גם אם ממש אשתדל - לא אצליח להגזים בחשיבות האבן הזאת להסטוריה האנושית
- Nir Topper
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בקיץ של שנת 1799, במהלך מסע הכיבוש של נפוליאון במצרים, התגלתה בעיר ראשיד (רוזטה) אבן גרנודיוריט כהה שעתידה הייתה לפצח את אחת התעלומות הגדולות של ההיסטוריה האנושית, ובזווית הקטנה שלנו — לחולל מהפכה בהבנת ההיסטוריה של ארץ ישראל. האבן, שנודעה בשם "אבן רוזטה", נשאה עליה צו פוליטי מהמאה ה-2 לפנה"ס, אך ייחודה ההיסטורי נבע מכך שהצו נחרט בשלוש שפות: יוונית עתיקה, כתב דמוטי (מצרי יומיומי) וכתב חרטומים (הירוגליפים) מצרי.
היות והיוונית העתיקה הייתה שפה מוכרת היטב לחוקרים, הטקסט היווני שימש כמפתח שאפשר בסופו של דבר, בשנת 1822, לפענח את הכתב המצרי העתיק שעמד עד אז כאניגמה מוחלטת. כדי להבהיר את חשיבותה של אבן הרוזטה אומר זאת כך: עד גילויה, כל הסימונים, הצורות, הקווים, הדמויות, החיות והאותיות שנחרטו על טיט ועל אבנים במצרים — מאז ראשית הכתיבה המצרית בסוף האלף הרביעי לפנה"ס ועד לתקופה ההלניסטית — לא היו מובנים כלל לחוקרים.
במבט ראשון, גילוי מצרי זה נראה מנותק מארץ ישראל, אך המציאות ההיסטורית קושרת ביניהם בעבותות. במשך אלפי שנים, ובעיקר במהלך האלף השני לפנה"ס, האימפריה המצרית הייתה המעצמה האזורית הדומיננטית במזרח התיכון. כנען, על עריה ותושביה, הייתה נתונה להשפעה מדינית ותרבותית עמוקה של מצרים, ולעיתים גם לשלטון ישיר עליה. עד לפיענוח אבן רוזטה, ההיסטוריונים והארכיאולוגים של ארץ ישראל נשענו בעיקר על טקסטים מקראיים, על ממצאים חומריים, ועל מקורות כתובים בשפות שניתן היה לקרוא (כגון כתב היתדות האכדי של אגרות אל-עמארנה).
היכולת לקרוא את כתב החרטומים פתחה לפתע את השער לארכיונים, למקדשים ולמצבות הניצחון של מצרים העתיקה, ואלו התבררו כמלאים בדיווחים על הנעשה בארץ ישראל. בזכות פיענוח האבן, יכלו החוקרים לקרוא את תיאוריו המפורטים של פרעה תחותמס השלישי על קרב מגידו במאה ה-15 לפנה"ס – הקרב הראשון בהיסטוריה שנותר ממנו תיאור טקטי מפורט. הם יכלו לקרוא ולזהות את "מצבת מרנפתח" המפורסמת מסוף המאה ה-13 לפנה"ס, המכילה את האזכור החוץ-מקראי הקדום ביותר בהיסטוריה לשם "ישראל". בנוסף, נחשפו רשימות ארוכות של עשרות ערים ארץ-ישראליות שנכבשו במסעות צבאיים, דוגמת מסעו של פרעה שישק (שושנק הראשון) במאה העשירית לפנה"ס, אירוע המקביל לתיאור המופיע בתנ"ך.
לאחר תבוסת הכוחות הצרפתיים במצרים ב-1801, נמסרה האבן לידיים בריטיות, תחת הסכם הכניעה של אלכסנדריה. האבן הועברה ממצרים ללונדון, שם היא מוצגת מאז 1802 במוזיאון הבריטי. זהו המוצג שזכה למספר הביקורים הגדול ביותר במוזיאון.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
--
---
----
תמונה 1 - אבן רוזטה במו\יאון הבריטי. מקור: By © Hans Hillewaert, CC BY-SA 4.0
תמונה 2 - שחזור אפשרי לאסטלה המקורית. מקור: By Captmondo CC BY-SA 3.0
תמונה 3 - טבלת התווים הפונטיים הדמוטיים ומקבילים הקופטיים, מאת יוהאן דויד אקרבאלד (1802).
תמונה 4 - טבלת התווים הפונטיים בכתב החרטומים עם מקבילים הדמוטיים והקופטיים, מאת שמפוליון (1822).
תמונה 5 - פסלו של ג'וזף קוסות' (Joseph Kosuth), העתק ענק של אבן רוזטה בפיז'אק (Figeac), עיר הולדתו של שמפוליון בצרפת. ז'אן-פרנסואה שמפוליון (בצרפתית: Jean-François Champollion), שנולד בשנת 1790 בעיר פיז'אק בצרפת, היה פילולוג, היסטוריון ואגיפטולוג צרפתי שהתפרסם בזכות תרומתו לפענוח אבן רוזטה ובמיוחד כתב החרטומים המצרי. עבודתו פתחה את הדרך למדע האגיפטולוגיה המודרנית.
תמנה 6 - צילום של כיכר בעיר רוזטה שבה שוכן העתק של אבן רוזטה. מקור: By Original uploader was The Egyptian at en.wikipedia - Transfered from en.wikipedia, CC BY-SA 3.0
תגובות