קצר - מושג אחד ליום. והפעם: קיבוע לוח השנה העברי

Nir Topper
לפני יומיים (2)
זמן קריאה 3 דקות

עד אמצע המאה ה-4 לספירה, הלוח העברי לא היה קבוע מראש. הוא התבסס על מערכת דינמית של עדויות ראיית הירח החדש ועל החלטות של הסנהדרין בארץ ישראל, שקבעה מתי מתחיל חודש חדש והאם יש צורך בעיבור השנה (הוספת חודש אדר א') בהתאם לתנאים חקלאיים, כמו למשל הבשלת השעורה ("האביב"), ולתנאים אסטרונומיים של התאמת הלוח לעונות השנה. על פי מסורת שמקורה בתשובת רב האי גאון (תחילת המאה ה-11), בשנת 358 לספירה הוביל הלל השני, נשיא הסנהדרין בטבריה, מהלך של קביעת מחזור עיבור קבוע בן 19 שנים. הרקע לצעד זה היה, על פי אותה מסורת, ההגבלות שהטיל הקיסר קונסטנטיוס השני על כינוס ישיבות הסנהדרין לצרכי לוח ועל שליחת שליחים לקהילות התפוצות. לוח השנה של הלל השני לא הגיע לצורתו הסופית בבת אחת, אלא עבר תהליך הדרגתי שנמשך מאות שנים, והתגבש במתכונתו הנוכחית רק במאות ה-9 וה-10 לספירה.

המהלך המיוחס להלל השני לא היה רק עניין טכני-אסטרונומי, אלא צעד דרמטי של ויתור על סמכות מרכזית למען שרידות לאומית. בפרסום כללי העיבור, הלל ויתר למעשה על אחד ממוקדי הכוח האחרונים של ההנהגה בארץ ישראל על פני התפוצות — הצורך של יהודי העולם להמתין לבשורה מהארץ על מועדי החגים. אף שהלוח התגבש סופית רק כעבור מאות שנים, עצם המעבר למערכת שכל קהילה יכולה להפעיל באופן עצאי הבטיח את אחדות העם היהודי. הלוח העברי שאנו משתמשים בו עד היום הוא עדות לתושייה המנהיגותית בטבריה של המאה הרביעית, שהשכילה להמיר סמכות פוליטית בנוסחה מתמטית כדי להבטיח המשכיות תרבותית בגלות.

הסדרת הלוח העלתה את השאלה מדוע נותר בעינו המנהג לחגוג חגים במשך יומיים מחוץ לישראל ("יום טוב שני של גלויות"). מקור ההלכה בימים שבהם הלוח נקבע לפי ראייה, אז יהודי התפוצות חגגו יומיים מחמת הספק שמא השליחים מהארץ לא הגיעו בזמן. למרות שקביעת הלוח הסירה את הספק, חכמים הורו להמשיך במנהג ("הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם", הבבלי, ביצה ד ע"ב), מחשש שמא תגזור המלכות גזירה וישתכחו כללי החישוב.

בארץ ישראל כולה חוגגים יום אחד בלבד. הבחנה אחרת הנוגעת ללוח היא דין הפורים: בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון — כמו ירושלים (ובערים נוספות שבהן קיים ספק לגבי עתיקות חומותיהן, דוגמת חברון, יפו וטבריה) — חוגגים את הפורים בט"ו באדר ולא בי"ד כבשאר המקומות. שושן הבירה אף היא חוגגת בט"ו, אך מטעם נפרד — שבה אירע הנס עצמו. לפי הירושלמי, הקריטריון לשאר הערים נקבע לפי ימי יהושע ולא לפי ימי אחשוורוש כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, שהייתה חרבה בתקופת הפורים — ואילו היו קובעים לפי מוקפות חומה בימי אחשוורוש, אף עיר בארץ לא הייתה נכללת.

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:

טלגרם: nirtopper.com/telegram-channel

וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel

👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

nirtopper.com/he

תמונה 1 - לוח משנת 1920 המציג את אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז (1927) לשנת ה'תש"ח (1948). מקור: Onceinawhile, Public domain, via Wikimedia Commons

תמונה 2 - מופעי הירח - בחלק התחתון של האיור ניתן לראות את מופעי הירח לאורך החודש כפי שהם נראים לצופה מחצי הכדור הצפוני. בחלק העליון של האיור ישנה הדמיה למיקום הירח וכדור הארץ ביחס לשמש הגורם בהתאם למופע שתחתיו. (האיור אינו לפי קנה מידה, שכן הירח רחוק יותר מכדור הארץ מכפי שנראה פה).

המספרים באיור מתארים את גיל הירח האסטרונומי (כמה ימים עברו מאז מולד הירח בפועל, כ־29.5 ימים למחזור). לעומת זאת, ימי החודש העברי נקבעים לפי לוח השנה הקבוע (ולא לפי תצפית ישירה בכל חודש), ועל כן יש סטייה קלה ביניהם.

יום א' בחודש העברי (ראש חודש) אמור להיות סמוך למולד הירח.

ימים י"ד-ט"ו בחודש העברי (14–15) ירח מלא (למשל ט״ו בחודש – כדוגמת פסח, סוכות).

יום ז' בחודש העברי (7) - רבע ראשון

יום כ"ב בחודש העברי (22) - רבע אחרון

אבל - יש הבדל של עד יום בערך, כי הלוח העברי משתמש בחישוב הקבוע ולא בתצפית בזמן אמת.

אורך החודשים העבריים הוא 29 או 30 יום (לא בדיוק 29.5). על כן, המספרים ספירת ימי הירח תואמת בקרוב את ספירת ימי החודשים העבריים, הם מייצגים זמן אסטרונומי מדויק יותר מאשר ספירה לוחית.