפכו למסמר הערב בסמול טוק ליד הבר, במסיבה הבאה שתגיעו אליה?

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • לפני 3 ימים
  • זמן קריאה 6 דקות

בשנים האחרונות המפה הדיפלומטית של ישראל השתנתה ללא היכר. "הסכמי אברהם" והשינויים הגיאופוליטיים הביאו למודעות שלנו שמות כמו אבו דאבי, בחריין, סומלילנד, דרום סודן, ועוד. כדי לנסות להבין – מהי מדינה, מהי עיר ומי השותפות החדשות של ישראל – הנה כמה מילים שיהפכו את כולנו למסמר הערב בסמול טוק ליד הבר, במסיבה הבאה שנגיע אליה.


🟢 איחוד האמירויות הערביות (UAE)


אבו דאבי היא עיר הבירה והאמירות (הנסיכות) הגדולה ביותר מבחינת שטח. המדינה, איחוד האמירויות הערביות, היא פדרציה של שבע נסיכויות, כשהמפורסמות שבהן הן אבו דאבי ודובאי.


רקע והיסטוריה: פדרציה שהוקמה ב-1971 מאיחוד שבע אמירויות שהיו עד אז תחת חסות בריטית (המדינות החוזיות — Trucial States). תוך כ-5 עשורים בלבד עברה תמורה דרמטית — מאזור של קהילות דיג, מסחר ודיג פנינים למרכז עולמי של טכנולוגיה, סחר, תיירות ופיננסים.


שלטון: נשיא המדינה הוא השייח' מוחמד בן זאיד אל-נהיאן (MBZ), שליט אבו דאבי. המדינה היא מלוכה פדרלית נשיאותית, שבה הנשיא נבחר על ידי מועצה עליונה המורכבת משבעת שליטי האמירויות.


עיר בירה: אבו דאבי (Abu Dhabi).


אוכלוסייה: כ-11.3 מיליון נפש.


סטטוס יחסים עם ישראל: יחסים דיפלומטיים מלאים מאז הסכמי אברהם (2020). חרף מתחים בעקבות המלחמה בעזה, שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני נמשך.


משהו נוסף: הלובר של אבו דאבי — “המוזיאון האוניברסלי” הראשון בעולם הערבי, המציג יצירות אומנות מכל התקופות והתרבויות ומבקש לגשר בין מסורות תרבותיות מזרחיות ומערביות.



🟢 ממלכת בחריין (Bahrain)


רקע והיסטוריה: מדינת איים קטנה שקיבלה עצמאות ב-1971. היסטורית הייתה מרכז צלילת פנינים, והיא המקום הראשון בצד הערבי של המפרץ הפרסי שבו התגלה נפט, ב-1932.


עיר בירה: מנאמה (Manama).


שלטון: מלוכה חוקתית בראשות המלך חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, השולט מאז 1999. ראש הממשלה הוא בנו, ולי העהד סלמאן. הפרלמנט דו-קַמֶרִי — בית נבחר ומועצה ממונה על ידי המלך.


אוכלוסייה: כ-1.6 מיליון נפש.


סטטוס יחסים with ישראל: יחסים דיפלומטיים מלאים מאז הסכמי אברהם (2020). השגרירים הוחזרו זמנית בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אך חודשו ב-2025.


משהו נוסף: "עץ החיים" – עץ בן כ-400 שנה הצומח בלב המדבר ללא מקור מים על-פני השטח, ושורשיו מגיעים ככל הנראה לעומק של כ-50 מטר. העץ מהווה סמל לעמידות והישרדות.



🟢 ממלכת ערב הסעודית (Saudi Arabia)


רקע והיסטוריה: נוסדה ב-1932 על ידי אבן סעוד. מחזיקה בעתודות הנפט השניות בגודלן בעולם (אחרי ונצואלה) ומהווה את ערש האסלאם, עם שתי הערים הקדושות ביותר למוסלמים — מכה ומדינה.


עיר בירה: ריאד (Riyadh).


אוכלוסייה: כ-35.3 מיליון נפש.


שלטון: מלוכה מוחלטת. המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז עומד בראש המדינה, אך השליט בפועל הוא יורש העצר וראש הממשלה, הנסיך מוחמד בן סלמאן (MBS). לממלכה מועצת שורא מייעצת בלבד.


סטטוס יחסים עם ישראל: תהליך הנורמליזציה עם ישראל, שלא ברור עד כמה באמת היה אותנטי, נעצר ערב מלחמת חרבות ברזל. עד היום סעודיה התנתה כל חידוש תהליך בהקמת מדינה פלסטינית ובסיום הלחימה בעזה.


