הצינור והסוד: על המהפכן שקבע שהמים שייכים לציבור והאיש שפתח את שערי אירופה
- Nir Topper
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
הקמת מדינת ישראל נשעה על שילוב בין פיתוח תשתיות אזרחיות למערך ביטחוני-מבצעי. לצד המנהיגות המדינית, פעלו דמויות מפתח שעיצבו את המציאות בשטח. 2 דמויות כאלה, שאת סיפורן אני מבקש להביא כאן, הם שמחה בלאס ושאול אביגור. בלאס, מהנדס ומומחה מים, היה ממייסדי "מקורות" ותה"ל ומתכנן "המוביל הארצי", ובכך הניח את התשתית למשק המים הלאומי. אביגור, שפעל בחשאי, הקים את הש"י (בסיס קהילת המודיעין) ואת תע"ש, וניהל את מפעל ההעפלה והרכש כראש המוסד לעלייה ב'. כל אחד מהם ייצג היבט שונה של המאמץ הלאומי שסלל את הדרך להקמת המדינה.
שמחה בלאס (1897–1982) ראה במים את המרכיב המרכזי בכושר הקליטה של ארץ ישראל. כפעיל ציוני מובהק, הוא האמין כי חקלאות מתקדמת היא המפתח לקליטת עולים המונית, ועל כן הקדיש את עיקר חייו המקצועיים לתכנון מפעלי מים עבור ההתיישבות. לאחר שגויס על ידי לוי אשכול לתכנון מפעלי החברה, היה ממייסדי חברת "מקורות" בשנת 1937 ומתכנן מפעליה המרכזיים. בלאס דגל בניהול ארצי-מרכזי של משאבי המים, וחיבר את "י"ג עקרונות חוק המים" ששימשו בסיס לחוק המים הישראלי (1959). בין העקרונות המרכזיים שהתווה היו הקביעה כי כל מקורות המים הם קניין הציבור הנתון לשליטת המדינה, והעיקרון לפיו הזכות למים צמודה לשימוש יעיל ומועיל בהם, כך שאין לאדם זכות לבזבז מים גם אם הם בשטחו. הישגיו כוללים את תכנון "קו השילוח" — צינור המים שסיפק מים לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות — ואת ייסוד תה"ל (תכנון המים לישראל) בשנת 1952, הגוף התכנוני המרכזי שעיצב את תשתיות המים של ישראל, לרבות המוביל הארצי.
באותה תקופה פעל גם שאול אביגור (1899–1978), שהיה דמות מפתח בקהילת הביטחון של היישוב ושל מדינת ישראל. אירועי תל חי ב-1920, בהם השתתף כלוחם, עיצבו את דרכו בשורות כוח המגן העברי למשך כל חייו. בשנת 1940 יזם את הקמת הש"י (שירות הידיעות) של ההגנה — גוף המודיעין שהיווה לימים את הבסיס לשירותי המודיעין של המדינה, לרבות אמ"ן, השב"כ והמוסד — וכן הקים את הר"ן (ריגול נגדי) ואת תע"ש (תעשייה צבאית). אביגור עמד בראש המוסד לעלייה ב' לאורך רוב שנות קיומו, ובמסגרתו ניהל את מפעל ההעפלה, את תנועת הבריחה מאירופה ואת רכש הנשק להגנה ולצה"ל. לאחר מלחמת העצמאות שימש כסגן שר הביטחון, ובשנת 1953 הקים את ארגון "נתיב", שריכז את הקשר החשאי עם יהודי מזרח אירופה ובמיוחד עם יהודי ברית המועצות.
אחד הביטויים החשובים לתרומתו של בלאס להתיישבות הציונית היה מבצע "11 הנקודות" בנגב. במוצאי יום הכיפורים 1946, ביוזמתו של לוי אשכול ובפיקוד יוסף אבידר, הוקמו בלילה אחד אחד-עשר יישובים חדשים בנגב הצפוני, במטרה ליצור עובדות בשטח שיבטיחו את הכללת הנגב בגבולות המדינה היהודית העתידה. אולם ההתיישבות לא יכלה לשרוד ללא מקור מים קבוע. בלאס, שכבר הגיש בעבר תוכנית בשם "פנטזיה להשקיית הנגב", סיפק את הפתרון ההנדסי: לאחר גילוי מאגר מי תהום ליד קיבוץ ניר-עם, הוא יזם את רכישת צינורות בקוטר שישה אינץ' שנותרו בלונדון ממערכת כיבוי השריפות ומסכי העשן שהופעלו בימי הבליץ הגרמני במלחמת העולם השנייה. בדצמבר 1946 החלה הנחת הצינורות, ובקיץ 1947 החלה המים לזרום מניר-עם אל יישובי הנגב בשלושה קווים — מזרחי, מערבי ומרכזי — באורך כולל של כמאתיים קילומטרים. תשתית זו אפשרה את המשך קיום ההתיישבות בנגב, ותרמה תרומה מכרעת להכללת האזור בתוכנית החלוקה של האו"ם.
מעבר למבצעים אלו ורבים אחרים של כל אחד מהאישים הגדולים האלה, שניהם השתייכו למחנה תנועת העבודה ופעלו בשיתוף הדוק עם דוד בן-גוריון. בלאס, שהיה תומך מובהק של בן-גוריון, הצטרף אליו בשנת 1965 להקמת מפלגת רפ"י ופעל בה, ולאחר מכן תמך ברשימה הממלכתית. אביגור שימש כסגנו של בן-גוריון במשרד הביטחון במלחמת העצמאות ופעל בקרבתו שנים ארוכות, אם כי כאיש ביטחון ומודיעין הוא נמנע ככל הנראה מפעילות מפלגתית גלויה.
מורשתם של בלאס ואביגור מהווה עמוד תווך בהקמת המדינה, דרך שילוב נדיר בין מעוף הנדסי לצורך אסטרטגי וביטחוני. בלאס חולל מהפכות חקלאיות עולמיות, בעוד אביגור הניח את יסודות המודיעין והרכש של ישראל. יחד, הם מייצגים את השילוב בין חזון לאומי לביצוע טכנולוגי וארגוני חסר פשרות, שהפך את הריבונות היהודית למציאות בת-קיימא.
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
כנסו לבלוג שלי: nirtopper.com/he
תמונה 1 - שמחה בלאס (מימין) עם אריק ג'ונסטון, "שגריר המים" של נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר על רקע בקעת הירדן. מקור: ויקיפדיה, שמחה בלאס.
תמונה 2 - תוכניות קו המים ל-11 הנקודות. תוכנית מוקדמת ב-1939 ("פנטזיה" של שמחה בלאס לארתור רופין ותוכנית לביצוע בתש"ז. מקור: ספרו של שמחה בלאס "מי מריבה ומעש", GFDL, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=934912
תמונה 3 - שאול אביגור. מקור: בית יגאל אלון, דרך הספרייה החזותית של אוניברסיטת הארוורד, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15468683
תמונה 4 - טקס הענקת אות ההגנה – 1958 מימין לשמאל: מתי פלד, ישראל עמיר, מאיר עמית, שמעון פרס, ישראל גלילי, הנשיא יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, יעקב דורי, שאול אביגור, חיים לסקוב. מקור: מאת משה פרידן - קובץ זה זמין באוסף התצלומים הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת צילומים, תחת מספר מזהה: D358-063. תבנית זו אינה מעידה על מצב זכויות היוצרים של היצירה. לתבנית זו יש לצרף תבנית רישיון מתאימה. למידע נוסף ראה כאן., נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=65171017
תגובות