top of page
חיפוש

כשמנחם בגין זעזע לראשונה את יסודות ההגמוניה - בחירות 1955

  • תמונת הסופר/ת: Nir Topper
    Nir Topper
  • לפני שעתיים
  • זמן קריאה 2 דקות

הבחירות לכנסת השלישית, שהתקיימו בשנת 1955, סימנו עוד שלב במעבר בין תקופת התום ההרואית אל תחילתה של התמודדות מפוכחת עם שאלות של מוסר פוליטי, אחריות מדינית ושסעים חברתיים שנדחקו הצידה בשנות המאבק על העצמאות.


במרכז הבמה ניצב העימות בין המתינות הדיפלומטית של משה שרת לבין האקטיביזם הביטחוני של דוד בן-גוריון. פרישת "הזקן" לשדה בוקר ב-1953 הייתה מהלך ערכי שנועד לעורר חלוציות, אך היא גם אפשרה לו להשפיע על מוקדי הכוח מרחוק. המצב יצר "ממשלה בעלת שני ראשים", שבה החלטות ביטחוניות גורליות התקבלו לעיתים מאחורי גבו של שרת. מתח זה לא היה רק עניין של סגנון, אלא ויכוח עקרוני על אסטרטגיית הקיום של ישראל מול האיומים והזירה הבינלאומית.


המציאות הביטחונית הייתה ספוגה בדם ובחרדה, עם חדירות יומיומיות של חוליות "פדאיון" מרצועת עזה ומיהודה ושומרון. חוליות אלו ביצעו מעשי רצח וחבלה ביישובי הספר כנחל עוז, מושב פטיש ויישובי הפרוזדור והשרון, שמצאו עצמם בחזית המאבק היומיומי. בתגובה, אימץ צה"ל את מדיניות פעולות התגמול שהפכה ללב השיח הסוער. בעוד שרת חשש מבידוד בינלאומי, הציבור שחווה פגיעה בביטחון האישי נטה לגישה האקטיביסטית של בן-גוריון ומשה דיין.


שתי פרשיות דרמטיות זעזעו את אמות הסיפים של המדינה וסדקו את האמון בממסד: "עסק הביש" ומשפט קסטנר. כישלון רשת הריגול הישראלית במצרים חשף מבצע חבלה חשאי ("מבצע סוזאנה") שנועד למנוע מהבריטים לפנות את תעלת סואץ, ולשם כך תכננו לבצע פעולות חבלה כנגד מטרות בריטיות ואמריקאיות במצרים ולגרום להן להיראות כאילו בוצעו בידי ארגונים מצריים. הרשת נחשפה ביולי 1954 לאחר שאחת הפצצות התלקחה בטרם עת בכיסו של אחד מחבריה בכניסה לקולנוע באלכסנדריה, מה שהוביל להתפטרות שר הביטחון פנחס לבון.


במקביל, פסק הדין המטלטל במשפט קסטנר, שקבע כי הוא "מכר את נפשו לשטן" כשהוא מואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בהונגריה והפקרת המוני יהודים להשמדה למען הצלת "רכבת המיוחסים", הכה בהלם את הציבור. קסטנר, חבר מפא"י ופקיד בכיר, הפך לסמל של הנהגת המדינה; פסק הדין העמיד את המצפון הלאומי של הנהגת היישוב לשיפוט ציבורי נוקב, הוביל לקריסת הקואליציה ולפיזור הכנסת.


תוצאות הבחירות ביולי 1955 היוו רעידת אדמה פוליטית. מפא"י איבדה כעשרה אחוזים מכוחה, בעוד תנועת החרות בראשות מנחם בגין כמעט הכפילה את כוחה והפכה למפלגה השנייה בגודלה. הישג זה סימן את ראשית צמיחתו של "המחנה הלאומי" כאלטרנטיבה שלטונית ממשית. החיבור בין הציבור הממורמר בפריפריה לבין הרטוריקה הבלתי מתפשרת של בגין יצר ברית פוליטית חדשה, שזעזעה את יסודות השלטון הריכוזי והוכיחה כי ההגמוניה אינה חסינה בפני ביקורת ציבורית.


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


השינויים הדרמטיים בתוצאות הבחירות חייבו ארגון מחדש של המפה השלטונית. בנובמבר 1955 הוקמה הממשלה השביעית, כאשר דוד בן-גוריון שב רשמית לכס ראש הממשלה ושר הביטחון. בשונה מממשלות קודמות שהתבססו על שותפות עם המרכז הליברלי, מפא"י פנתה הפעם שמאלה והקימה קואליציה רחבה עם "אחדות העבודה" ומפ"ם, לצד המפלגות הדתיות והפרוגרסיבים. הרכב זה העניק לממשלה אופי "אקטיביסטי-סוציאליסטי" מובהק, שנועד לתת מענה למשברים הביטחוניים והחברתיים שנחשפו במערכת הבחירות.


👈על מערכות בחירות נוספות:


תמנה 1- ראש הממשלה משה שרת מצביע בירושליםץ מקור: ויקיפדיה, הבחירות לכנסת השלישית


תמונה 2 - בחירות 1955, נתונים.


תמונה 3 - תוצאות בחירות 1955


👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי - חברה, תרבות והיסטוריה:


--

---

----



תגובות

Comments
שיתוף המחשבות שלךהתגובה הראשונה יכולה להיות שלך.
bottom of page