השבוע של ה-13 ביולי

"העבר לעולם אינו מת. הוא אפילו לא עבר" - וויליאם פוקנר

כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון (15 ביולי 1099) ב-15 ביולי 1099, לאחר מצור קשה, פרצו הצלבנים לירושלים וכבשו אותה מידי השלטון הפאטימי. כיבוש זה לווה בטבח נרחב בתושבי העיר המוסלמים והיהודים, וסימן את הקמת ממלכת ירושלים הצלבנית.

מחשבה: מלחמות דת אפיינו את מה שנתפש כ”האדמה הקדושה” - Terra Sancta - במשך אלפי שנות היסטוריה. בכל פעם גורם אחר הרגשי שהוא חייב לשחרר את האדמה הקדושה מידי מי שמחללים אותה. האם הציונות החליפה את מלחמות הדת במלחמת לאומיות? או שמא לאומיות זו הדת החדשה בעולם וגם הציונות היא למעשה מלחמת דת?

הרחבה: המצור על ירושלים וכיבושה על ידי הצלבנים בשנת 1099 - ויקיפדיה

תמונה: מצור ירושלים בשנת 1099 על ידי הצלבנים, ציור משנת 1847

קרב עכו (המלחמה המצרית-עות'מאנית) (13 ביולי 1832) קרב עכו היה חלק מהמלחמה המצרית-עות'מאנית, במהלכה כוחותיו של אבראהים פאשא ממצרים הטילו מצור על עכו וכבשו אותה מידי האימפריה העות'מאנית. כיבוש עכו סימל את התפשטות השליטה המצרית בארץ ישראל ובסוריה. השלטון המצרי בארץ ישראל נמשך כעשר שנים, מ-1831 עד ראשית 1841. חולשתה הכללית של האימפריה העות'מאנית, שזכתה לכינוי "האיש החולה של אירופה" ("האיש החולה על הבוספורוס" בגרסה אחרת), התבטאה גם בחוסר יכולתה להתמודד לבדה עם מוחמד עלי. האימפריה העות'מאנית חזרה לשלוט באזור בשנת 1840, בסיוע המעצמות האירופיות: בעיקר בריטניה, וגם אוסטריה, פרוסיה ורוסיה, שאילצו את המצרים לסגת. התערבות זו חייבה את האימפריה העות’מאנית הדועכת לבצע שינויים מהפכניים, שנודעו כ"תנזימאת" (Tanzimat), שנועדו למודרניזציה וריכוזיות של הממשל, הצבא, הכלכלה ומערכות המשפט, וכן להשוואת זכויות בין כלל נתיני האימפריה, כולל לא-מוסלמים.

מחשבה: המאה ה-19 היא המפתח להבנת המציאות המזרח תיכונית (והעולמית) של ימינו. עם הגילויים וההתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו לשינוי העולם כפי שהיה מוכר עד אז; הטלגרף, הרכבת, אוניות הקיטור, החשמל, החלו המעצמות הגדולות של אותה הצקוםה לגלות עניין בארץ הקודש - כנקודה אסטרגטית דרמטית למעבר והובלת סחורות, נפט, ועוד, וכן כמקור דתי, היסטורי, ארכיאולוגי, כחלק מזהותן שלהן. העדויות לכך היא הנוכחות המאסיבית של אותן המעצמות עד היום בירושלים ובמרחב בכלל; “מגרש הרוסים”, אכסניות לעולי רגל, בתי חולים, קונסוליות, בתי דואר ממלכתיים, ועוד. השינויים בכוחות האזוריים בעבר ממשיכים להדהד במאבקי שליטה והשפעה במזרח התיכון עד היום.

הרחבה: המאה ה-19 - ויקיפדיה

תמונה: מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום

פרשת אקסודוס – אוניית המעפילים "אקסודוס 1947" מגיעה לחופי ארץ ישראל (18 ביולי 1947) ב-18 ביולי 1947, אוניית המעפילים "אקסודוס 1947", שהובילה 4,515 ניצולי שואה, הגיעה לחופי ארץ ישראל לאחר שנתפסה על ידי הבריטים. המאבק על סיפונה והחזרת המעפילים לאירופה עוררו הד עולמי והשפיעו רבות על דעת הקהל הבינלאומית בנוגע למאבק להקמת מדינת ישראל.

