"מאיפה זה הגיע?" - והפעם: מה מקור השם: יקנעם
- Nir Topper
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 3 דקות
יקנעם היא אחת הערים העתיקות והמרתקות בארץ ישראל, ששמה שרד אלפי שנים. משמעות השם מורכבת ככל הנראה מהחיבור בין השורש ק.נ.ה (קניין, רכישה) או מהמילה "יקון" (יקום, יתבסס) לבין המילה "עם", כלומר – המקום שבו העם מתבסס, רוכש נחלה או מתעצם כלכלית. העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית מובהקת: למרגלות הכרמל, בפתח עמק יזרעאל ועל אם דרך המסחר ההיסטורית. האזכור הראשון של השם לא מופיע במקרא, אלא דווקא ברשימות הכיבוש של פרעה תחותמס השלישי מלך מצרים (מהמאה ה-15 לפנה"ס). רק לאחר מכן היא מוזכרת בספר יהושע כעיר כנענית חשובה שנכבשה על ידי בני ישראל ("מֶלֶךְ יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד"), ובהמשך מפורטת כעיר שניתנה לכוהנים משבט לוי.
הזיהוי של מיקום יקנעם העתיקה בעת החדשה התאפשר הודות להשתמרות מרתקת של שמה. התל המקומי נקרא בערבית "תל קמון" (Tell Qamun) – שם שנחשב לשיבוש של השם העברי המקורי. חוקרי ארץ ישראל, ובהם אדוארד רובינסון במחצית המאה ה-19, עקבו אחר שרשרת גלגולי השם לאורך ההיסטוריה: מהצורה "קמונה" שבה הוזכר האתר באונומסטיקון של אוסביוס (המאה ה-3 לספירה), דרך השם הערבי "קיימון" (Qaymun) שנשתמר לאחר הכיבוש המוסלמי, ועד לשם הצלבני "קיימונט" (Caymont) – שם שנוצר מתוך אטימולוגיה עממית שקישרה את הצליל הערבי למסורת על "הר קין" (Cain Mons). השתמרות הגרעין הצלילי של השם בפי תושבי המקום לאורך הדורות, בשילוב ההתאמה הגיאוגרפית המדויקת לתיאורי המקרא, אישרו את זהות האתר.
בעת החדשה, השם ההיסטורי זכה לתחייה בזכות המפעל הציוני. בשנת 1934 רכשה חברת הכשרת היישוב בהנהלתו של יהושע חנקין כ-20,000 דונם בסביבת תל יקנעם, בעיקר ממשפחת סורסוק הלבנונית, ובשנת 1935 הוקמה על האדמות מושבה חקלאית חדשה שנקראה בשם המקראי העתיק – ביטוי לחיבור המחודש של המתיישבים לאדמה ההיסטורית בעמק יזרעאל. בשנים שלאחר קום המדינה, במהלך גלי העלייה הגדולים, הוקמה ביולי 1950 מעברה בסמוך למושבה, במעלה ההר, שקלטה בתחילה 250 משפחות עולים ומאוחר יותר מאות משפחות נוספות. המעברה הפכה בהדרגה לשיכוני קבע, ובשנת 1967 נפרדו השיכונים מהמושבה החקלאית והפכו למועצה מקומית עצמאית בשם "יקנעם עילית", שהוכרזה כעיר בשנת 2006 והתפתחה למוקד התיישבות מודרני ולמרכז הייטק משמעותי.
כיום, יקנעם עילית (שהוכרזה כעיר בדצמבר 2006) היא דוגמה מרשימה להתפתחות עירונית בישראל: ממעברת עולים צנועה בשנות ה-50, שסבלה מאבטלה ומבידוד, היא הפכה למרכז כלכלי וטכנולוגי משמעותי. העיר מונה כ-25,000 תושבים ומוכרת כ"כפר הסטארט-אפ" (Startup Village) של ישראל. בפארק התעשייה שלה פועלות כ-120 חברות הייטק, ביניהן חברות בינלאומיות מובילות בתחומי המכשור הרפואי, הביוטכנולוגיה והאלקטרוניקה, והמחזור השנתי של הפארק מוערך בכ-3 מיליארד דולר. השילוב של תעשייה עתירת ידע בלב סביבה ירוקה – העיר גובלת במרחב הביוספרי רמות מנשה, שהוכר על ידי אונסק"ו ב-2011 – מעניק לה אופי ייחודי של צמיחה בת-קיימא. כך הפכה יקנעם לסמל של חדשנות ושגשוג, המשקף בדרכו את ההתבססות וההתחדשות שליוו את המקום הזה מאז ימי קדם.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
--
---
----
תמונה 1 - יקנעם המעברה, 1952.
מקור: Israeli GPO photographer, Public domain, via Wikimedia Commons
תמונה 2 - בנייני חברות Melanox ו-Given בפארק ההייטק של יקנעם.
מקור: By Yaakov - Own work, CC BY-SA 3.0
תמונה 3 - בניין Nvidia, פארק ההייטק, יקנעם. מקור:
By Amir Shtanger - Own work, CC BY-SA 4.0
תמונה 4 - שרידי הכנסייה הצלבנית, תל יקנעם.
מקור: By Bukvoed - CC BY 3.0, commons wikimedia
תמונה 5 - תל יקנעם תצפית מקרן הכרמל מימין לתל בתי יקנעם עלית משמאל בתי המושבה יקנעם.
מקור: By Hanay, CC BY-SA 3.0, commons wikimedia
תמונה 6 - מיקום יקנעם במרחב. מקור: Google Maps
תגובות