איטלקים-עותמאנים-בריטים- שוב איטלקים-שוב בריטים-ישראלים: סיפורו של בית חולים שהפך למשרד החינוך
- Nir Topper
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
בית החולים האיטלקי בירושלים, הניצב בפינת הרחובות הנביאים ושבטי ישראל, הוא אחת הדוגמאות המובהקות והמרשימות ביותר ל"מאבק המעצמות" על דריסת רגל בירושלים של שלהי התקופה העות'מאנית. המבנה, שנראה כארמון מתקופת הרנסנס שהועתק מלב פירנצה אל הלבנט, אינו רק יצירה ארכיטקטונית יוצאת דופן אלא גם עדות לשאיפות פוליטיות ודתיות של איטליה בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.
בניית המבנה החלה בשנת 1910 ביוזמת "האגודה הלאומית לעזרה למיסיונרים איטלקים" (ANSMI), ונועדה להעניק לאיטליה נוכחות משמעותית בעיר הקודש, לצד המעצמות האחרות – גרמניה, צרפת, רוסיה ובריטניה – שכבר הקימו בתי חולים, כנסיות ואכסניות פאר מחוץ לחומות העיר העתיקה. האדריכל ג'וליו ברלוצי, יחד עם אחיו הצעיר אנטוניו ברלוצי (שנודע לימים כ"אדריכל ארץ הקודש" בזכות הכנסיות הרבות שתכנן בהזמנת הקוסטודיה הפרנציסקנית), תכננו את המבנה בסגנון גותי-פלורנטיני. השראתם המרכזית הייתה ארמונות ציבוריים מימי הביניים של טוסקנה, ובראשם הפאלאצו וקיו בפירנצה ובניין העירייה של סיינה – מה שמסביר את מגדל הפעמונים הגבוה והשינות (“השיניים” שעל הגג) המעטרות את הגג.
ההיסטוריה של המבנה שזורה בתהפוכות שעברו על ארץ ישראל במאה ה-20. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצו האיטלקים לעזוב את אתר הבנייה, ובשנת 1915, כשאיטליה הצטרפה למלחמה לצד מדינות ההסכמה נגד טורקיה, הוחרם המבנה על ידי הממשלה העות'מאנית כרכוש אויב ושימש כבית חולים לתושבים המקומיים. כשחזרו האיטלקים עם כיבוש ירושלים בידי אלנבי בדצמבר 1917, הם מצאו את הבניין ניזוק וציודו נבזז. לאחר שיקום, הושלם המבנה בשנת 1919 ונמסר לנזירות איטלקיות ממסדר קוטולנגו, ששירתו בו כבית חולים פעיל. במלחמת העולם השנייה, כשאיטליה הפכה למדינת אויב של בריטניה, החרים הממשל המנדטורי את המתחם כרכוש אויב והפך אותו למטה המפקדה הירושלמית של חיל האוויר המלכותי (RAF).
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948, הפך המבנה לנקודה אסטרטגית קריטית. במסגרת מבצע קלשון, עם פינוי הבריטים, השתלטו לוחמי ההגנה והאצ"ל על המתחם, ובמהלך המלחמה שימש כעמדה קדמית ונקודת תצפית של צה"ל בקרבות על הקו העירוני, וספג נזק כבד מהפגזות. לאחר המלחמה הוחזר המבנה לממשלת איטליה, אך לנוכח הנזקים הכבדים שנגרמו לו, ובעקבות משא ומתן ממושך, מכרה איטליה את המתחם לממשלת ישראל בשנת 1961, ומאז 1963 הוא מאכלס את משרדי מטה משרד החינוך. למרות שינויי הבעלות והשימושים השונים, חזיתו החיצונית נשמרה בקפידה, ובה ניתן עדיין לראות שרידי "בלזוני" — סמלי משפחות אצולה איטלקיות מתקופת מסעי הצלב — וכן סמלים לאומיים איטלקיים כמו הזאבה הקפיטולינית, גיאורגיוס הקדוש והנשר המכונף, המעטרים את גדרות הברזל של המתחם ומזכירים את העושר התרבותי וההיסטורי המרכיב את פסיפס החיים בירושלים.
--
---
----
👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, קבלו עדכון כשעולה מאמר חדש:
וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel
👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:
--
---
----
תמונה: בית העירייה של סיינה - מקור השראה לבית החולים. מקור: NielsB, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=254619
תמונות: אלמנטים עיצוביים וסמלים אילטלקיים לאומיים על חזית המבנה ועל החומה והשערים המקיפים אותו, בית החולים האיטלקי, ירושלים. צילומים: ניר טופר.
תגובות