ירושלים שלה: האישה שחילקה את הקארדו ל-3 והשאירה חותם לדורות

Nir Topper
לפני שעה (1)
זמן קריאה 3 דקות

הנושא המרתק של המאמר התבקש על ידי @Alla Bronfman. מעוניינים שאכתוב על מקום, דמות, אירוע המעניינים אתכןם - כיתבו לי.

דמותה של מליסנדה מלכת ירושלים (1105-1161) מהווה צומת מרכזי בהיסטוריה של המזרח הלטיני (המדינות הצלבניות שהוקמו בלבנט). היא לא הייתה רק רעיית מלך (פולק מאנז'ו), אלא "מלכה שלטת" (Queen Regnant) בזכות עצמה; השליטה הצלבנית הראשונה של ירושלים שסמכותה נבעה מירושה ישירה שהוכרה על ידי האצולה והכנסייה. מליסנדה הוכתרה למלכה בגיל 26 ושלטה בין השנים 1131-1153.

עוצמתה נבעה מחינוך ייחודי שקיבלה מהוריה – אביה בלדווין השני הכשירה כיורשת בהיעדר בנים, ואמה מורפיה תרמה לעיצוב אופייה ורוחניותה. בניגוד למקובל באירופה, מליסנדה שולבה בניהול הממלכה כבר בצעירותה; היא השתתפה במועצת האצילים, חתמה על צווים וב-1129, כשהייתה בת 24, כבר הוכרה רשמית כ"יורשת הממלכה".

נישואיה לפולק מאנז'ו נועדו לספק לממלכה מפקד צבאי מנוסה, אך הם הובילו למאבק כוח חריף לאחר שפולק ניסה למשול לבדו, להדיר את מליסנדה ולהעדיף את האצולה האנז'ווינית (האצילים שהגיעו עמו מחבל אנז'ו שבצרפת) על פני המקומית. המתח הגיע לשיאו ב-1134 במרד של רוזן יאפו, שזכה לתמיכת האצולה והכנסייה במליסנדה נגד פולק. בעקבות התערבות הכנסייה נאלץ פולק להכיר בשלטון המשותף; מאז, לא נקט פולק כל צעד שלטוני בלא ידיעתה ואישורה של מליסנדה.

תקופת שלטונה (1143–1152) הייתה שיא פוליטי שבו עמדה מול איחוד הכוחות המוסלמיים תחת זנגי. נפילת אדסה ב-1144 הניעה אותה לשגר שגרירויות לאירופה בבקשה לסיוע, מה שהוביל למסע הצלב השני. ב-1148 השתתפה במועצת המלחמה; למרות שלפי מקורות מסוימים התנגדה לתקיפת דמשק – שהייתה אז בת ברית נגד השושלת הזנגידית – המצור יצא לפועל. הכישלון בדמשק פגע קשות ביוקרת הממלכה ושותפיה המערביים.

תחת הנהגת מליסנדה חוותה ירושלים "תור זהב" אמנותי ואדריכלי, שהתבטא בפריחת סדנאות כתיבה (סקריפטוריום) ובתי מלאכה דתיים. דוגמה בולטת היא "פסלטר מליסנדה" – כתב יד מאויר המשלב מוטיבים לטיניים, ביזנטיים ואיסלאמיים, ונחשב משיאי האמנות הצלבנית. קודמו גם פרויקטים ששינו את פני העיר, כחזית הכניסה הכפולה לכנסיית הקבר ומבנה ה"קתוליקון", שהושלמו ב-1149. עד היום שרד בגולגותא פסיפס צלבני מהמאה ה-12 – מדליון עליית ישוע לשמיים הנמצא בתקרת הקפלה הפרנציסקנית.

בהמשך התעמתה מליסנדה עם בנה בלדווין השלישי על סמכויות השלטון. ב-1152 המאבק הסלים למלחמה ובלדווין צר על אמו במצודה הנמצאת במתחם מגדל דוד של ימינו. בתיווך הכנסייה היא פרשה לשכם וזכתה לתואר "ליידי של שכם". למרות זאת השפעתה נותרה רבה: ב-1154 השניים התפייסו והיא המשיכה לשמש כיועצת בכירה וכשליטה בפועל בעת שבלדווין יצא למסעות צבאיים.

מורשתה של מליסנדה חקוקה בירושלים עד היום. היא השלימה את איחוד כנסיית הקבר ב-1149, פרויקט אדריכלי מונומנטלי שחיבר את אתרי התפילה המופרדים של הגולגותא והקבר תחת מבנה רומנסקי מאוחד אחד. היא בנתה את כנסיית סנטה אנה המפוארת על שרידי הבזיליקה הביזנטית, והקימה את מנזר סנט לזרוס בבית עניה עבור אחותה איווט. בנוסף, בתקופתה חולק הקארדו הרומי-ביזנטי – שהיה ציר העיר הראשי ורוחבו 22 מטרים – לשלושה שווקים מקורים ומקבילים: שוק הקצבים, שוק הבשמים ושוק הצורפים. ההכנסות מהשווקים הללו יועדו לטובת כנסיית סנטה אנה. שלושת הסמטאות המסחריות הללו מהוות את ליבה המסחרית של העיר העתיקה עד ימינו.

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

Telegram: https://t.me/nirtopper

Whatsapp: https://whatsapp.com/channel/0029VbBAHb54yltQo5wQTd0z

כאדריכלית של זהות הממלכה, השכילה מליסנדה לחבר בין הקהילות הנוצריות השונות וליצור יציבות חברתית. מליסנדה נקברה בכנסיית קבר מרים שבערוץ נחל קדרון בתוך קפלה הסמוכה למקום קבורת אמה מורפיה. את קברה המפואר של מליסנדה ניתן לראות באתר גם בימינו. מליסנדה לא הייתה דמות נשית בודדה בפסגה; היא עמדה במרכזה של שושלת נשים עוצמתיות: החל מאמה, מורפיה ממליטנה, דרך אחיותיה איווט ואליס (נסיכת אנטיוכיה); ועד נכדותיה, המלכות סיבילה ואיזבלה הראשונה. במותה חתמה מליסנדה פרק היסטורי שבו נשים היוו את עמוד השדרה של הריבונות והתרבות בירושלים הצלבנית.

תמנה 1 - הכתרת מליסדנה ופולק - ההכתרה הראשונה שהתקיימה בכנסיית הקבר בירושלים. ציור מהמאה ה-13. מקור: By Unknown author - Images of Queen Melisende - by Sarah Lambert, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=11965283