פולין מסקרנת מאוד ישראלים רבים

ההיסטוריה העגומה המקושרת ליהודים, הקווים הנראים כמקבילים בין תהליכים חברתיים ופוליטיים המתרחשים בישראל ובפולין, והיות פולין מדינה מרכזית ומשפיעה באירופה – כל אלה גורמים לרבים להביט בסקרנות ולנסות להבין מה קורה שם, במזרח.

אני מביא כאן סיכום קצר על הבחירות האחרונות לנשיאות פולין שהתקיימו ממש עכשיו: קצת רקע, מי נבחר, אילו נושאים עמדו על הפרק, ומהן ההשלכות האפשריות – כלפי פנים, וכלפי חוץ.

מקווה שזה ישפוך קצת אור ותחושת יחד, ואנשים לא יצטרכו לשבת בחושך, לבד (הייתי חייב.).

שיטת הממשל בפולין בקצרה

רפובליקה חצי-נשיאותית. לנשיא סמכויות משמעותיות – כולל וטו על חוקים והשפעה על מדיניות החוץ והביטחון. הבחירות לנשיאות מתקיימות בשני סבבים. הממשלה בראשות ראש ממשלה, שנבחר על ידי הפרלמנט, מחזיקה בסמכויות נרחבות בתחום החקיקה, הכלכלה, החינוך ומדיניות הפנים. כאשר הנשיא והממשלה מגיעים ממחנות פוליטיים מנוגדים – כמו במקרה הנוכחי – עלולה להיווצר מתיחות ואף שיתוק פוליטי, בשל היכולת של הנשיא לעכב יוזמות חקיקה או מינויים מרכזיים.

רקע פוליטי מהשנים האחרונות

בשנים 2015–2023 שלטה בפולין מפלגת "חוק וצדק" (PiS), ימין שמרני ולאומני שהוביל מהלך מקיף של שינוי המערכת הפוליטית והמשפטית במדינה. תחת הנהגתה בוצעו רפורמות עמוקות שהחלישו את עצמאות מערכת המשפט, הגבילו את חופש העיתונות והרחיבו את השפעת המדינה על כלי התקשורת הציבוריים. במקביל, הממשלה קידמה חוקים מגבילים בנושאי הפלות, זכויות להט"ב והגירה, תוך שימוש ברטוריקה דתית-פטריוטית. מדיניות זו הובילה למתיחות גוברת עם האיחוד האירופי – כולל הקפאת מענקי סיוע ומאבקים משפטיים על שלטון החוק.

הקשר הפוליטי

לאחר 8 שנות שלטון ימין שמרני (PiS), הקואליציה הליברלית בראשות דונלד טוסק חזרה לשלטון ב-2023. אך הנשיא הקודם, אנדז'יי דודה, המשיך לקדם קו לאומני, שמרן ואנטי-ליברלי.

הבחירות לנשיאות של 2025

שני מועמדים עיקריים:

* רפאל צ'אסקובסקי – ליברלי, ראש עיריית ורשה, בעד זכויות מיעוטים וחיזוק הקשרים עם האיחוד האירופי.

* קרול נברוצקי – לאומן בן 42, שמרן בוטה, מקורב לימין האמריקאי ולרטוריקה אנטי-להט"ב, אנטי-ביקורתית כלפי העבר, ומקדם אתוס קתולי-פטריוטי.

ניצחון דחוק לנברוצקי – עם 50.89% מהקולות.

הנושאים הבוערים בבחירות

* שלטון החוק ומערכת המשפט (עימות מתקרב בין הנשיא לממשלה)

* יחסי פולין-האיחוד האירופי (צפויה הרעה ביחסים)

* יחס כלפי אוקראינה (פחות תמיכה, יותר הסתייגות)

* שאלות זהות: זכויות נשים, להט"ב, חופש ביטוי, זיכרון השואה

ומה לגבי ישראל ויהודים?

נברוצקי מזוהה עם קו בעייתי בכל הנוגע להיסטוריה של השואה – מתנגד לחקירה ביקורתית על אחריות פולנית. קשה מאוד לדייק בהערכות לגבי אופי הקשר עם ישראל, אבל יש שמעריכים כי צפויה אווירה פחות פתוחה לקשר עם הקהילות היהודיות ועם מדינת ישראל.

מה המשמעות?

פולין עומדת לפני עימות פנימי בין נשיא שמרן לממשלה ליברלית. שיתוק פוליטי אפשרי. יחסים עם אירופה – בסכנה. ויחסי פולין-ישראל? שוב, קשה מאוד לדייק בהערכות כי העבר המורכב מול היהודים משפיע גם על העתיד, אבל קיים החשש כי היחסים מול ישראל יידרדרו, יש החוששים אף מקפאון.

לסיכום

פולין היא מקרה בוחן מרתק למאבק בין דמוקרטיה ליברלית לשמרנות לאומית. יש קווי דמיון (וגם הבדלים חשובים) למה שמתחולל אצלנו.

וזה עוד לפני שדיברנו על שואה, מוסר קולקטיבי ופרשנויות היסטוריות.

כדאי להכיר מה קורה שם, אשמח לעדכן מדי פעם.

מקוה שעכשיו קצת יותר ברור.

תמונה: הנשיא הנבחר, נברוצקי, שני מימין, מיד לאחר ההכרזה על ניצחונו בבחירות.

Presidential candidate Karol Nawrocki, a conservative historian backed by the right-wing Law and Justice party, second right, greets supporters at his headquarters after the presidential election runoff in Warsaw, Poland, Sunday, June 1, 2025. (AP Photo/Czarek Sokolowski)