מחשבה: מאבקים הומניטריים ופוליטיים על זכותם של פליטים למצוא מקלט ממשיכים לעורר דילמות מוסריות וחברתיות. אחד ההבדלים הגדולים בין הפליטים היהודים שביקשו להגיע אל חופי ישראל אז לבין כל מצב פליטים אחר בעולם הוא שהפליטים היהודים אז ביקשו להגיע אל מה שהם ראו כאדמתם וכארצם, ונמנעה מהם השאיפה הזאת על ידי גורם זר ששלט באזור (הבריטים).

הרחבה: אניית המעפילים אקסודוס - ויקיפדיה

תמונה: האניה אקסודוס בנמל חיפה

פרויקט אפולו-סויוז – שיתוף הפעולה הבינלאומי הראשון בחלל (17 ביולי 1975) ב-17 ביולי 1975, התחברו בחלל החללית האמריקאית אפולו והחללית הסובייטית סויוז. פרויקט משותף זה, שהתרחש בעיצומה של המלחמה הקרה, סימל תקווה לשיתוף פעולה בינלאומי. המיזם היה תוכנית החלל המשותפת הראשונה לארצות הברית וברית המועצות. התוכנית כללה את שיגורן של שתי חלליות, חללית אפולו אמריקאית וחללית סויוז סובייטית, ששוגרו שתיהן ב־15 ביולי 1975, אפולו ממרכז החלל קנדי שבפלורידה וסויוז מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, ואשר נפגשו בחלל ועגנו אחת בשנייה. בעודם בחלל ביצעו שתי החלליות וצוותיהן ניסויים משותפים, וצוותי החלליות החליפו ביניהם מתנות וסעדו יחד.

מחשבה: האם היום אנחנו יותר אופטימיים או פסימיים לגבי אפשרותשיתופי פעולה לטובת האנושות בין המעצמות הגדולות?

הרחבה: אפולו-סויוז - ויקיפדיה

תמונה: משמאל לימין: סלייטון, סטאפורד, ברנד, לאונוב וקובסוב

פתיחת האולימפיאדה במוסקבה (חרם המערב) (19 ביולי 1980) ב-19 ביולי 1980, נפתחה האולימפיאדה ה-22 במוסקבה, בירת ברית המועצות. אולימפיאדה זו זכורה בעיקר בשל החרם הנרחב שהטילו עליה מדינות המערב, בהובלת ארה"ב, במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן.

מחשבה: מה ההבדל בין פלישת ברית המועצות לשער לאפגניסטן אז, לבין פלישת ארה"ב לעיראק בשנת 2003, למשל? האם הכלזה עניין של פוזיציה ושל אינטרסים? האם הכל ציני ביחסים בינלאומיים או שיש גם אידיאלים וחזון ואמת בתוך המערכת הכאוטית העולמית?

הרחבה: אולימפיאדת מוסקבה 1980 - ויקיפדיה

תמונה: נאדיה קומנץ'

פסטיבל קולנוע בינלאומי חדש נפתח בירושלים (17 ביולי 2025) פסטיבל הקולנוע ירושלים (או בשמו הנפוץ פסטיבל ירושלים) הוא פסטיבל קולנוע בינלאומי הנערך מדי שנה בירושלים. הפסטיבל נוסד ביולי 1984 ומאז הפך לאירוע מרכזי בישראל ליוצרי קולנוע ושוחריו. מדי קיץ, במהלך עשרה ימים מוקרנים בפסטיבל למעלה מ-200 סרטים מכ-60 מדינות, לצד מגוון אירועים, סדנאות מקצועיות ומפגשים עם יוצרים ידועים (מקור תוכן: ויקיפדיה)

מחשבה: האם באמת, כמו במחשבה אידילית, יצירה אמנותית ואירועי תרבות יכולים לשמש כגשרים להבנה הדדית? או שמא להפגנת נרטיב כמונולוג ויצירת הקצנה?

הרחבה: מידע על הפסטיבל, על הסרטים ולרכישת כרטיסים - אתר הפסטיבל