דרמה, הנדסה ופוליטיקה: מה באמת הופך את אתרי המורשת של ישראל ל"נחלת האנושות"?

מצדה, העיר הלבנה בתל אביב, הגנים הבהאים - מה בעצם הופך אותם ל"אתרי מורשת עולמית"? התשובה היא לא רק יופי או היסטוריה, אלא מושג משפטי מרתק שנקרא "ערך אוניברסלי יוצא דופן" (OUV - Outstanding Universal Value). תשעת האתרים הישראליים שהוכרו עד כה על ידי אונסק"ו ( UNESCO - United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization) לא שייכים רק לנו – הם הוכרו רשמית כנכס של המין האנושי כולו. מהמפגש הנדיר בין האדם הניאנדרטלי להומו-סאפיינס במערות הכרמל לפני מאות אלפי שנים, ועד לתכנון העירוני המודרניסטי של תל אביב – ישראל היא מעצמת מורשת בקנה מידה עולמי, היושבת על צומת דרכים בין-יבשתי של תרבויות.

תשעת האתרים בישראל המוכרים על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית לפי סדר כרונולוגי של ההכרה בהם:

1. מצדה (2001)

2. עיר העתיקה בעכו (2001)

3. העיר הלבנה בתל אביב (2003)

4. התלים המקראיים - מגידו, חצור ובאר שבע (2005)

5. דרך הבשמים - ערי המדבר בנגב (2005)

6. המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי (2008)

7. מערות נחל מערות (2012)

8. מערות מרשה ובית גוברין (2014)

9. נקרופוליס בית שערים (2015)

יש 18 אתרים ברשימת המועמדים של ישראל, כולל קיסריה, תמנע וים הכנרת.

הדרך להכרזה היא מסע בירוקרטי ומקצועי מפרך שנמשך שנים. זה לא מספיק שיש לנו אתר יפה; המדינה צריכה להוכיח בתיק מועמדות עב-כרס שהאתר עומד בקריטריונים נוקשים של אותנטיות ושלמות ובעל חשיבות הסטורית לאנושות כולה וככזה שחשוב לשמר את המסורת העולמית הטמונה באותו האתר. קחו למשל את התלים המקראיים (חצור, מגידו ובאר שבע). הם לא נבחרו רק בגלל הסיפור התנ"כי, אלא בזכות ההנדסה: מערכות המים התת-קרקעיות המתוחכמות שחצבו תושבי אותם תלים כדי לשרוד מצור, מהוות פלא טכנולוגי של העת העתיקה. באותו אופן, ערי המדבר בנגב (כמו עבדת וממשית) זכו להכרה בזכות היכולת הנבטית המופלאה "להפריח את השממה" באמצעות חקלאות נגר וסכרים במקום שבו יורדים פחות מ-100 מ"מ גשם בשנה.

אחד הדברים המרתקים ביותר הוא האופן שבו האתרים בישראל מספרים סיפור של שכבות וגלגולים. עכו העתיקה היא דוגמה מושלמת לכך: זוהי העיר היחידה בעולם שמשמרת עיר צלבנית שלמה (רחובות, אולמות אבירים ומנהרות) הקפואה בזמן מתחת למפלס הרחוב של עיר עות'מאנית חיה ותוססת. גם בית שערים בגליל מספר סיפור של תחייה – בית הקברות היהודי המפואר הזה הוא עדות מוחשית להתאוששות העם היהודי לאחר חורבן בית שני ומרד בר כוכבא, תוך שילוב מפתיע של סמלים יהודיים עם אומנות יוונית-רומית.

אבל היהלום שבכתר, מבחינת הדרמה האנושית, הוא ללא ספק מצדה. אונסק"ו הכיר במצדה לא בגלל המיתוס של המאבק, אלא בזכות הארכיטקטורה הרומית המרהיבה של ארמון הורדוס ה"תלוי" על הצוק. מעבר לכך, סביב ההר משתרעת מערכת המצור הרומית השלמה והשמורה ביותר בעולם. באקלים היבש של מדבר יהודה, מחנות הלגיון העשירי וסוללת המצור נותרו כמעט כפי שהיו במאה הראשונה לספירה, מה שמאפשר לחוקרים ללמוד על הטקטיקה הרומית טוב יותר מאשר ברומא עצמה.

אי אפשר לדבר על אונסק"ו וישראל בלי להזכיר את הפיל שבחדר – הפוליטיקה. קיים מתח מתמיד בין הדרג המקצועי, שמעריך מאוד את רמת השימור והניהול של רשות הטבע והגנים בישראל, לבין הזירה הדיפלומטית הסוערת. החלטות פוליטיות, כמו קבלת הרשות הפלסטינית כמדינה חברה והחלטות הנוגעות לירושלים, הובילו בסופו של דבר לפרישת ישראל וארה"ב מהארגון ב-2019 מתוך טענות על יחס חד-צדדי של הארגון כלפי ישראל. למרות זאת, ישראל נותרה חתומה על אמנת המורשת העולמית וממשיכה להיות מחויבת לשמור על האתרים הללו, מתוך הבנה שהם גדולים יותר מכל סכסוך רגעי.

כל אתר כזה הוא פיסה בפאזל של ההיסטוריה האנושית. ה"עיר הלבנה" של תל אביב, למשל, אינה סתם אוסף של בנייני באוהאוס, אלא מעבדה חיה של התאמת האדריכלות האירופאית לאקלים הים-תיכוני (חלונות צרים, מרפסות מאווררות). מערות מרשה ובית גוברין מדגימות "עיר מתחת לעיר" שנוצרה מתוך ניצול חכם של המסלע המקומי. העושר הזה, המרוכז בתא שטח כל כך קטן כמו ישראל, הוא חסר תקדים.

בפעם הבאה שאתם מטיילים בצפון, במדבר או במרכז, תזכרו שאתם דורכים על אבנים שמספרות את הסיפור של כולנו, כאנושות. אלו לא רק "עתיקות", אלא עדויות לרוח האדם, ליצירתיות, לאמונה וליכולת ההישרדות. המורשת העולמית נמצאת ממש כאן, כמעט בכל מקום בו נבקר בישראל.

תמונה 1: דגם המשחזר את הארמון הצפוני של הורדוס במצדה. מקור התמונה: ויקיפידה

מאת Berthold Werner - נוצר על־ידי מעלה היצירה, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=6033981

תמנה 2: שרידי מחנה F של הלגיון העשירי למרגלות מצדה. מקור תמונה: ויקיפדיה. מאת Original uploader was DE.MOLAI at it.wikipedia - Originally from it.wikipedia; description page is/was here., נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2109116

תמונה 3: קבוצת המחנות הראשונה. מחנה A משוקם בחלקו, בסמוך לרכבל. מגדל שמירה ושער בדייק בסמוך למחנה B. מקור תמונה: ויקיפדיה. Kat Sniffen from Cambridge, MA

תמונה 4: העיר הלבנה, תל אביב. מקור תמונה: ניר טופר.

תמנה 5: העיר הלבנה, תל אביב. מקור תמונה: ניר טופר

#ניר_טופר #מורה_דרך #אונסק"ו #מורשת_עולמית #ארכיאולוגיה #היסטוריה #ישראל #טיולים #תרבות #שימור #UNESCO #WorldHeritage