בין דוד לישוע, בין ביזנטים לנשיא המדינה: הסיפור הבלתי ייאמן של הגבעה המערבית

Nir Topper
7 ביוני
זמן קריאה 4 דקות

הר ציון, השוכן מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים של ימינו, סמוך לשער ציון, הוא מקום שבו שזורים מיתוסים, אמונות ואירועים היסטוריים רבי חשיבות לשלוש הדתות המונותאיסטיות, מקום שעיצב את תודעתם של רבים לאורך הדורות. מקור שם ההר אינה מבוררת. השם “ציון” מוזכר לראשונה במקרא כשם למצודת יבוס שנכבשה על ידי דוד המלך: "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד" (שמואל ב', ה', ז'). עם הזמן הפך השם לשם נרדף לירושלים כולה, ולימים אף לכיסופים לארץ ישראל כולה (ומכאן "ציונות").

המיקום הגיאוגרפי של מה שנקרא כיום "הר ציון" השתנה לאורך ההיסטוריה. בתקופת המקרא יוחד השם למיקום עיר דוד, שמיקומה המדויק נתן במחלוקת (האתר הממתוג כיום כ“עיר דוד” הוא לחלוטין לא מיקומו הוודאי של מקור העיר ירושלים, כלומר של עיר דוד המקראית). עם בניית בית המקדש נדד הכינוי "הר ציון" גם לכיוון הר הבית. רק בתקופה הביזנטית "נדד" השם מערבה אל הגבעה המוכרת לנו כיום: עולי הרגל הביזנטים זיהו את הגבעה המערבית הרחבה עם עיר דוד המקראית, זיהוי שגוי שהממצאים הארכיאולוגיים שללו מאוחר יותר.

ישנם לא מעט אתרי עניין מרתקים על הר ציון, אך שלוש הנקודות המזוהות והמוכרות ביותר על ההר הן: קבר דוד המלך, חדר הסעודה האחרונה וכנסיית הדורמיציון. על פי המסורות היהודית, הנוצרית והמוסלמית כאחד, כאן טמון המלך דוד, אף שהדעה הרווחת בקרב ארכיאולוגים והיסטוריונים שוללת זיהוי זה: גם על סמך הממצאים במקום זהו לא מקום קבר דוד, וגם על פי הכתוב במקרא עצמו: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מלכים א', ב', י'), שמיקומה בגבעה המזרחית שונה לחלוטין מהגבעה המערבית שנקראת כיום הר ציון.

מעל מתחם קבר דוד מצוי אתר בעל חשיבות עליונה בנצרות: חדר הסעודה האחרונה ("הקנאקלום", מלטינית: Coenaculum — חדר סעודה). כאן, על פי האמונה הנוצרית, סעד ישוע עם תלמידיו את סעודת הפסח לפני צליבתו. במהלך סעודה זו, מתארת הברית החדשה כיצד ישוע בצע את הלחם, חילק לתלמידיו ואמר "זה הוא גופי", ולאחר מכן חילק להם מן היין ואמר "זה הוא דמי", וציווה עליהם: "עשו זאת לזכרי". רגע מכונן זה נחשב למקורו ההיסטורי והתיאולוגי של הסקרמנט (טקס מקודש) המרכזי בפולחן הנוצרי — המצוין בכנסיות ברחבי העולם עד ימינו. העובדה שסקרמנט עליון זה נוצר, על פי המסורת, בחדר זה ממש, הופכת את הביקור במקום לחוויה של התרגשות דתית ורוחנית עצומה עבור מאמינים נוצרים המגיעים מרחבי העולם.

נקודה מרכזית נוספת על הר ציון היא כנסיית הדורמיציון, הבולטת בקו הרקיע של ירושלים עם גגה החרוטי וצריח הפעמונים שלה. השם הנוכחי “דורמיציון” איננו נגזר מהמילה “ציון”, כי אם מהמילה הלטינית Dormitio, בלטינית — שינה, תרדמה. עם זאת, שם האתר שזור בשם "ציון" לאורך כל ההיסטוריה שלו: בתקופה הביזנטית עמדה במקום הבזיליקה "הגיה ציון" (ציון הקדושה), הצלבנים בנו כאן כנסייה שנקראה "סנטה מריה אין מונטה ציון", ואף המנזר הנוכחי נשא בין השנים 1998-2006 את השם הרשמי "מנזר הגיה מריה ציון". על פי המסורת הנוצרית, המשותפת לכנסיות הקתולית והאורתודוקסית, במקום זה נפלה מריה, אם ישוע, לתרדמת בטרם נאספה אל השמים. המבנה המרשים, שנחנך באפריל 1910, הוקם על קרקע שעברה לידי הקיסר הגרמני וילהלם השני בעת ביקורו ההיסטורי בארץ ישראל בשנת 1898. הכנסייה, המתוחזקת עד היום על ידי מסדר נזירים בנדיקטינים גרמנים, משלבת באדריכלותה אלמנטים מזרחיים ומערביים, ומהווה עדות חיה למעורבותן של מעצמות אירופה בירושלים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, כשנותרה העיר העתיקה בשליטת ירדן, הפך הר ציון לאתר העיקרי שממנו יכלו ישראלים להשקיף על המקומות הקדושים אשר בעיר העתיקה. בחגים ובתשעה באב התפתחה מסורת של עלייה ל"מצפה הר הבית" שעל גג מבנה קבר דוד. בסמוך לתצפית הקים נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי, משרד צנוע ("חדר הנשיא"). בשלושת הרגלים קיבל שם הנשיא את פני המוני עולי הרגל, כדי לחזק את קשרם לעיר העתיקה הנשקפת מהגג. נוכחותו הפכה את ההר לתחליף רוחני לכותל ולסמל לאומי של כיסופים, וגם כיום חדר הנשיא נותר כעדות מרגשת לימים שבהם שימש ההר גשר רוחני אל מעבר לחומה.

---

----

👈הצטרפו לאחד הערוצים (השקטים) שלי, הישארו מעודכנים כשאני מעלה משהו חדש:

טלגרם: nirtopper.com/telegram-channel

וואטסאפ: nirtopper.com/whatsapp-channel

👈תוכן עשיר ומגוון זמין עבורכןם אצלי בבלוג; היסטוריה, חברה ותרבות בישראל:

nirtopper.com/he

תמונה 1 - מבט משכונת אבו טור אל הר ציון. מגדל הפעמונים וגג החרוט של כנסיית הדורמציון.

מקור: By Eman, CC0, via Wikimedia Commons

תמונה 2 - מגדל הפעמונים וגג החרוט של כנסיית הדורמציון. צילום: ניר טופר.

תמונה 3 - כותרת עמוד הנמצאת בחדר הסעודה האחרונה (הקנקולום) שעל הר ציון. הגילוף מתאר שקנאים המזינים את גוזליהם, לאחר שעיכלו את המזון עבורם. זהו סמל נוצרי המייצג את ישוע המקריב את עצמו. זהו שריד צלבני ששרד את הממלוכים (1 מתוך 2 ששרדו). צילום: ניר טופר.

תמונה 4 - אבן המעוטרת בדמות אריה, הממוקמת בהצטלבות הקשתות בתקרת חדר הסעודה האחרונה בהר ציון. עיטור בצורת שה מתאר את ישוע, המשול לשה האל, הקורבן התמים המכפר על חטאי האנושות. זהו השריד הצלבני השני ששרד את הממלוכים (1 מתוך 2 ששרדו). צילום: ניר טופר.