קצר: משהו ב-משהו. והפעם: מגילות מדבר יהודה ב-היכל הספר
- Nir Topper
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 3 דקות
היכל הספר, אגף ייחודי במוזיאון ישראל בירושלים, מהווה יצירה אדריכלית סימבולית יוצאת דופן. המבנה, שנחנך בשנת 1965 ותוכנן על ידי האדריכלים פרדריק קיסלר וארמנד בארטוס, נועד לשמש בית קבע ומשמר למגילות ים המלח – כתבי היד העתיקים ביותר של המקרא ושל הקהילה הכיתתית בקומראן – וכן לכתר ארם צובא, כתב היד המדויק ביותר של המסורה מהמאה ה-10. צורת הכיפה הלבנה עוצבה בצורת מכסי כדי החרס שבהם נמצאו המגילות, והניגוד בינה לבין הקיר השחור שמולה רומז למתח הרוחני המופיע בטקסטים עצמם בין בני האור לבני החושך. כדי להגן על הממצאים הנדירים, רוב המבנה שקוע מתחת לפני הקרקע, וחלל התצוגה נשמר תחת בקרת אקלים קפדנית המווסתת טמפרטורה, לחות ותאורה, ומבטיחה את שימור המגילות לדורות הבאים.
מגילות מדבר יהודה, הנקראות גם מגילות קומראן ומגילות ים המלח, הן אוצר תרבותי והיסטורי שאין לו אח ורע בעולם. אלו הם כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא המוכרים לנו, שנכתבו ברובם בעברית ומיעוטם בארמית וביוונית, בתקופה שבין המאה השניה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה – ימי תקופת הבית השני. גילויין המקרי החל בשנת 1947, ערב הקמת מדינת ישראל, כאשר רועי צאן בדואים נתקלו במגילות עתיקות במערה סמוכה לקומראן, ובעשור שלאחר מכן נתגלו מגילות נוספות ב-11 מערות באזור ובאתרים נוספים במדבר יהודה. הגילוי נחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר של המאה העשרים. חלק מן המגילות שרדו כאלפיים שנה בתנאי היובש הקיצוניים של המדבר, כשהן מוגנות בתוך כדי חרס, ומספקות לנו כיום עדות ישירה ובלתי אמצעית לחיי הרוח, להלכה ולספרות של הקהילה הכיתתית ששכנה בקומראן, ושל יהדות ארץ ישראל בכללה בתקופה סוערת בתולדות העם.
הממצא כולל קטעים מכל ספרי המקרא למעט מגילת אסתר וספר נחמיה, והחשובה שבהן היא מגילת ישעיהו השלמה — כתב היד המקראי היחיד מקומראן שנשתמר בשלמותו — המוצגת במרכז היכל הספר. חשיבותן העצומה של המגילות נובעת מכך שהן הקדימו באלף שנה את כתבי היד המקראיים המוקדמים ביותר שהיו בידינו עד אז, כגון כתר ארם צובא מהמאה ה-10 לספירה. השוואת הנוסחים חשפה תמונה מורכבת: חלק מהטקסטים, ובראשם מגילת ישעיהו, מעידים על דיוק מרשים במסירת הנוסח לאורך הדורות, בעוד שנוסחים אחרים מגלים שונות ניכרת המעידה על ריבוי נוסחי מקרא בתקופת הבית השני. לצד ספרי הקודש, המגילות חושפות את עולמם של אנשי כת מדבר יהודה — קהילה שחיה בפרישות ובמשמעת קפדנית, פיתחה מערכת הלכתית ותפיסות דתיות ייחודיות, והשפיעה על זרמים ביהדות של אותה תקופה. חוקרים רבים מצביעים גם על קווי דמיון בולטים בין מנהגי הקהילה ואמונותיה לבין הנצרות המוקדמת, אם כי טיבו של הקשר ביניהם נותר שנוי במחלוקת מחקרית. המגילות הן הרבה יותר מממצא ארכיאולוגי — הן הקדימו את הידע שלנו על הטקסט המקראי באלף שנה אל עומק תקופת הבית השני.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
תמונה 1 - כיפת היכל הספר, המעוצבת בצורת כמסי כדי החרס בהן נתגלו המגילות. צילום: ניר טופר
תמונה 2 - שניים מכדי החרס בהם נמצאו מגילות קומראן. מקור: Willem van de Poll, CC0, via Wikimedia Commons
תתונה 3 - מגילת ישעיהו. מקור: Photographs by Ardon Bar Hama, author of original document is unknown., Public domain, via Wikimedia Commons
תמונה 4 - שביל המגילות בקומראן, שביל המגילות בקומראן - צילם אביתר הכהן, רשות הטבע והגנים. מקור: https://www.parks.org.il/article/audio-kumeran/
תמונה 5 - אחת המערות שנמצאו בהן מגילות - מבט מגן לאומי קומראן. צילום תמי קרן-רותם. מקור: אתר רשות הטבע והגנים, פארק (גן לאומי) קומראן.
תגובות