מה הקשר בין מיפקד עם ישראל לפני כניסתו לארץ כנען, לבין סבתא שלי? רמז: "דור המדבר"
- Nir Topper
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
בספר במדבר, פרק כ"ו, מתואר מיפקד עם שנערך על ידי משה ואלעזר בן אהרן הכהן. המיפקד מהווה את קו פרשת המים הרעיוני בין העם שיצא ממצרים לעם שעומד להיכנס אל הארץ. המיפקד נערך בנקודת זמן קריטית – ערב הכניסה לארץ כנען – ונועד להסדיר שתי מטרות אופרטיביות: הערכת הכוח הצבאי והסדרת התשתית לחלוקת נחלות הארץ. מבחינת הנרטיב המקראי (שלא תמיד עולה בקנה אחד עם המחקר) זהו הרגע שבו העם הופך מעם נודד לישות ריבונית מאורגנת, תהליך שדרש תכנון קפדני וניהול מבוסס מידע מדויק ברגע האמת שלפני כיבוש הארץ.
הניתוח הדמוגרפי של המיפקד חושף עובדה דרמטית גדולה: בקרב שש מאות אלף הפקודים, לא נותר ולו אדם אחד מהדור שיצא ממצרים, מלבד יהושע בן נון וכלב בן יפונה. בעוד שהמספר הכולל של הלוחמים נותר כמעט זהה, המבנה הפנימי השתנה ללא היכר. שבטים מסוימים, כשבט שמעון, איבדו כמעט שני שלישים מכוחם בעקבות מגפות ושאר חטאים, בעוד ששבטים אחרים, כמו מנשה, כמעט הכפילו את כוחם.
השינוי הדרמטי והחד בין אופי של עם נודד לבין אופי עם ריבון על עצמו במקום קבע, שינוי זה דרש תהליך של "העברת מקל" בין-דורית; כדי שהדור החדש יצליח היכן שקודמו לא, הוא נדרש לתרבות פוליטית המאדירה לקיחת אחריות ומנגנוני שליטה וחלוקה שקופים, ברורים והוגנים. למעשה, 40 שנות הנדודים במדבר השלימו את מטרתן: השארת “דור המדבר” - הדור שיצא ממצרים, נדד במדבר תוך שהוא מכיר וזוכר את מצרים - השארת דור זה במדבר, מאחור. “דור המדבר” לא היה התודעה של חירות, של ריבון על עצמו, כי הכיר וזכר על בשרו את היותו עבד במצרים, ותודעתו היתה תודעה של עבד.
המושג "דור המדבר" התפתח עם השנים — מהגדרה של הדור שיצא ממצרים ונדד במדבר בעודו זוכר בעצמו את מצרים ואינו מכיר בעצמו את הארץ אליה הוא נודד — למטאפורה רבת-עוצמה. המושג מופיע לראשונה בספרות חז"ל במשנה במסכת סנהדרין (פרק י', משנה ג'), שם נכתב: "דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָם עוֹמְדִים בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמוּתוּ – דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא". בעוד רבי עקיבא ראה בהם דור שניתק עצמו מהייעוד הלאומי בשל חטאיו, רבי אליעזר חלק עליו וראה בהם את "חסידיו" של הקב"ה, תוך שהוא מביא ראיה מהפסוק "אִסְפוּ לִי חֲסִידַי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח" (תהלים נ', ה') — שזכו להשגחה גלויה ולאור אלוהי שלא הוענק לאחרים. הדימוי הדואלי הזה — של מי שחווה בעצמו רוחניות ממקור ראשון, שעשה שינוי ענק, אבל בעת ובעונה אחת חסר את היכולת לשנות את תודעתו ולהיות חלק מהפתרון, אלא רק להיות שלב הביניים שצריך להמתין עד שיעבור מן העולם כדי לעבור אל השלב הבא — זהו "דור המדבר".
בעת החדשה, ובעיקר בשירת ביאליק, עבר המושג התמרה משמעותית דרך שתי יצירות נפרדות: מצד אחד בפואמה המוקדמת "מתי מדבר האחרונים" (1896), ביאליק מתאר את גסיסתו העלובה של הדור הישן המייצג את יהדות הגולה החלשה והממאנת להשתנות ("לַמִּדְבָּר נִשְׁלַכְתֶּם, בַּמִּדְבָּר תִּמָּקוּ"). מצד שני, בפואמה מאוחרת יותר עם שם דומה "מתי מדבר" (1902), הוא מצייר אותם כענקים אדירים שאינם מתים באמת אלא ממתינים לרגע המרד והתחייה ("אֲנַחְנוּ גִּבּוֹרִים! דּוֹר אַחֲרוֹן לְשִׁעְבּוּד וְרִאשׁוֹן לִגְאֻלָּה אֲנָחְנוּ!"). המעבר בין שני התיאורים הללו משקף את התהליך הפסיכולוגי של הציונות – הפיכת הטרגדיה של "המוות במדבר" ממצב של חידלון למקור של כוח ומרידה לאומית, המפנה מקום לצמיחתו של הישראלי החדש, זה שלא יהיה שייך ל"דור המדבר".
עם הקמת המדינה, המושג קיבל משמעות סוציולוגית קונקרטית ושנויה במחלוקת במסגרת מדיניות "כור ההיתוך". העולים החדשים תויגו לעיתים כ"דור המדבר" המודרני – דור שתפקידו ההיסטורי הוא להיות "הקרבן ההכרחי" שכלה במעבר כדי שילדיו יגדלו כצברים חופשיים. תיוג זה ספג ביקורת קשה על כך ששימש כצידוק להשתקת התרבויות והזהויות שהביאו איתם העולים. אני יכול להעיד כי “דור המדבר” האישי שלי; סבים וסבתות שלי, לא הסכימו לדבר איתנו אידיש או להראות או לציין כל סממן של מה שהיה “שם”. הם לקחו על עצמם את דמות “דור המדבר”, כדי לפתח את הדור שיצמיח את המדינה.
בסופו של דבר, “דור המדבר” הוא מצב קיומי הנוגע בשאלות של הגירה ועקירה. המהגר נמצא תמיד במרחב ביניים – הוא עזב את המוכר אך לא תמיד נטמע בחדש, ובכך הוא הופך ל"גשר" הכרחי אך כואב עבור הדורות הבאים. היכולת להכיר בחשיבותו של דור המדבר כגשר, תוך מתן כבוד לשורשיו, לזהותו ולכאביו, היא המפתח ליצירת חברה שלא מבטלת את מי שעשו בעצמם את השינוי, שלקחו על עצמם את הכאב שבעקירה ואת הקושי הגדול מכולם של להיות מהגר, אל חברה הרואה בהם מקור השראה וגאווה.
תמונה 1 - מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר. מקור: ויקיפדיה, נדודי בני ישראל במדבר. Ori229, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
תמונה 2 - מפת נדודי בני ישראל שיצר היינריך בינטינג, 1585. למאמר שלי על בינטנג: https://www.nirtopper.com/he/post/bunting-cloverleaf-map-heb
מקור התמנוה: The Education Center of the National Library of Israel, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
תגובות