משהו נוסף: פרויקט NEOM – אזור פיתוח ענק בצפון-מערב הממלכה הכולל מספר פרויקטים, ובמרכזם "The Line", עיר שתוכננה במקור להשתרע על פני 170 ק"מ ללא כבישים ומכוניות. נכון ל-2026, הפרויקט עובר שינוי מהותי, ובמסגרת סקירה אסטרטגית נבחנת הסבת חלקים מהפרויקט למרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית.



🟢 קטאר (Qatar)


רקע והיסטוריה: חצי אי שהיה תחת חסות בריטית עד 1971. השקיעה את הון הנפט והגז העצום שלה בבניית כוח דיפלומטי, תקשורתי (אל-ג'זירה), השפעה על מערכות פוליטיות בעולם, אירוח אירועי ספורט עולמיים, כחלק מקמפיין עולמי של מיצוב קטאר כ”מדינת על” המסוגלת לשוחח ולגשר עם כל מדינה בעולם.


עיר בירה: דוחה (Doha).


אוכלוסייה: כ-3.05 מיליון נפש.


שלטון: האמיר תמים בן חמד אאל-ת'אני (מאז 2013). קטאר היא מונרכיה חוקתית-למחצה; האמיר מרכז את מרבית הסמכויות, ולצדו מועצה מייעצת (מג'לס א-שורא) הממונה על ידו.


יחסים עם ישראל: אין יחסים דיפלומטיים רשמיים. קטאר שימשה מתווכת בין ישראל לחמאס, אך היחסים נפגעו לאחר התקיפה הישראלית בדוחה (ספטמבר 2025), ולאחר שנחשפו הקשרים של קטאר עם גורמים רשמיים בלשכת ראש הממשלה, בניסיון להשפיע על דעת הקהל ובייחוד על מקבלי ההחלטות בישראל.


משהו נוסף: המדינה בעלת התמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם (כ-126,000 דולר לפי כוח קנייה, נכון ל-2024. לשם השוואה: ארה"ב כ-86,000 דולר וישראל כ-47,000 דולר). קטאר היא גם מארחת המונדיאל (2022) הראשונה בעולם הערבי.



🟢 סומלילנד (Somaliland)


רקע והיסטוריה: הכריזה על עצמאותה מסומליה ב-1991. בניגוד לשכנתה סומליה, היא מבקשת לשמור על דמוקרטיה יציבה, מטבע עצמאי (השילינג הסומלילנדי, שהונהג ב-1994) וצבא מסודר.


עיר בירה: הרגייסה (Hargeisa).


אוכלוסייה: כ-6.2 מיליון נפש. על פי אומדן ממשלת סומלילנד משנת 2024, אם כי לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי מאז 1975 ואומדנים בינלאומיים נמוכים בהרבה.


שלטון: הנשיא עבדירחמאן מוחמד עבדולהי ("אירו"), הנשיא השישי, מכהן מדצמבר 2024. משטר נשיאותי עם פרלמנט דו-קמרי: בית נבחרים ומועצת זקנים שבטית.


יחסים עם ישראל: ב-26 בדצמבר 2025 הכירה ישראל רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית – ההכרה הראשונה ממדינה חברה באו"ם.


משהו נוסף: למרות שהיא אינה חברה באו"ם וטרם זכתה להכרה בינלאומית רחבה,  סומלילנד מתנהלת כמדינה ריבונית לכל דבר ומחזיקה במיקום אסטרטגי על חופו הדרומי של מפרץ עדן, בקרבת מסדרון הים האדום.



🟢 סודן (Sudan)


רקע והיסטוריה: בעבר המדינה הגדולה באפריקה (כיום השלישית בגודלה, אחרי אלג'יריה וקונגו).


עיר בירה: חרטום (Khartoum).


אוכלוסייה: כ-50 מיליון נפש.


‎שלטון: הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהן, יו"ר מועצת הריבונות המעברית ומנהיג דה-פקטו של המדינה. במאי 2025 מונה כאמל אדריס לראש ממשלה. המדינה שרויה במלחמת אזרחים מאז אפריל 2023.


יחסים עם ישראל: לאחר מהפכה עממית שהדיחה את הדיקטטור עומאר אל-בשיר באפריל 2019, החלה ממשלת המעבר בתהליך נורמליזציה עם ישראל. חתמה על הצהרת הסכמי אברהם בינואר 2021. התהליך הוקפא בשל חוסר יציבות פנימית ומלחמת אזרחים.


משהו נוסף: הפירמידות הנוביות – בסודן ישנן כ-255 פירמידות עתיקות, הפרוסות על מספר אתרים ובראשם מרואה, יותר מפי שניים ממספר הפירמידות במצרים השכנה.



🟢 דרום סודן (South Sudan)


רקע והיסטוריה: המדינה הצעירה בעולם. הכריזה על עצמאותה מסודן ב-9 ביולי 2011 לאחר עשורים של מלחמה.


