מפלס המים שלה היה גבוה יותר מים המלח ב-270 מטר(!) - ימת הלשון.
- Nir Topper
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות
ים המלח והכנרת, שני גופי המים המוכרים ביותר בנוף הישראלי, הם למעשה ממשיכיו של אגם רחב הרבה יותר שכיסה בעבר חלקים נרחבים מאזורנו – ימת הלשון.
ימת הלשון הייתה אגם שהתקיים לאורך בקע הירדן החל מלפני כ-70,000 שנים ועד לפני כ-14,000 שנים. בשיאה, לפני כ-26,000 שנים, השתרעה הימה לאורך של כ-230 קילומטרים ברציפות – מאזור הכנרת שבצפון ועד לאזור חצבה שבערבה בדרום. מפלס המים של הימה היה גבוה משמעותית מזה של ים המלח הנוכחי – כ-270 מטר מעליו – והיא השפיעה עמוקות על סביבת החיים של בני האדם ובעלי החיים שחיו באזור באותה תקופה.
אחד השרידים המרתקים שהותירה אחריה ימת הלשון הוא "תצורת הלשון" (המוכרת גם כחוואר הלשון) – סלעי המשקע הייחודיים הנראים כיום היטב לאורך קירות בקעת הירדן וחופי ים המלח, בעיקר באזור מצדה ודרום הבקעה. סלעים אלו בנויים ממשטחים דקיקים של שכבות מתחלפות: שכבות בהירות של מינרל בשם ארגוניט שנשקע בעונה החמה כתוצאה מתהליכים כימיים באגם, ושכבות כהות של חומר סחף שירד בשיטפונות החורף. השכבות הללו מתפקדות כ"שעון אקלים" טבעי, המאפשר לגאולוגים ולחוקרים לקרוא את ההיסטוריה האקלימית של ארץ ישראל שנה אחר שנה, ברמת דיוק שנתית יוצאת דופן.
עם סיום עידן הקרח האחרון, החל מלפני כ-15,000 שנה, הוביל המעבר לאקלים חם ויבש יותר לירידה חדה בכמות המשקעים ובהזנת האגם. כתוצאה מכך החלה הימה להתכווץ בקצב דרמטי — תהליך שהסתיים בהיפרדותה לגופי מים נפרדים. ים המלח, שהתמצב במרכז הבקע, ירש את המליחות הגבוהה שהצטברה בעקבות התאדות מתמשכת של מים ומחסור בהזנה מתחדשת, ואילו הכנרת, שהתקיימה כגוף מים עצמאי כבר לפני ימת הלשון, חזרה לתפקד כאגם מים מתוקים נפרד בצפון.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
--
---
----
איור 1 - ימת הלשון. מקור: Chabacano, CC BY-SA 3.0, via Wikimedia Commons
תמונה 2 - שכבות תצורת חוואר הלשון בנחל פרצים. הקימוט בשכבות נוצר עקב רעידות אדמה. מקור: מאת דקי, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=506660
תמונה 3 - תקריב על שכבות תצורת הלשון. מקור: Shayshal2, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
תמונה 4 - תצורת הלשון באזור מצדה, בסמוך לים המלח.
מקור: עמוד טיול-לסופש-אל-חווארי-מצדה באתר: https://thecar.co.il
תגובות