הקרב על הקול: כשזכות הבחירה לנשים כמעט פירקה את היישוב היהודי
- Nir Topper
- לפני 11 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
19 באפריל 1920 (א' באייר תר"פ) מסמל את אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בהתגבשות המערכת הפוליטית של היישוב היהודי בארץ ישראל: הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים. הבחירות האלה היו ביטוי עמוק לרצון הלאומי להקמת אוטונומיה לאומית ערב כינונו הרשמי של המנדט הבריטי. הבחירות לאספת הנבחרים היו הבחירות הכלליות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו בקרב תושבי היישוב היהודי בארץ ישראל, לגוף שייצג אותם בלבד — בניגוד לקונגרס הציוני שהיה גוף עולמי, שביקש לייצג את היהודים בעולם, ולא רק את תושבי ארץ ישראל, ובניגוד לאספה המכוננת של נציגי היישוב (1918), שהיו כינוסים של נציגים שנבחרו מתוך מעגל מצומצם או מונו, ולא בחירות כלליות דמוקרטיות פתוחות לכלל הציבור היהודי בארץ.
המציאות הגאופוליטית באותה עת הייתה טעונה ומורכבת, כאשר ארץ ישראל עברה מידי האימפריה העות'מאנית לממשל צבאי בריטי (עוד בטרם קיבלה בריטניה את המנדט על הארץ). הבחירות נערכו בדיוק ביום שבו נפתחה ועידת סן רמו, שבה נקבע גורל האזור והמנדט לניהול הארץ יוענק לבריטניה, תוך שילוב הצהרת בלפור כמסמך מחייב במסגרת המשפט הבינלאומי. כל זאת קרה בצל מאורעות דמים: כשבעה שבועות לאחר נפילת תל חי ושבועיים בלבד לאחר פרעות תר"פ בירושלים, אירועים שחיזקו ביישוב את ההבנה כי יש צורך דחוף במוסד פוליטי מייצג שיאחד את פלגי היישוב.
אספת הנבחרים הוקמה כמוסד הנבחר העליון של "כנסת ישראל", הארגון הכללי המייצג של יהודי ארץ ישראל, שהיווה את המסגרת האוטונומית שנועדה לספק ייצוג מאוחד מול הבריטים. מהאספה נבחר "הוועד הלאומי" – הגוף המבצע שניהל באופן שוטף את ענייני היישוב כמעין ממשלה בדרך. המבנה המוסדי הזה, שכלל גם את מועצת הרבנות הראשית וקהילות מקומיות, יצר למעשה "מדינה בתוך מדינה" והיווה את הביטוי הבולט ביותר בארץ ישראל לשלטון עצמי יהודי נבחר.
אחד המאבקים האידיאולוגיים העמוקים ביותר שליוו את המערכת היה על זכות הבחירה לנשים. "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בא"י", שהוקמה בשנת 1919, נאבקה מול התנגדות נחרצת של הציבור החרדי וחלק מהמנהיגות הרבנית (כמו הרב קוק), שראו בכך פגיעה ביסודות הדת. המחלוקת הובילה לכך שהחרדים בירושלים ערכו בחירות נפרדות לגברים בלבד כשבועיים לאחר המועד הכללי, ב-3 במאי 1920. עם זאת, כבר במושב השלישי של אספת הנבחרים הראשונה אושר עיקרון השוויון בבחירות לאיש ולאישה, ובשנת 1926 הכירה אספת הנבחרים השנייה בשוויון זכויות מלא לנשים בכל ענפי החיים האזרחיים, המדיניים והכלכליים.
המפה הפוליטית של 1920 הייתה מפוצלת ל-20 רשימות וייצגה פרדוקסים מרתקים וסגנון פוליטי סוער. דוגמה בולטת היא הצבתו של זאב ז'בוטינסקי, שעמד בראש כוחות ההגנה בירושלים, בראש רשימת "אחדות העבודה" כאות הזדהות בעת שהיה עצור בידי הבריטים ונידון ל-15 שנות עבודת פרך (שהומר מאוחר יותר לשנת מאסר) על תפקידו בהגנת העיר. מנגד, דמויות כמו מאיר דיזנגוף ביטאו חשש עמוק מהשתלטות השמאל על היישוב, ויכוחים שהניחו את היסודות ליריבויות המרות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית לעשורים הבאים.
👈 הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש.
היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
אספת הנבחרים הראשונה, שהוגדרה כ"אמה הורתה של הכנסת", קבעה את דפוסי היסוד של הדמוקרטיה בישראל, ובראשם שיטת הבחירות היחסית, שיטה המרחיבה את הייצוג של קבוצות שונות באוכלוסייה. היכולת לקיים הליך דמוקרטי בצל מאורעות תר"פ ובתקופת אי-ודאות שלטונית הוכיחה את האחריות הלאומית של היישוב והפכה את החזון של הצהרת בלפור לחזון שניתן היה, בזהירות מאוד, להאמין בו.
תמונה 1 - בת העדה האשכנזית בירושלים מוזהרת מלקחת חלק ב"בחירות הטמאות" - כרוז שנתלה ברחבי ירושלים. מקור: הארכיון הציוני המרכזי (KRU\107) http://www.zionistarchives.org.il/ATTHECZA/Pages/Suffrage.aspx
תמונה 2 - ועד העיר לקהילת האשכנזים מתריע מפני השתתפות בבחירות בהשתתפות נשים. מקור: הארכיון הציוני המרכזי (KRU\20895) http://www.zionistarchives.org.il/ATTHECZA/Pages/Suffrage.aspx
תמנה 3 - תקנון התאחדות נשים לשיוויון זכויות בארץ ישראל. "הצירות תדרושנה שיוויון לאישה העברייה בחיים המשפחתיים, האזרחיים המדיניים והכלכליים, והשתתפות האשה בעיצוב דמות המולדת על ידי שיתופה במוסדותנו הלאומיים. מקור: הארכיון הציוני המרכזי (J75\24) http://www.zionistarchives.org.il/ATTHECZA/Pages/Suffrage.aspx
👈 הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש.
היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
--
---
----
תגובות