עיר בירה: ג'ובה (Juba).


אוכלוסייה (2024): כ-11.5 מיליון נפש.


‎שלטון: הנשיא סלבה קיר מיארדיט, נשיא מייסד המכהן מאז העצמאות. המדינה פועלת במשטר מעברי על בסיס חוקה מעברית והסכם שלום משנת 2018. בחירות נקבעו לדצמבר 2026.


ישראל הכירה בעצמאותה של דרום סודן למחרת ההכרזה על עצמאותה, ותוך שלושה שבועות הוקמו יחסים דיפלומטיים מלאים. ישראל מקיימת עם דרום סודן קשרים חקלאיים וביטחוניים.


משהו נוסף: ביצת הסאד (The Sudd) – הביצה הגדולה ביותר באפריקה ואחת הביצות הטרופיות הגדולות בעולם, המהווה מערכת אקולוגית ייחודית בלב אפריקה.


🟢 אתיופיה (Ethiopia)


רקע והיסטוריה: אחת המדינות העתיקות בעולם, שלא נכבשה על ידי מעצמה אירופית לאורך זמן (למעט כיבוש איטלקי קצר בשנים 1936–1941).


עיר בירה: אדיס אבבה (Addis Ababa).


אוכלוסייה: כ-130 מיליון נפש על פי הערכת האו"ם (הסוכנות הסטטיסטית האתיופית מעריכה כ-109 מיליון בלבד).


שלטון: רפובליקה פדרלית פרלמנטרית. ראש הממשלה אביי אחמד (מ-2018) הוא ראש הרשות המבצעת. הנשיא טאיי אצקה סלאסי (מ-2024) ממלא תפקיד טקסי. הפרלמנט דו-ביתי.


יחסים עם ישראל: שותפה של ישראל בקרן אפריקה, עם קשרים היסטוריים ותרבותיים עמוקים, אם כי היחסים הדיפלומטיים חוו עליות ומורדות לאורך השנים. מקיימת שיתוף פעולה עם ישראל בנושאי ביטחון, מים וחקלאות.


משהו נוסף: כנסיות לליבלה – 11 כנסיות חצובות בסלע, חלקן מונוליתיות לחלוטין, המהוות מוקד עלייה לרגל לנוצרים אורתודוקסים ואתר מורשת עולמי של אונסק"ו מ-1978.


🟢 תימן (Yemen)


רקע והיסטוריה: ממוקמת בנקודת מפתח בדרום חצי האי ערב. סובלת ממלחמת אזרחים קשה מאז ספטמבר 2014, שפיצלה את המדינה בין השלטון המוכר בינלאומית למורדים הנתמכים על ידי איראן.


עיר בירה: צנעא (Sana'a) – בשליטת המורדים; עדן (Aden) – בירה זמנית של הממשלה המוכרת.


אוכלוסייה: ההערכות נעות בין כ-35 ל-41 מיליון נפש, תלוי במקור; הפערים נובעים מהיעדר מפקד אוכלוסין מהימן בשל מלחמת האזרחים.


שלטון: תימן היא רפובליקה המפוצלת בפועל בין שתי ממשלות – מועצת הנהגה נשיאותית בראשות ראשד אל-עלימי (המוכרת בינלאומית), והמועצה הפוליטית העליונה של החות'ים בראשות מהדי אל-משאט.


יחסים עם ישראל: אין יחסים רשמיים. ישראל פגעה באופן קשה בתימן כתגובה לירי של המורדים החות'ים (אנצאר אללה) על ישראל. בנוסף, ישראל סובלת, כמו מדינות רבות אחרות בעולם, מפגיעה של החות’ים בנתיבי השיט.


משהו נוסף: העיר שיבאם – מכונה "מנהטן של המדבר" (כינוי שטבעה החוקרת הבריטית פרייה סטארק בשנות ה-30 של המאה ה-20) בשל מבניה הגבוהים העתיקים, העשויים מלבני בוץ. רוב המבנים הנוכחיים נבנו לאחר שיטפון הרסני ב-1532 והם בני כ-500 שנה, אך העיר עצמה מאוכלסת ברציפות כבר כ-1,700 שנה. שיבאם הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-1982.


תמונה 1 - מפה מדינית



תמונה 2 - טקס חתימת הסכמי אברהם בבית הלבן. מימין לשמאל: שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר החוץ של ממלכת בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני. מקור: ויקיפידה, הסכמי אברהם. The White House from Washington, DC, Public domain, via Wikimedia Commons


תמונה 3 - נשיא ישראל יצחק הרצוג עם נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד אל-נהיאן באבו דאבי, ינואר 2022. מקור: ויקיפדיה, Abraham Accords Amos Ben Gershom / Government Press Office of Israel




תגובות


Comments

שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page